ומאז..הכל הסטוריה

[אורמור]

ומאז..הכל הסטוריה

עולם חדש עולם ישן פעם היה עולם אחר.. היתה אישה..באמצע החיים..אמא רעיה אשת חינוך.. החיים היו מלאים..(בעיקר בשיגרה)..היו ספרים..היו חברים היתה עבודה היה ניקיון.היו כביסות..היתה טלויזיה..היממה הכילה 24 שעות.. שחלפו לאיטם.. דברים חזרו על עצמם..יום רדף יום..בכל יום היה ברור מראש מה צפוי ביום הבא..היה סדר ..הפתעות גדולות היו כשהילד הביא מבחן טוב..כשהילדה הפתיעה עם חוכמה חדשה..כשמישהו נחת בלי הודעה ..כשמישהו נולד מת או התחתן.. הבעל..פה ושם ככה וככה..הוא בעיתון היא בטלויזיה..הוא עם סוליטר במחשב היא בטלפון עם חברות.. לפעמים נפגשו ..לפעמים שוחחו..לא הרבה..טוב מה כבר מתחדש אחרי אלפיים שנות..סקס פרוע בחגים ושבתות..נו מילא פרוע..שוב אלפיים שנות..אבל לא היו טענות..שקט על פני תהום..כן..הרבה שקטטטטטטטטט והרבה כלום.. ...... ואז יום אחד הוא מתחבר לאינטרנט..ובערב קורא לאשתו ובפליאה אומר לה... נו תראי אנשים מדברים על מסך..אין להם מה לעשות..אמר ועזב.. והיא נכנסה..התבוננה תהתה..מעניין אמרה לעצמה..חדרה בשם שיפוצי.. טראחחחח..4 עלמים בהסתערות חזיתית.. היי מהיכן? נשואה? בת כמה? איזה כינוי מדהים.. נשמעת נחמדה.. תגידי אייך הנישואין? שיגרה אה? והיא ..שמנומסת מטבעה..ענתה..וגלשה ופיטפטה..והופ`ס גילתה שהשחר בחלון.. ומאחד לאחר עברה..והאגו התנפח..כזה שפע מחמאות..כזה פירגון..סחרחורת.. למחרת ריחפה בענן סגול..חיכתה לערב..נשאבה לשם..וחוזר חלילה.. וכבר לא צריכה לאכול..גם לישון מיותר..מזל שחופשת הקיץ כאן אמרה לעצמה והתירה לה הפקרות מוחלטת..עד שעות לא שעות פטפטת לוהטת. לספרים כבר אין זמן..וטלנובלות מי צריך כשיש רומנים מן המוכן כאן ממש אלייב.כביסות אפשר לדחות..ארוחות למי יש זמן..מה יש עוף טוב כבר לא מספיק טוב?.. מדברים איתה והיא לא כאן..כי הראש מטייל במרחב ובזמן בין לילה הפכה מאלמונית שגורה..ל``אישה מדהימה``..ל``הכי מעניינת``.. ומה פתאום שתוסיף להקדיש עצמה לשטויות עכשיו כשהיא ``מוכתרת``.. פתאום בודקת בראי..מצב כל קמט..מקבלת רעיונות..אולי בלונד?..אולי מקצה שיפורים קל לעיצוב האישיות..חושבת ופועלת..בבית מביטים בה בסלחנות ופולטים..נו טוב זה גיל הארבעים זה יעבור לה ..מנידים ראש לא ממש מבינים אבל שותקים..נו טוב מה יש עוד לאמר אחרי אלפיים שנות.. והיא בכלל לא כאן..היא בראש עם ``טל``..ועם`` הנסיך הפלאי``..ועם ההוא שחרז לה אמש שיר.. והיא נזכרת בימים אחרים לפני אלפיים שנות כשהייתה מחוזרת..ונהנית לחזור לשם. וסקרנות שמתעוררת למשמע קול..ועולים שלב..חורגים מהצג..וסקרנות שמתעוררת למראה..לניחוח.. ואז.. כמעט כלום לא נשאר אותו דבר..העולם הישן נראה דהוי להחריד.. וכשגם מגיעים משובים חיוביים למראה הפנים..והגוף היא נכבשת..והיא נעלמת הקודמת מתאדה..והחדשה ממלאה את הבמה..ועולם כמנהגו נוהג?..ממש לא עולם חדש נפתח..עולם מטורף..עם טוב ועם רע..עם מעט שפיות והרבה טרוף.. כבר לגמרי לא ברור יותר מה ילד יום..כן זה עולם האינטרנט המטורף..והצ`אט שטורף קלפים..שהופך סדרי עולם..שמערער את הקיים ומוליד חדש..טוב? רע? מעורב.. ומסקנה?..אין, שומר נפשו ירחק?..אולי כן..ושוב אולי לא.. לא רוצה לסכם,איש איש והשביל שיבחר..הן השמיים הם הגבול..אבל יש גם תהום ממול..אז רק זהיר זהיר.. ככה זה נראה לפני שנתיים, ומאז, כאמור הכל הסטוריה.. אור בנוסטלגיה

 

[מייקי69]

עבר הווה ועתיד

עולם סגור, עולם פתוח סיפור דומה אבל שונה. פעם היתה בחורה, שזה עתה נפרדה והחליטה - מיידית - שהיא לא צריכה אף אחד והחבר היחיד שהיה לה - היה המאבק. המאבק לעמוד על הרגליים מבחינה כלכלית לעמוד על הרגליים ולהיות אמא ואבא והכל מכל וכל. שנים ישבה בתוך מבצרה - בונה אבן על אבן חורקת שיניים ולא מוותרת. לומדת לשנוא את הדבשת על הגב שלה - דבשת הבדידות. מרגישה פאטתית, אומללה, וגם - חזקה חזקה חזקה. ואז היא רוצה לפתוח. בוחלת בדבשת. בוחלת במאבק. בוחלת בבדידות. לראשונה היא שומעת את צליל המודם, ואינה מזהה את הצליל כקול תרועת החירות והתקווה. תוך שבוע יש לה רומן. תוך שבוע - יש לה חברים חדשים. תוך חודש היא מכירה אותו, דרך הצ´אט וחודש אחרי הוא בא לחיות איתה. ומאז - הכל היסטוריה

החיים אחרים ומדהימים. עוצרים בתוכם שמחה, אושר, כאב כל גווני הצבעים והתחושות חלון ענק לאפשרויות בלתי מוגבלות

מייקי פוסעת בזמר במעלה שביל התקווה (רוצה לבוא גם?)

 

[אורמור]

רוצה להתחבק, את באה?../images/Emo24.gif

רואה את הדבשת מלפנים.. מתלבטת אם להצמיד אותה לגב.. אם אדע לשאת אותה.. אם יעמוד לי הכוח אם יהיה בי החוזק.. סופטי הגאון כתב על.. שביל הבריחה המרוצף במחשבות.. היהפוך לבטון? אור בטון מזוין..

 

[איש המערות]

משחקי מילים - סתם רוח שטות

כל מי שקורא לרשת "בית זונות" יאמר שהמודם החליף את המאדאם

 

[אורמור]

התכוונת למשחקי לשון?...

ואני קוראת לה לרשת.. חנות של צעצועים מגרש משחקים עולם חלומות נתיב הבריחה וכן..גם כמו שאטיוד אמר עורק תחבורה.. ובית זונות?-כל העולם הוא בורדל רק הדמויות משתנות רק המטבע מתחלפת.. כל אחד נותן כדי לקבל פעם מזה ופעם מזה.. וכן יש גם פילנטופיה לפעמיים נותנים נתינה לשמה.. אז מה-יש גם זונות עם לב רחב.. אור ברגע של משחקי לשון

 

[אטיוד5]

עוד אחת

שהולכת שבי אחרי מתקתקות? "האגו התנפח..כזה שפע מחמאות..כזה פירגון..סחרחורת". אורמוריק, לא כדאי לבדוק אם יש גם ממש מאחורי הפירגון? על מה הם מסתמכים כשהם אומרים לך שהסנטר שלך מעוצב להפליא? שהשנינות שלך מעלה להם את הסעיף במכנסיים? בדקת אולי גם אם התגובות שלהם בריל טיים? שהם לא משגרים את אותן אמרות נבובות לעוד חמש נקבות נוספות במוד שידור מקבילי? את מזכירה לי את ההיא שאמרה לי "שקר לי קצת, תגיד לי שאני יפיפיה. מה יש? מה כואב לך קצת להחמיא? מה אתה מקמץ?" היי אורמור, יש לך שיער משגע כן, מבעד למסך הביטים המיגע ריחו אופפני ומהממני, אח, אח ,אח דלוק על המחשבות שלך, לך, לח. ולעצם העניין - זה לא האינטרנט ששינה אותך. המוכנות הנפשית כבר היתה שם מקודם. כך אני באמת חושב. המסך היווה רק כלי תחבורה נוח לשייט בו למחוזות חפצך.

 

[אורמור]

אוי אטיודוב אטיודוב.....

ככה אתה מכיר אותי? או שסתם ככה בא לך להמעיט בערכי? נראה לך שאתלהב ממחמאות כגון סנטרי המעוצב? אבל חשבת למשל מה עושה אמירה כמו-"התשיבה שלך חודרת"? "הנשיות שלך משתדרת בין השורות?" ההגיון שלך מדהים. הקונספציות שלך לטעמי הסיגנון שלך רגיש כאילו חסרות מחמאות אמת? וכי לא חשבת שיש לי את השכל לסנן? יש מלוא הסל זבלים ברשת אך גם אתה שם , לא? וגם אני..<במטותא> זה אומר שפה ושם יש גם פנינים..

לא.... הרשת לא הולידה אותי הייתי שם כבר קודם היא רק פתחה לי צוהר.. ועפתי כמו יונה.. באותה מידה אולי הייתי נשארת תקועה בכלוב זהב.. יונה שמוטת כנף.. לך תדע

 

[אטיוד5]

עכשיו השתכנעתי יותר

מאשר בהודעת הפתיחה. לא שלא הייתי משוכנע קודם. טוב שהבהרת עכשיו מה שהיה ברור לי לפני הודעת הפתיחה פה שהיתה יכולה להשאיר פתח לתהיות של אחרים.

 

[יודעת לגעת]

הקלות הבלתי נסבלת......

של עולם ההידברויות, של עולם החלומות, של עולם ההכרויות.... כל כך מוכרת התופעה הזאת. גם היא, אמא ל-4 ילדים, שעל כל פיפס קופצת, אותם כל היום מסיעה, מלמדת, יממה שלמה כמעט מטפלת, בקיצור אמא למופת, אשה נאמנה, בבעלה לא בוגדת, עובדת חרוצה, על ניירותיה שוקדת, חיה בשיגרת חייה, בנישואיה כה בודדת. ופתאום....הגיע הביתה המחשב ההוא...החכם, שיודע גם לדבר, כל הזמן.... לדבר במובן שניתן דרכו פתאום להתכתב, ניתן אפילו פתאום להתאהב. והיא מגלה את העולם החדש, רואה שיש שם דבר מה מופלא, אפילו נרעש. פתאום בשעות הלילה כבר לא חשה בבדידות, הרי ניתן אליו להתחבר, ובצט לנהל שיחות, עם חברים חדשים....וגם עם חברות. ניתן לנהל שיחות ידידותיות, ניתן לנהל גם שיחות אינטימיות, ניתן להתחפש באיזה כינוי שיש, אפילו לבחור כינוי פרובוקטיבי, מרגש. ושם ניתן להוציא את כל מה שנחבא תמיד בבטן, עמוק, באמצעות שיחות עמוקות, ואפילו חושפות, מאד מאוד. ופתאום מה זה, ההוא אותה כה מעניין, והיא איתו קובעת להיפגש. ומתחיל עידן חדש בחיֵיהָ, פתאום היא לא מבינה איך עד כה חיה בלעדיה, ללא אהבה בליבה, בלי תחושה מהנה - פתאום היא גילתה שניתן לאהוב, באמצעות הוירטואליה , מקרוב, ומרחוק. ומנהלת היא רומנים מרתקים, עם כל מיני גברים...מאהבים. וכל זאת בזכות מדיה כזאת מיוחדת, בזכות הגישה האינטרנטית, שבה אוחזת. ורואה עד כמה הכל זמין, אפילו אם תחשוק באהבה או בסתם שותף רגעי למין. כן , כן, היא משום מה כל כך השתנתה, ואפילו מבלי שבעלה ידע, והכל נובע מהמדיה הזו המיוחדת, שגורמת ל...קלות בלתי נסבלת... של חיים שונים ומגוונים, וסיפורי הרפתקאות ואבהבים.

 

[זאת שלא ידעה לשאול]

../images/Emo39.gif ולא נותר רק להודות לפלאי הטכנ

 

[רשפים של אור]

גנבת לי את המילים...

תודה למדיה הזו, שהביאה לחיי כל כך הרבה אנשים נפלאים, ואהבה, ואור והמון שמחה.

 

[השוטה על הגבעה]

חלום ההזדמנויות

גם עבדכם הנאמן כבר כמעט שנתיים כאן אך ההיסטוריה קיבלה תפנית חדה לאחר ההתלהבות נכון, נפתח עולם חדש לחלוטין כל יום הכרתי נשים חדשות בכל הגילאים (כן מגיל 12 ועד 60) מכל הגוונים ומכל הארץ כולן טענו זיונים זה מה שאתה מחפש ואיך אני אשכנע אותן שאני אוהב זיונים, סליחה, מת על זיונים אבל לא זה מה שאני מחפש כאן מה אני חיפשתי, היום אני יודע, להכיר לדבר להתידד ואם יהיה זיון פה או שם (אני לא נזיר, נכון). אז הכרתי נשים מהר מאוד למדתי לסנן נשים (ילדות בגיל) מתחת ל-18 ניתקתי מיד את הקשר, נשים בשנות העשרים לא האמנתי שירצו להפגש עם זקן כמוני, אך "לאכזבתי" היו כמה שזה כלל לא הפריע להן. נשים בשנות השלושים והארבעים פגשתי ואף יותר מזה. לחשה באוזני ידידה מהצ´ט, אישה שמסכימה להיפגש איתך, מוכנה נפשית להיכנס איתך למיטה. לא האמנתי לה, אך בדיאבד התברר לי שהיא צדקה (לא ב 100% אבל באחוזים גבוהים). (אחותי לא כולן). כנראה שאור צודקת שעולם הצ´ט פותח אנשים אחד כלפי השני הרבה יותר ממה שהם מצפים לו, כל יום נפתח עידן חדש כל יום מביא חברים חדשים ולכן הוא כל כך מושך. אך כפי שאמרתי המפנה חל לפני כחצי שנה, נוכחתי שמה שנראה קל ופשוט לפעמים (אפילו אם לפעמים רחוקות) יש להזהר "לא כל הנוצץ זהב הוא" ילדה בת22 המתחננת לזיון ומתברר לך שהיא זונה, אישה בשנות השלושים שקובעת איתך פגישה ולפתע מופיע "אדונה" לא, לא בעלה. מישהו שהיא התחייבה בפניו (בכתב) שהיא השפחה שלו ותעשה ככל שיחפוץ. ומה אני עושה כאן פתאום? ועוד כל מיני מקרים שהיו לי ולאחרים ששמעתי מחברים. מאז המינון בצ´ט ירד לכמעט אפס השתתפות בפורומים כשבא לי, פגישות - מה זה? האם זה חסר לי? כן ולא. רכשתי כמה חברות שעד היום אני בקשר טוב, לא הייתי מתנגד להכיר עוד כמה. אך לזה צריך גם יותר זמן. מצאתי לנכון שהמינון שהפורומים נותן לי מספיק בהחלט ואם ארצה ביום מהימים להיפגש עם נשים נוספות, זה יקרה רק לאחר היכרות אישית מעמיקה יותר. כמה זיינתי לכם את המוח.

 

[זאת שלא ידעה לשאול]

תודה ששיתפת. התאים לי מאד.

 

[אורמור]

ואני את עצמי שואלת שוטה לי..

אם עד היום מה שהיה לי זה יותר מזל או שכל? כולם אמרו לי את מוטרפת, מסתכנת, מה את יודעת? מי שם מאחור.. יום אחד מישהו יפול עלייך ותצטערי על היום שנולדת.. העולם מלא סוטים, מטורפים מניאקים, מה את יודעת.. וחייבת לציין אולי תוך התהדרות קלה בחושים חדים שעד היום פרט ליוצא מהכלל אחד.. תמיד ידעתי מה ממול, לא היו לי הפתעות גדולות וגם לא מצבים שנקלעתי אליהם בלי לרצות.. כאמור פרט לאחד.. וגם שם נגמר בחסד.. אבל ההתלהבות בהחלט יורדת, מבינים פרינציפ העולם התעשר, אפשר לעצור וטוב לדעת שהחלון נשאר שם.. אור מאחורי החלון.. <ושאני אוהבת לקרא אותך אתה כבר יודע?>

 

[דג דניאל דן op]

כמו העולם האמיתי

גם שם בעולם האמיתי צריך להבדיל בין עיקר לטפל. גם שם צריך למצוא את האנשים המתאימים. פה ברשת צפוף. נפגשים כל אלו שמחפשים. אני קורא למקום הזה. הודו של החיים האמיתיים. גם שם, בהודו, כמו פה אנשים באים להקשיב. גם שם כמו פה אנשים באים להשמיע. וגם שם כמו שפה בסוף מחכה לך אחד שמת לזיין. מי שלא יודע - שם, בהודו, זה קורה הרבה יותר מהר מפה (למרות שהודו איטית). ביום אחד אפשר לקבל את כל השאלות ותשובות שצצות פה בשנה. ביום אחד אפשר להכיר, להתאהב, לזיין ולהפרד בהבנה! הכול מהר ולאט. הקצב תלוי בך. בבשלות ופתיחות שלך. כמו שבהודו. לומדים להכיר את האנשים לומדים להיזהר לומדים להבדיל בין קודש לחול ותאכלס מה שקובע זה המצב הנפשי שלך מול הציידים. דניאל

 

[viviti]

העולם הוירטואלי יכול לקסום

אבל....... הוא לא הסיבה למערכת זוגית רעועה מן הסתם, ברב המקרים המערכת הזוגית כבר הייתה רעועה ואיכשהו המצב התקבל כגזרה משמיים..... אלו החיים... העולם הוירטואלי רק נותן דחיפה...... רק מקצין את המצב...... לא יוצר אותו.. וכן יש בעולם הוירטואלי איזושהי בועה של קסם.. כי התחלות הן תמיד קסומות אלא ש.. לא תמיד עוצרים לחשוב מה יהיה כזו כבר לא תיהיה התחלה.. ויויטי שלפני 5 שנים האינטרנט טיטל קצת את נישואיה .... ומאז נישואיה הם היסטוריה

 

[אורמור]

ויויטי בדיוק כך...

מערכת תקינה לא תקרוס בגלל ביטים.. אני גורסת שרק היכן שיש חללים יש מקום למילוי.. היכן שמלא וטוב, לא יכנס גם גפרור.. ובטח לא חבית חומר נפץ זה אכן רק זרז לטילטול.. אם הוא ממילא צריך לבוא.. יש עוד אפשרות שאולי בלי הנט היה נשאר עומד על כנו המצב ה-"מת" אבל נשאלת השאלה האם זה מצב עדיף? אני חושבת שלא. אור

 

[דג דניאל דן op]

אולי

אם לא הנט. אולי היית מוצאת פיתרון אחר שהיום את לא מגיעה אליו בגלל הנט. ובכל מערכת יחסים יש מקום לגפרור. בכל מערכת יחסים יש חלל. אני לא מאמין שקיים משהו שימלא את כללללל החלל. השאלה האמיתית היא מה ממש חסר ולמה. ולא מה מצאתי בנט שימלא לי את החלל. תסתכלי מהצד על אלו שהטלויזיה ממלא להם את החלל. האם הם יודעים שיש גם את הנט? האם את יודעת שיש את הטירה? דניאל מחפש למלא את החללץ ביזבוזי זרע תהומיים.

 

[איש המערות]

מחפש למלא את החלל

אולי בגלל זה אני אסטרונאוט

 

[viviti]

אין לי תשובה יקירתי...

כי השיגרה נשארת שיגרה אלא אם כן מטלטלים אותה כהוגן.. ונכון, אפשר להגיע כך בשקט ובשלווה לגיל 100........ עם שיגרה עם קשר שהוא מזמן לא קשר... השאלה היא.. מה קורה בקשר הבא? מה קורה בו אחרי 5 שנים? אחרי 7 שנים? אחרי 10 שנים? האם מגיעים שוב לאותה נקודה ? וזה בהנחה ש... הפרידה חלקה כמו מרגרינה.. בהנחה...... ששני הצדדים מסוגלים להתפרנס בכבוד.. בהנחה ש.... יהיה קשר הבא... יש עוד המון שאלות.. אבל מעבר לכל השאלות עומד אדם.. שהבחוץ קוסם לו.. שלא יכול יותר ... שהזוגיות הנוכחית מעיקה עליו.. עומד אדם לא מאושר... ולאנשים שלא מאושרים אי אפשר להגיד להשאר איפשהם.. צריך לעשות שינוי אם כי כדאי לנסות קודם כל לשנות מבית (דבר שלא תמיד אפשרי) וכמו שכתבתי יש המון תהיות ותשובות - אין..