ולאן אשר תפנה..הנוסטלגיה והזכרונות
ואתמול..ובעצם בכל אותם ימים ובקרים בהירי שמש כשהלב רונן והרגשת החופש הנהדרת של ימים אלו של 'להיות גימלאי'. ואם גימלאי אז קודם..הזכרונות! ואתמול..כביש נהדר ואולי הכי יפה בארץ בחבל ארץ נהדר ושומם..לפחות בימות אמצע השבוע.הכביש הזה העובר ביערות משמר העמק מצומת משמר העמק מעלה לרמת השופט,עין השופט,דליה והאחרון בכביש..אבן יצחק המוכר לכולם בגלל קרבתו ל 'גבעת הרקפות'. עלוות הצמחיה העבותה והירוקה ושפע המים הזורמים בנחלונים הקטנים ממעיינות קטנים ולא מוכרים כלל נותנים כאן הרגשת חופש של ממש.ציוץ ציפורים בסבך וקריאתו של העורבני מחרידים את הדממה של שעת בוקר מוקדמת שכזאת בכביש השומם הזה שמספרו 6953.בדרך מוצב השלט הזה 'חורשת המ'מים' והכוונה כזכרון לאותו מחנה סמוך הנקרא באותם ימים 'גבעת נח' או 'ג'וערה' בשמו האחר.כאן התקיימו כל הקורסים ההם של מפקדי המחלקות והקצינים של הפלמ'ח וההגנה באותם ימים ראשונים.לימים המקום הפך להיות בית הספר למכ'ים של גולני ומשנת 1970 בסיס אימוני גדנ'ע..עד היום. *חבר נעורים טוב שלי היה חייל בגולני..וכשגמר קורס מכ'ים במקום הזה הוזמנתי על ידו לטכס הסיום באותה שעת ערב בימים כאלה ממש כשהצינה והקור אופפים את מגרש המסדרים והדגלים המונפים ברוח.אני עצמי עוד הייתי טרם גיוס ו'סיטואציית' הערב ההוא נחרתה בזכרוני עד..אני נפגש עם אותו 'חייל' שלימים הפך קצין בכיר..והנה ביום ששי שעבר הזמנתי כמה חברי ילדות למפגשון כזה והעלינו חוויות מהשכונה ובכלל..ואני מספר לחבר הזה שאני הייתי היחידי מהשכונה שחזה בטכס הסיום של קורס המכ'ים שלו והוא הופתע עד מאד..ואני זכרתי את כל הפרטים!כיום הוא גימלאי..כמוני. ונמשיך בטיול..מימין זורם לו ברחש נוגה יובלו של הפלג הנקרא 'נחל גחר' ובהמשך אני חולף על 'ג'וערה המוכרת כאן משמאל לדרך..והנה הצומת המוליכה לאבן יצחק[כביש 672/ג]ולגבעת הרקפות המפורסמת..ועל זה בהזדמנות אחרת
ואתמול..ובעצם בכל אותם ימים ובקרים בהירי שמש כשהלב רונן והרגשת החופש הנהדרת של ימים אלו של 'להיות גימלאי'. ואם גימלאי אז קודם..הזכרונות! ואתמול..כביש נהדר ואולי הכי יפה בארץ בחבל ארץ נהדר ושומם..לפחות בימות אמצע השבוע.הכביש הזה העובר ביערות משמר העמק מצומת משמר העמק מעלה לרמת השופט,עין השופט,דליה והאחרון בכביש..אבן יצחק המוכר לכולם בגלל קרבתו ל 'גבעת הרקפות'. עלוות הצמחיה העבותה והירוקה ושפע המים הזורמים בנחלונים הקטנים ממעיינות קטנים ולא מוכרים כלל נותנים כאן הרגשת חופש של ממש.ציוץ ציפורים בסבך וקריאתו של העורבני מחרידים את הדממה של שעת בוקר מוקדמת שכזאת בכביש השומם הזה שמספרו 6953.בדרך מוצב השלט הזה 'חורשת המ'מים' והכוונה כזכרון לאותו מחנה סמוך הנקרא באותם ימים 'גבעת נח' או 'ג'וערה' בשמו האחר.כאן התקיימו כל הקורסים ההם של מפקדי המחלקות והקצינים של הפלמ'ח וההגנה באותם ימים ראשונים.לימים המקום הפך להיות בית הספר למכ'ים של גולני ומשנת 1970 בסיס אימוני גדנ'ע..עד היום. *חבר נעורים טוב שלי היה חייל בגולני..וכשגמר קורס מכ'ים במקום הזה הוזמנתי על ידו לטכס הסיום באותה שעת ערב בימים כאלה ממש כשהצינה והקור אופפים את מגרש המסדרים והדגלים המונפים ברוח.אני עצמי עוד הייתי טרם גיוס ו'סיטואציית' הערב ההוא נחרתה בזכרוני עד..אני נפגש עם אותו 'חייל' שלימים הפך קצין בכיר..והנה ביום ששי שעבר הזמנתי כמה חברי ילדות למפגשון כזה והעלינו חוויות מהשכונה ובכלל..ואני מספר לחבר הזה שאני הייתי היחידי מהשכונה שחזה בטכס הסיום של קורס המכ'ים שלו והוא הופתע עד מאד..ואני זכרתי את כל הפרטים!כיום הוא גימלאי..כמוני. ונמשיך בטיול..מימין זורם לו ברחש נוגה יובלו של הפלג הנקרא 'נחל גחר' ובהמשך אני חולף על 'ג'וערה המוכרת כאן משמאל לדרך..והנה הצומת המוליכה לאבן יצחק[כביש 672/ג]ולגבעת הרקפות המפורסמת..ועל זה בהזדמנות אחרת
