וכשאלוהים חזר
וכשאלוהים חזר איך המתה האדמה מקריאות האנשים כיצד כוסתה היא בזרמי האדם, כאילו ילד מוטט קן נמלים. עמדתי אז, אי השקט בים רועש. מתבונן מעלה אל האש הקדושה הממלאת השמיים, מקהלות המלאכים השרים כסירנות, ומאחוריהם פני האלוהים, מילים הנוצרו בידי אדם לא יוכלו להגדירם. וכשפתח זה את פיו, ראיתי יקומנו המכוכב בגרונו, תקוע כחתיכת תפוח ישנה. ראיתי עולמנו ההומה, ראיתי עצמי, מבטי פוגש בעיניי בפחד. עיניי התעוורו אז מכובד הקדושה ואוזניי התחרשו מקול האל. לבד ככל אדם, כרעתי ברך. לבד ככל אדם, נשבעתי אהבה. לבד, גיששתי דרכי אל אלוהיי.
וכשאלוהים חזר איך המתה האדמה מקריאות האנשים כיצד כוסתה היא בזרמי האדם, כאילו ילד מוטט קן נמלים. עמדתי אז, אי השקט בים רועש. מתבונן מעלה אל האש הקדושה הממלאת השמיים, מקהלות המלאכים השרים כסירנות, ומאחוריהם פני האלוהים, מילים הנוצרו בידי אדם לא יוכלו להגדירם. וכשפתח זה את פיו, ראיתי יקומנו המכוכב בגרונו, תקוע כחתיכת תפוח ישנה. ראיתי עולמנו ההומה, ראיתי עצמי, מבטי פוגש בעיניי בפחד. עיניי התעוורו אז מכובד הקדושה ואוזניי התחרשו מקול האל. לבד ככל אדם, כרעתי ברך. לבד ככל אדם, נשבעתי אהבה. לבד, גיששתי דרכי אל אלוהיי.