ויקטוריה 1984 [טריגר ../images/Emo18.gif]
צווחותיה של האישה המשוגעת עם שיער הקש המפוזר על הכתפיים הרועדות והכחושות שנראו אי פעם הזמינו את ברקי השמיים לתלוש את פרי ביטנה. זקני עיירת הרפאים המדברית יזכרו לעולם את הענן הלבן שהתפרץ מגופה של התינוקת אדומת העיניים ועופף בכל העירייה כשד ששוחרר לחופשי, מחליק זנבו המצמרר על פניהם העובריות של ילדי העירייה ששנים לאחר מכן, הטביעו עצמם באגם בשיאו של החורף האפור. "ויקטוריה אני אקרא לה" לחשה האישה המשוגעת שסימני חריטה של סכין עיטרו את חזה. "ויקטוריה 1984 כשנה שבה נפלה הקללה על העיירה" לחש בחושניות ארוטית מאוסה שד בכייה. ויקטוריה1984 לא ידעה אור יום מהו. היא בילתה את ימי ילדותה עם אימה מספקת את צרכיה המיניים ושאימה מאסה בכך. פנתה ויקטוריה לעיסוקיה שלה, בימי הקיץ הלוהטים הייתה ממלאת את האמבטיה הסדוקה במים שקופים ומנסה לאבד לנצח את נשימתה. בימי החורף המקפיאים הייתה נשכבת ערומה על תנור החימום צורחת בעונג שהכוויות התפשטו על גופה. ויקטוריה1984 לא ידעה החוץ מהו. והאישה שאיבדה את שפיותה עם השנים ולהב הסכין עברה של בוקר על פנייה, שיבצה עצמה בפתח הדלת כאשר ויקטוריה ביקשה ללכלך נעליה בבוץ החורף. "את יודעת שאסור, היא אמרה" שהפשיטה אותה מהשמלה הבלויה שלה, "השד הרגע יתפוס אותך" אמרה שליטפה את גופה שהחל להצמיח זרעי נעורים. - שתיים-עשרה שנה מאוחר יותר. ר צ ח ה ויקטוריה1984 את אימה בשנתה. כחיית טרף פתחה ויקטוריה1984 את מנעולי הדלת בצווחות רעבתניות. אור היום שרף את עיניה ומראה אספלט הרחוב פער את פייה. ויקטוריה החלה לרוץ ברחבי העיר בסדרת יבבות מטורפת, שידיה מונפות לצדדים ובגדיה מורדים מעליה. היא נהרה מעל פחי הפלסטיק בפינת העיר, מכניסה לפיה מזון מסריח ומקולקל לא זונחת לרגע את יבבותיה. - ויקטוריה1984 אושפזה בארבעה מוסדות פסיכיאטרים והעבירה זמנה בהתמכרות לאבקות לבנות ולכדורים צבעוניים. היא הייתה תרה ברחבי המחלקה המבודדת כמחפשת את צילה שאבד, בקולות מסתוריים, מטורפים היה הייתה קושרת עצמה לשער בשרשרת ברזל כבדה-שורטת פניה וכמו כלב פצוע מיללת. - חמש שנים מאוחר יותר. שוחררה ויקטוריה1984 אחרי שרופאיו המחלקה מתו באופן מסתורי בשנתם שסכין מחודדת סובבה מספר פעמים באמצע בטנם ואבריהם הפנימיים נשכו החוצה. - ויקטוריה1984 נבחה ללא הרף והלכה על ארבע שתרה אחריו. זקני העיר ששכלו ילדיהם ידעו כבר מה היא מחפשת והסתגרו בביתם מציצים מידי פעם בפתחי התריס המוגף. ילדי העירייה הוסתרו מתחת למיטות עם ליל שויקטוריה יצאה למסע הטרף שלה עוקרת עצים משורשיהם, שוחטת בידיה את כלבי ותרנגולי העירייה מלכלכת עם דמם את מדרכת העיר הם חיפשו אחד את השני ללא הרף קולות הנשיבה שלו נשמעו גם בימים בהם הרוח חדלה שכעף כסופת טורנדו בין סמטאות הרחוב האפלות והמאורות. - שנתיים לאחר מכן הם נפגשו קול רעד אדיר זעזע והחריד את העיר שהוא נעץ את שיניו הערפדיות בצווארה ופלש לגופה בשניות שנראו כנצח היא נשכבה מדממת על המדרכה, שמלוכלכת הייתה מדם החיות ששחטה בלילה הקודם. - באותו ערב מתה ויקטוריה1984 ואיש לא בכה עליה בוקר חדש עלה על העירייה ולראשונה מזה שנים פיזרה השמש קרניה ללא חשש. זקני העירייה עוד זוכרים את המשוגעת התמהונית שהייתה מהלכת בין דוכני הירקות ממלמלת לעצמה שצף מילים לא מובן. הם גם זוכרים כמובן, את הצרחות המזוויעות והרחרוח אחרי השד שעזב אותה כשנולדה. - שנה לאחר מכן חלו כל יושבי העירייה בקדחת מסתורית ונקברו בבית הקברות מחוץ לעיר שנקרא במפתיע אך באופן מכוון 'ויקטוריה 1984'. לא נשאר שריד אחד לעירייה מלבד אישה זקנה מקומטת עם ריח נפטלין שנשארה לקבור את כולם רק היא מעולם לא הסתכלה על ביטנה של ויקטוריה ששם בסכין החדה ביותר שהומצאה. הייתה חרוטה המילה "שיגעון".
צווחותיה של האישה המשוגעת עם שיער הקש המפוזר על הכתפיים הרועדות והכחושות שנראו אי פעם הזמינו את ברקי השמיים לתלוש את פרי ביטנה. זקני עיירת הרפאים המדברית יזכרו לעולם את הענן הלבן שהתפרץ מגופה של התינוקת אדומת העיניים ועופף בכל העירייה כשד ששוחרר לחופשי, מחליק זנבו המצמרר על פניהם העובריות של ילדי העירייה ששנים לאחר מכן, הטביעו עצמם באגם בשיאו של החורף האפור. "ויקטוריה אני אקרא לה" לחשה האישה המשוגעת שסימני חריטה של סכין עיטרו את חזה. "ויקטוריה 1984 כשנה שבה נפלה הקללה על העיירה" לחש בחושניות ארוטית מאוסה שד בכייה. ויקטוריה1984 לא ידעה אור יום מהו. היא בילתה את ימי ילדותה עם אימה מספקת את צרכיה המיניים ושאימה מאסה בכך. פנתה ויקטוריה לעיסוקיה שלה, בימי הקיץ הלוהטים הייתה ממלאת את האמבטיה הסדוקה במים שקופים ומנסה לאבד לנצח את נשימתה. בימי החורף המקפיאים הייתה נשכבת ערומה על תנור החימום צורחת בעונג שהכוויות התפשטו על גופה. ויקטוריה1984 לא ידעה החוץ מהו. והאישה שאיבדה את שפיותה עם השנים ולהב הסכין עברה של בוקר על פנייה, שיבצה עצמה בפתח הדלת כאשר ויקטוריה ביקשה ללכלך נעליה בבוץ החורף. "את יודעת שאסור, היא אמרה" שהפשיטה אותה מהשמלה הבלויה שלה, "השד הרגע יתפוס אותך" אמרה שליטפה את גופה שהחל להצמיח זרעי נעורים. - שתיים-עשרה שנה מאוחר יותר. ר צ ח ה ויקטוריה1984 את אימה בשנתה. כחיית טרף פתחה ויקטוריה1984 את מנעולי הדלת בצווחות רעבתניות. אור היום שרף את עיניה ומראה אספלט הרחוב פער את פייה. ויקטוריה החלה לרוץ ברחבי העיר בסדרת יבבות מטורפת, שידיה מונפות לצדדים ובגדיה מורדים מעליה. היא נהרה מעל פחי הפלסטיק בפינת העיר, מכניסה לפיה מזון מסריח ומקולקל לא זונחת לרגע את יבבותיה. - ויקטוריה1984 אושפזה בארבעה מוסדות פסיכיאטרים והעבירה זמנה בהתמכרות לאבקות לבנות ולכדורים צבעוניים. היא הייתה תרה ברחבי המחלקה המבודדת כמחפשת את צילה שאבד, בקולות מסתוריים, מטורפים היה הייתה קושרת עצמה לשער בשרשרת ברזל כבדה-שורטת פניה וכמו כלב פצוע מיללת. - חמש שנים מאוחר יותר. שוחררה ויקטוריה1984 אחרי שרופאיו המחלקה מתו באופן מסתורי בשנתם שסכין מחודדת סובבה מספר פעמים באמצע בטנם ואבריהם הפנימיים נשכו החוצה. - ויקטוריה1984 נבחה ללא הרף והלכה על ארבע שתרה אחריו. זקני העיר ששכלו ילדיהם ידעו כבר מה היא מחפשת והסתגרו בביתם מציצים מידי פעם בפתחי התריס המוגף. ילדי העירייה הוסתרו מתחת למיטות עם ליל שויקטוריה יצאה למסע הטרף שלה עוקרת עצים משורשיהם, שוחטת בידיה את כלבי ותרנגולי העירייה מלכלכת עם דמם את מדרכת העיר הם חיפשו אחד את השני ללא הרף קולות הנשיבה שלו נשמעו גם בימים בהם הרוח חדלה שכעף כסופת טורנדו בין סמטאות הרחוב האפלות והמאורות. - שנתיים לאחר מכן הם נפגשו קול רעד אדיר זעזע והחריד את העיר שהוא נעץ את שיניו הערפדיות בצווארה ופלש לגופה בשניות שנראו כנצח היא נשכבה מדממת על המדרכה, שמלוכלכת הייתה מדם החיות ששחטה בלילה הקודם. - באותו ערב מתה ויקטוריה1984 ואיש לא בכה עליה בוקר חדש עלה על העירייה ולראשונה מזה שנים פיזרה השמש קרניה ללא חשש. זקני העירייה עוד זוכרים את המשוגעת התמהונית שהייתה מהלכת בין דוכני הירקות ממלמלת לעצמה שצף מילים לא מובן. הם גם זוכרים כמובן, את הצרחות המזוויעות והרחרוח אחרי השד שעזב אותה כשנולדה. - שנה לאחר מכן חלו כל יושבי העירייה בקדחת מסתורית ונקברו בבית הקברות מחוץ לעיר שנקרא במפתיע אך באופן מכוון 'ויקטוריה 1984'. לא נשאר שריד אחד לעירייה מלבד אישה זקנה מקומטת עם ריח נפטלין שנשארה לקבור את כולם רק היא מעולם לא הסתכלה על ביטנה של ויקטוריה ששם בסכין החדה ביותר שהומצאה. הייתה חרוטה המילה "שיגעון".
