וויקבורד, עולם ומלואו במילה אחת קטנה !!
טוב.. איך מתחילים.. חורף..קר..אפרורי ומדכא לאף אחד לא בא לעבוד או לטייל אפילו לא החלטנו באם לקנות בגדי חורף השנה, אולי לא כדאי? , כמה כבר נשאר לצאת מהדיכאון הזה, ולפתוח את עונת 2008.אבל ההקדמה היא לא העניין, אני רציתי להגדיר לכם מה זה וויקבורד ב ש ב י ל י !!מצד אחד מדובר במוטציה די חדשה בין גלשן גלים לבין מגלשי סקי (T00BORD בלשון הטבריינים) , כולה כמטר שלושים שעל פניו לא נראה מעניין במיוחד אבל.. ( ומדובר באבל גדול ) בשבילי הוויקבורד הוא המרכז. במשך שנים חיפשתי את ענף האקסטרים שהכי יתאים לי, חשבתי על אופנועי שטח אבל הפציעות היו גדולות מידיי, עברתי לאופנועי כביש וכאן לא רק שכל פציעה היא טוטאלית אלה שגם רשויות אכיפת החוק לא מחבבים את המהירויות שיש להגיע אלהם כדי להתחיל להזרים את האדרנלין בדם.בשנות השמונים גיליתי את אופנוע הים על גירסת הישיבה / עמידה ודי נהנתי, סוף סוף אין הגבלת מהירות ומצע המים מרכך את כל הנפילות (כמעט) אבל.. כמה אפשר לתת גז ולעזוב לזרוק זנב ולהזרק למים, גם מי המלח ששוטפים את גופך ועינך לא מהווים תענוג עילי ( בלשון המעטה) .ואז הכינרת נכנסה לתמונה, מתוקה נעימה וחלקה, לרב, אבל האבובים הניבורד ואפילו מגלש הסלאלום לא הצליחו להביא לזרימת אדרנלין קונסיסטטיבית וארוכה , לפחות לא ברמת הכושר שלי, ואז היגיע הוויקבורד האחד היחיד והמלך הבלתי מעורער,ברגע שיצאת מהמים אתה מרגיש את האנדורפינים רצים לך בגוף, די בדומה למצב של נסיעה ברכבת הרים לפני הירידה הגדולה או הסיבובים החדים, אתה יודע שמשהו הולך לקרות אתה רק לא מבין כמה אתה הולך להנות, ואז מגיעים החיתוכים הקטנים ימינה ושמאלה, ופתאום אתה מצליח לצאת מהשובל אתה מגדיל את המרחק בינך לסירה נשען נגד החבל ומתחיל את ההאצה , איזו הרגשה.. אפילו ישו לא הרגיש כך,פתאום עוברת לך מחשבה בראש "וואלה" מליוני אנשים בעולם מאות שנים עברו ומרביתם ככולם עוד לא הרגישו את הגלים הקטנים מרצדים להם מתחת לרגלים שלהם, מולך סירה - 100000$ של טכנולוגיה מושלמת, ביטוח, דלק, אחסנה, ציוד נלווה מערכת סטראו עם 10 רמקולים, חבל זירו טולרנס, ידית קרבון,( שבא לך לחבק בלילה) ועשרה חברים טובים מזילים ריר על הסירה , רק מחכים לחמשת דקות התהילה שלהם, והנה אתה כבר חוזר לכיוון השובל, אתה מתחיל לחשוש , לאף אחד אין שליטה חוץ ממך, אין לך מנוע בין הרגלים זה אתה הבורד הכינרת והידית שמושכת אותך קדימה, ברגעים אלו אתה שוכח את כל העולם ומתרכז בדבר אחד, לאיזה רמות ההנאה הפיזית שלך יכולה להגיע ורק שלא יסתיים, רק שלא יגמר לך האוויר , רק שלא יהי איזה נודניק שיאיץ בך כבר להתחלף, אתה מגיע לשובל ועובר אותו, איזה סיפוק!! בפעם הבאה שאתה יורד לכינרת, מגיע חברך הטוב שכבר נמצא כמה שלבים ברמה מעליך וכניראה שאף פעם לא תגיע לרמתו, אבל את מי זה מעניין, זה היופי של הוויקבורד.. תן את מה שאתה יכול, ספוג את המכות, תנסה להתקדם לאט לאט ,אבל כל עוד אתה מנסה אתה באקסטזה ואף אחד לא יכול לקחת אותה ממך, אפילו אם הוא "פארקס בוניפי", נחזור לחבר שלך - הוא אומר לך "שאתה חוזר לשובל אל תסתכל על המים תן מבט לאופק" והנה ישום של המשפט הפשוט ואתה מרגיש בפעם הראשונה את הניתוק שלך ושל הבורד מהמים..אתה באוויר ולו לשבריר שניה.. וואווו אני כבר דואג.. נראה לי שהגעתי ללימיט של מגבלות ההנאה הגופנית האנושית, אני אומר לעצמי.." גל, אל תהיה חזיר, עלית לאוויר..מה עוד אפשר לבקש", אבל עוד כמה חודשים במים מגלים לך שאתה רק בקצה הקרחון, כמו סם לא ניתן להפסיק ברגע שנדבקת במחלה, אתה מגלה שככל שאתה מתאמן ומשתכלל השמים הם הגבול. אותה מחלה נדבקת לגולשי הגלים, תמיד קנאתי בחיבור שלהם לים ,איך הם רותמים את כל הכוח והמסה של הטבע לגלשן שלהם איך הם נהיו קבוצה מנצחת בעולם כולו, איך הם מכתיבים לכולנו איך נראה ומה נלבש, אין הם מחוברים כל דקה בחייהם לתחזית מזג האוויר ולפעמים הם נוסעים ימים לעבודה עם הגלשן באוטו רק מחכים לרוח המתאימה, לפעמים חוצים ימים ויבשות רק בשביל כמה שניות של הגל המושלם. אבל כבר הסברתי - מי מלח ואני זא לא בדיוק עובד , גם לחכות חצי יום בים קפוא לגל שלי שיבוא שלא לדבר לשחות את כל הדרך חזרה נראה לי ספורט לכאלה פחות מפונקים ממני, אבל מרב דיבורים על גלישה אני גולש לכוון אחר, בחזרה לוויקבורד -הינו בקצה הקרחון=, עוברת שנה ואתה מצליח בפעם הראשונה לעשות קפיצת שני שובלים, אין גבול לשמחה, הדמיה של זכיה בפרס הראשון בלוטו בארה"ב, אני כבר לא יכול להמשיך לתאר את ה180 הראשון וה 360, וזה בלי להגיע לקצה של עשרות התרגילים האחרים שאתה יכול לראות אותם מאות פעמים מבוצעים בתחרויות ולא להאמין איך הגוף האנושי מסוגל לכך. לפעמים אני מרחם אל כל ה"ליאור אליהויים" ו"האפי לויים" שהגיעו לקצה גבול היכולת האנושית, ואין להם לאן ללכת, מסתובבים כמו זומבים בעולם וחושבים מה יעשו מחר, איפה יעבדו מי תהיה החברה שלהם מתי הם יקימו משפחה, כמה כסף הם ירווחו והם אפילו לא מבינים את המתנה שהם קיבלו השילוב של הנדסה גנטית, אחוזי שומן אפסיים, קורדינציה מטורפת, כושר גופני, אומץ, עיקשות התמדה ואולי גם קצת מזל , לעזעזל - מר אפי לוי - אלוף אירופה לנוער בכבלים לשנת 2007 - רוצה להיות מתווך נדל"ן, איך אפשר אחרי כל זה ללכת עם לקוחה לדירת חדר במזרח ירושלים כדי אולי להרוויח 500$ תווך ( וזה עוד ברוטו) , למזלי אני לא מצליח לגלוש כך וכנראה שגם אף פעם לא אהיה, אבל זה כל היופי של הוויקבורד - אתה לא צריך להיות אלוף העולם בשביל להנות , ואני אולי יסתכן ואומר שאולי אנחנו בתחתית הגרף - נהנים קצת יותר, יש לנו תמיד לאן להתקדם וכאשר פעם בכמה חודשים אנחנו מצליחים לעשות חצי תרגיל חדש, אין גבול להנאה ולתחושת הסיפוק שאנחנו מרגישים. אני יכול להמשיך ולתאר את הגלישה על הוויקבורד לאורך עשרה עמודים ולפרט כל נפילה והצלחה שהיו לי בעשור האחרון אבל אני יתן לכם לגלות את הכל על עצמכם לבד, אני יכול לגלות שכל שלב לכל אישה,נער, ילד, גבר וגם סבא הם עולם ומלואו, אני יודע שמבחינת היכולות הגופניות שלנו יש לנו גבול שעוצר ומגביל אותנו, אבל תמיד תנסו למתוח אותו ולפחות בכל מה שקשור לציוד שאתם משתמשים בו אל תחסכו, אין לכם מושג מה ההבדל בין לעשות וויקבורד על: מגלש לא מתאים ביינדר לוחץ חליפת חורף מג'וייפת חגורת הצפה שעולה לגרון חבל אלסתי וידית קרועה לבין שימוש בציוד החדיש והמתאים, כל פסיק הוא אקוטי , אפילו הדרך שאתם מהדקים את שורוכי הבינדר מהווים שינוי רדיקלי ברכיבה שלכם ודיוק מדהים בהעברת התנועות שלכם לבורד, לפעמים כמה מילמטרים בחרב ישנו את הנחיתות שלכם מקצה לקצה, קנו תמיד את הכי טוב ושדרגו כל שנה ( זה יותר חשוב ממכשיר סוללרי) תאמינו לי לקח לי שנים להבין את זה. ולסיכום ולא פחות חשוב, תראו מה הגלשן הקטו הזה עושה לכם, חוץ מאשר לספסד תעשיות שלמות של יצרנים ויבואנים שמגיע להם כל שקל, והם עושים מעשה קדוש ולא תמיד מהמנעים הנכונים, ..תראו מה קורה לנו, שמתם לב כמה אנשים הכרתם בזכותו, לעזעזל אני כבר יכול לעשות מחקר אנטרופולוגי.היכן היה לכם הזדמנות להכיר כל כך הרבה חברים , יש לכם את המבחר לסנן את אלו שהכי מתאימים לכם, "ושהחתנים כל כך מוצלחים ההחלטה באמת קשה",אני לא יודע בקשר אליכם אבל אני מאושר בראשונה בגלל הגלשה ובשניה בזכות ההכרות שלי עם כל כך הרבה אנשים , תראו את הקומנוות שנוצרו בגינוסר ועין גב וחופים אחרים בדרך, אני מאמין שבעתיד הקרוב נתאגד ואז נוכל להשתמש במידע ובידע הרב של כולנו כדי להתקדם הלאה ולהשפיע על כל מי שעוסק בענף: יבואני הסירות, המכונאים, ספקי הציוד ומנהלי החופים. ביחד אנחנו אימפריה שבראשה הוויקבורד, וזו אימפריה שאף אחד..אבל אף אחד לא יוכל לנצח !! שיהיה לכם חורף חם, ותתאפקו רק עוד כמה חודשים. אוהב אתכם..גל אציל.
טוב.. איך מתחילים.. חורף..קר..אפרורי ומדכא לאף אחד לא בא לעבוד או לטייל אפילו לא החלטנו באם לקנות בגדי חורף השנה, אולי לא כדאי? , כמה כבר נשאר לצאת מהדיכאון הזה, ולפתוח את עונת 2008.אבל ההקדמה היא לא העניין, אני רציתי להגדיר לכם מה זה וויקבורד ב ש ב י ל י !!מצד אחד מדובר במוטציה די חדשה בין גלשן גלים לבין מגלשי סקי (T00BORD בלשון הטבריינים) , כולה כמטר שלושים שעל פניו לא נראה מעניין במיוחד אבל.. ( ומדובר באבל גדול ) בשבילי הוויקבורד הוא המרכז. במשך שנים חיפשתי את ענף האקסטרים שהכי יתאים לי, חשבתי על אופנועי שטח אבל הפציעות היו גדולות מידיי, עברתי לאופנועי כביש וכאן לא רק שכל פציעה היא טוטאלית אלה שגם רשויות אכיפת החוק לא מחבבים את המהירויות שיש להגיע אלהם כדי להתחיל להזרים את האדרנלין בדם.בשנות השמונים גיליתי את אופנוע הים על גירסת הישיבה / עמידה ודי נהנתי, סוף סוף אין הגבלת מהירות ומצע המים מרכך את כל הנפילות (כמעט) אבל.. כמה אפשר לתת גז ולעזוב לזרוק זנב ולהזרק למים, גם מי המלח ששוטפים את גופך ועינך לא מהווים תענוג עילי ( בלשון המעטה) .ואז הכינרת נכנסה לתמונה, מתוקה נעימה וחלקה, לרב, אבל האבובים הניבורד ואפילו מגלש הסלאלום לא הצליחו להביא לזרימת אדרנלין קונסיסטטיבית וארוכה , לפחות לא ברמת הכושר שלי, ואז היגיע הוויקבורד האחד היחיד והמלך הבלתי מעורער,ברגע שיצאת מהמים אתה מרגיש את האנדורפינים רצים לך בגוף, די בדומה למצב של נסיעה ברכבת הרים לפני הירידה הגדולה או הסיבובים החדים, אתה יודע שמשהו הולך לקרות אתה רק לא מבין כמה אתה הולך להנות, ואז מגיעים החיתוכים הקטנים ימינה ושמאלה, ופתאום אתה מצליח לצאת מהשובל אתה מגדיל את המרחק בינך לסירה נשען נגד החבל ומתחיל את ההאצה , איזו הרגשה.. אפילו ישו לא הרגיש כך,פתאום עוברת לך מחשבה בראש "וואלה" מליוני אנשים בעולם מאות שנים עברו ומרביתם ככולם עוד לא הרגישו את הגלים הקטנים מרצדים להם מתחת לרגלים שלהם, מולך סירה - 100000$ של טכנולוגיה מושלמת, ביטוח, דלק, אחסנה, ציוד נלווה מערכת סטראו עם 10 רמקולים, חבל זירו טולרנס, ידית קרבון,( שבא לך לחבק בלילה) ועשרה חברים טובים מזילים ריר על הסירה , רק מחכים לחמשת דקות התהילה שלהם, והנה אתה כבר חוזר לכיוון השובל, אתה מתחיל לחשוש , לאף אחד אין שליטה חוץ ממך, אין לך מנוע בין הרגלים זה אתה הבורד הכינרת והידית שמושכת אותך קדימה, ברגעים אלו אתה שוכח את כל העולם ומתרכז בדבר אחד, לאיזה רמות ההנאה הפיזית שלך יכולה להגיע ורק שלא יסתיים, רק שלא יגמר לך האוויר , רק שלא יהי איזה נודניק שיאיץ בך כבר להתחלף, אתה מגיע לשובל ועובר אותו, איזה סיפוק!! בפעם הבאה שאתה יורד לכינרת, מגיע חברך הטוב שכבר נמצא כמה שלבים ברמה מעליך וכניראה שאף פעם לא תגיע לרמתו, אבל את מי זה מעניין, זה היופי של הוויקבורד.. תן את מה שאתה יכול, ספוג את המכות, תנסה להתקדם לאט לאט ,אבל כל עוד אתה מנסה אתה באקסטזה ואף אחד לא יכול לקחת אותה ממך, אפילו אם הוא "פארקס בוניפי", נחזור לחבר שלך - הוא אומר לך "שאתה חוזר לשובל אל תסתכל על המים תן מבט לאופק" והנה ישום של המשפט הפשוט ואתה מרגיש בפעם הראשונה את הניתוק שלך ושל הבורד מהמים..אתה באוויר ולו לשבריר שניה.. וואווו אני כבר דואג.. נראה לי שהגעתי ללימיט של מגבלות ההנאה הגופנית האנושית, אני אומר לעצמי.." גל, אל תהיה חזיר, עלית לאוויר..מה עוד אפשר לבקש", אבל עוד כמה חודשים במים מגלים לך שאתה רק בקצה הקרחון, כמו סם לא ניתן להפסיק ברגע שנדבקת במחלה, אתה מגלה שככל שאתה מתאמן ומשתכלל השמים הם הגבול. אותה מחלה נדבקת לגולשי הגלים, תמיד קנאתי בחיבור שלהם לים ,איך הם רותמים את כל הכוח והמסה של הטבע לגלשן שלהם איך הם נהיו קבוצה מנצחת בעולם כולו, איך הם מכתיבים לכולנו איך נראה ומה נלבש, אין הם מחוברים כל דקה בחייהם לתחזית מזג האוויר ולפעמים הם נוסעים ימים לעבודה עם הגלשן באוטו רק מחכים לרוח המתאימה, לפעמים חוצים ימים ויבשות רק בשביל כמה שניות של הגל המושלם. אבל כבר הסברתי - מי מלח ואני זא לא בדיוק עובד , גם לחכות חצי יום בים קפוא לגל שלי שיבוא שלא לדבר לשחות את כל הדרך חזרה נראה לי ספורט לכאלה פחות מפונקים ממני, אבל מרב דיבורים על גלישה אני גולש לכוון אחר, בחזרה לוויקבורד -הינו בקצה הקרחון=, עוברת שנה ואתה מצליח בפעם הראשונה לעשות קפיצת שני שובלים, אין גבול לשמחה, הדמיה של זכיה בפרס הראשון בלוטו בארה"ב, אני כבר לא יכול להמשיך לתאר את ה180 הראשון וה 360, וזה בלי להגיע לקצה של עשרות התרגילים האחרים שאתה יכול לראות אותם מאות פעמים מבוצעים בתחרויות ולא להאמין איך הגוף האנושי מסוגל לכך. לפעמים אני מרחם אל כל ה"ליאור אליהויים" ו"האפי לויים" שהגיעו לקצה גבול היכולת האנושית, ואין להם לאן ללכת, מסתובבים כמו זומבים בעולם וחושבים מה יעשו מחר, איפה יעבדו מי תהיה החברה שלהם מתי הם יקימו משפחה, כמה כסף הם ירווחו והם אפילו לא מבינים את המתנה שהם קיבלו השילוב של הנדסה גנטית, אחוזי שומן אפסיים, קורדינציה מטורפת, כושר גופני, אומץ, עיקשות התמדה ואולי גם קצת מזל , לעזעזל - מר אפי לוי - אלוף אירופה לנוער בכבלים לשנת 2007 - רוצה להיות מתווך נדל"ן, איך אפשר אחרי כל זה ללכת עם לקוחה לדירת חדר במזרח ירושלים כדי אולי להרוויח 500$ תווך ( וזה עוד ברוטו) , למזלי אני לא מצליח לגלוש כך וכנראה שגם אף פעם לא אהיה, אבל זה כל היופי של הוויקבורד - אתה לא צריך להיות אלוף העולם בשביל להנות , ואני אולי יסתכן ואומר שאולי אנחנו בתחתית הגרף - נהנים קצת יותר, יש לנו תמיד לאן להתקדם וכאשר פעם בכמה חודשים אנחנו מצליחים לעשות חצי תרגיל חדש, אין גבול להנאה ולתחושת הסיפוק שאנחנו מרגישים. אני יכול להמשיך ולתאר את הגלישה על הוויקבורד לאורך עשרה עמודים ולפרט כל נפילה והצלחה שהיו לי בעשור האחרון אבל אני יתן לכם לגלות את הכל על עצמכם לבד, אני יכול לגלות שכל שלב לכל אישה,נער, ילד, גבר וגם סבא הם עולם ומלואו, אני יודע שמבחינת היכולות הגופניות שלנו יש לנו גבול שעוצר ומגביל אותנו, אבל תמיד תנסו למתוח אותו ולפחות בכל מה שקשור לציוד שאתם משתמשים בו אל תחסכו, אין לכם מושג מה ההבדל בין לעשות וויקבורד על: מגלש לא מתאים ביינדר לוחץ חליפת חורף מג'וייפת חגורת הצפה שעולה לגרון חבל אלסתי וידית קרועה לבין שימוש בציוד החדיש והמתאים, כל פסיק הוא אקוטי , אפילו הדרך שאתם מהדקים את שורוכי הבינדר מהווים שינוי רדיקלי ברכיבה שלכם ודיוק מדהים בהעברת התנועות שלכם לבורד, לפעמים כמה מילמטרים בחרב ישנו את הנחיתות שלכם מקצה לקצה, קנו תמיד את הכי טוב ושדרגו כל שנה ( זה יותר חשוב ממכשיר סוללרי) תאמינו לי לקח לי שנים להבין את זה. ולסיכום ולא פחות חשוב, תראו מה הגלשן הקטו הזה עושה לכם, חוץ מאשר לספסד תעשיות שלמות של יצרנים ויבואנים שמגיע להם כל שקל, והם עושים מעשה קדוש ולא תמיד מהמנעים הנכונים, ..תראו מה קורה לנו, שמתם לב כמה אנשים הכרתם בזכותו, לעזעזל אני כבר יכול לעשות מחקר אנטרופולוגי.היכן היה לכם הזדמנות להכיר כל כך הרבה חברים , יש לכם את המבחר לסנן את אלו שהכי מתאימים לכם, "ושהחתנים כל כך מוצלחים ההחלטה באמת קשה",אני לא יודע בקשר אליכם אבל אני מאושר בראשונה בגלל הגלשה ובשניה בזכות ההכרות שלי עם כל כך הרבה אנשים , תראו את הקומנוות שנוצרו בגינוסר ועין גב וחופים אחרים בדרך, אני מאמין שבעתיד הקרוב נתאגד ואז נוכל להשתמש במידע ובידע הרב של כולנו כדי להתקדם הלאה ולהשפיע על כל מי שעוסק בענף: יבואני הסירות, המכונאים, ספקי הציוד ומנהלי החופים. ביחד אנחנו אימפריה שבראשה הוויקבורד, וזו אימפריה שאף אחד..אבל אף אחד לא יוכל לנצח !! שיהיה לכם חורף חם, ותתאפקו רק עוד כמה חודשים. אוהב אתכם..גל אציל.
1.אני חושב שאתה יודע כמה אני חולה עליך,בכל זאת שנינו היינו ביחד בגלגול הקודם...ודמעות מלאו פה את עיניי..(ולראיה המאמר/כתיבה הזו הולכת ישר למדור המאמרים בפורום ולפרסום בפורום כולו).. 2.אני יכול להעיד והרגיע אותך שהאושר שאתה מקרין שכולנו פה ביחד זה ממש לקנא.... 3.כל ה10 אנשים "שמזילים ריר" אני יכול להגיד לך שהם מתים שתיםול כבר והם ירדו במקומך,חוץ ממני חחחחחחח.... 4.לגבי שלוש -הם לא יודעים שאתה נהייה שפיץ בגלישה מיום ליום והאמביציה שיש בך..הם רק יכולים להמשיך לקוות כי...MR ATZIL HAVE SOMETHING TO SHOW!!!! 5.תמשיך להיות חזיר כי "החזירות"תקדם אותך(בכל זאת מה נשאר לנו..אתה משבר גיל 40 וכאלה...)ופעם הבאה תיתן גם איזה STAILFISH אני בטוח שתיתן. 6.פששששש ואללה לא ידעתי שאתה כזה ריגשת אותי אחי ואת כולם פה. 7.אני חושב ש"הליאורים והאפיים ןהליאוריים והמוטיים והעידנים....."עוד לא אמרו את המילה האחרונה וכוחם עוד במותנם...ואיזה חציל אפי?מתווך בגיל 21 תגידו פחחחחחח ללוי מה הוא יעשה אם כל הכסף??????????חחחחחחח 8.וכן ביטאת פה את הרגשות של אני חושב רובנו וFUCK מתי כבר ייגמר החורף המטופש הזה ואני מטופש כי לפחות אם חורף אז שיהיה חורף!!!הרבה גשם שלג וכו אבל כלום !סתם קר ומעצבן ... 9.לגבי הציודים כן גל צודק !!!תקשיבו לו !סתםםםםםםםם חחחחחחחחח....... 10.תודה לך גל על הכתיבה אחי אוהב אותך ואתה יודע 1=1.