וואו...
יומיים וחצי לא הייתי, וכבר הפגיזו כאן בהודעות. יפה... אין לי הרבה זמן לכתוב כי אני צריכה תכף לצאת לחתונה של חברה, אבל קצת קשה לי. מוזר לי לבוא לשמוח כשאני לא מרגישה את זה. פשוט לא. תחושה, הבנה, שהרגש הדומיננטי עכשיו הוא עצב. אני יכולה ללכת לאיבוד, ואיש לא ישים לב. רק אני כאן. אבודה קצת. ואין איש, שירגיש. לבסוף, אין איש. "שקט עכשיו... וכל אחד עסוק בענייניו" הלוואי שהיו פתרונות...
יומיים וחצי לא הייתי, וכבר הפגיזו כאן בהודעות. יפה... אין לי הרבה זמן לכתוב כי אני צריכה תכף לצאת לחתונה של חברה, אבל קצת קשה לי. מוזר לי לבוא לשמוח כשאני לא מרגישה את זה. פשוט לא. תחושה, הבנה, שהרגש הדומיננטי עכשיו הוא עצב. אני יכולה ללכת לאיבוד, ואיש לא ישים לב. רק אני כאן. אבודה קצת. ואין איש, שירגיש. לבסוף, אין איש. "שקט עכשיו... וכל אחד עסוק בענייניו" הלוואי שהיו פתרונות...
