והתחנה הבאה, התחנה לרסקו...

מצב
הנושא נעול.

tristis

New member
והתחנה הבאה, התחנה לרסקו...

והתחנה הבאה, התחנה לרסקו...
במסגרת שירשור התחנות הישנות אני מעלה שוב את התחנה לרסקו.

חיים חפר בשורות הסיום של השיר "רחוב שלמה המלך" מהתקליט הנפלא הזה כתב:

לא פעם בחצות
ברחוב שלמה המלך
אני עומדת ומחכה
בתחנה לרסקו

עכשיו, droriko כתב בשירשור הקודם שהתחנה לרסקו היא תחנה של קו 5 לכיוון שכונת רסקו (סביבות יהודה המכבי, לואי מרשל).
זה מתאים לשכונה, אבל שלמה המלך לא מתאים לקו 5 , אז האם חיים חפר השתמש כאן בחירות המשורר?
 

tristis

New member
לילה בדרום...

והתחנה הבאה, התחנה לרסקו...
במסגרת שירשור התחנות הישנות אני מעלה שוב את התחנה לרסקו.

חיים חפר בשורות הסיום של השיר "רחוב שלמה המלך" מהתקליט הנפלא הזה כתב:

לא פעם בחצות
ברחוב שלמה המלך
אני עומדת ומחכה
בתחנה לרסקו

עכשיו, droriko כתב בשירשור הקודם שהתחנה לרסקו היא תחנה של קו 5 לכיוון שכונת רסקו (סביבות יהודה המכבי, לואי מרשל).
זה מתאים לשכונה, אבל שלמה המלך לא מתאים לקו 5 , אז האם חיים חפר השתמש כאן בחירות המשורר?
לילה בדרום...
השיר הכי יפה בתקליט:

http://www.youtube.com/watch?v=KFSGsuvPkuo

ועוד שאלה לגבי התחנה:

האם הכיתוב רסקו מודבק על התחנה (פוטושופ של 1968) כפי שהודבקו קובי ועדנה לצומת שלמה המלך - ארלוזורוב? או שזהו כיתוב מקורי על התחנה?
 

down under

New member
חיים חפר גר הרבה שנים ממש ליד

והתחנה הבאה, התחנה לרסקו...
במסגרת שירשור התחנות הישנות אני מעלה שוב את התחנה לרסקו.

חיים חפר בשורות הסיום של השיר "רחוב שלמה המלך" מהתקליט הנפלא הזה כתב:

לא פעם בחצות
ברחוב שלמה המלך
אני עומדת ומחכה
בתחנה לרסקו

עכשיו, droriko כתב בשירשור הקודם שהתחנה לרסקו היא תחנה של קו 5 לכיוון שכונת רסקו (סביבות יהודה המכבי, לואי מרשל).
זה מתאים לשכונה, אבל שלמה המלך לא מתאים לקו 5 , אז האם חיים חפר השתמש כאן בחירות המשורר?
חיים חפר גר הרבה שנים ממש ליד
רח' שלמה המלך. בארלוזורוב במגדל הגבוה מעל השופרסל שבקרת הצומת של ארלוזורוב עם יהושע בן נון ושלמה המלך.
שלמה המלך הוא המשכו הישיר של רח' יהושע בן נון.

למיטב ידיעתי מעולם לא נסע קו 5 ברח' שלמה המלך, לכן זו כנראה סתם בחירה שלו מתוך חירות שירתית/פזמונאית.
 

tristis

New member
וואלה, זה בדיוק הצומת שבתמונה

חיים חפר גר הרבה שנים ממש ליד
רח' שלמה המלך. בארלוזורוב במגדל הגבוה מעל השופרסל שבקרת הצומת של ארלוזורוב עם יהושע בן נון ושלמה המלך.
שלמה המלך הוא המשכו הישיר של רח' יהושע בן נון.

למיטב ידיעתי מעולם לא נסע קו 5 ברח' שלמה המלך, לכן זו כנראה סתם בחירה שלו מתוך חירות שירתית/פזמונאית.
וואלה, זה בדיוק הצומת שבתמונה
השלט של שלמה המלך 72-100 הוא הפינה הדרום מזרחית, והפינה האלכסונית שבתמונה (צד ימין למעלה) היא השופרסל.

אתה בטוח שהוא היה גר שם? היו לי קרובי משפחה בבניין הזה (בכניסה מרחוב אמסטרדם) והם לא הזכירו אותו
 

down under

New member
ואוו, רק עכשיו שמתי לב שזה אכו

וואלה, זה בדיוק הצומת שבתמונה
השלט של שלמה המלך 72-100 הוא הפינה הדרום מזרחית, והפינה האלכסונית שבתמונה (צד ימין למעלה) היא השופרסל.

אתה בטוח שהוא היה גר שם? היו לי קרובי משפחה בבניין הזה (בכניסה מרחוב אמסטרדם) והם לא הזכירו אותו
ואוו, רק עכשיו שמתי לב שזה אכו
הצומת המדובר. ארלוזורוב פינת יהושע בן נון פינת שלמה המלך.
שנית, מפתיע מאוד לדעת שכבר בשנת 67' או 68' היה רמזור בזה הצומת. אל יקל הדבר בעיניך.
בשנת 68' בעיר ת"א היו הרבה הרבה פחות מעשירית מכמות הרמזורים שיש בה כיום. למשל באמצע שנות ה-70 לא היו רמזורים לארוך רח' האוניברסיטה (כיום רח' לבנון) חוץ מהרמזור
בפינת איינשטיין.
למשל ברח' לוי אשכול היה רק את הרמזור בכניסה לשכונת תכנית ל', למשל בדיזנגוף לא היו את הרמזורים שבין גורדון לבין הצומת של הסנטר, היה רק את הרמזור של הסנטר ושל גורדון (כיום
יש 2 או 3 צמתים מרומזרים בין הצמתים עליהם אני מדבר).

אני חושב שהוא גר שם. אני גרתי בשנת 91' בארלוזורוב 94 והייתי לפעמים קונה בשופרסל הזה. בחזית בארלוזורוב, ליד הפאב אשת לוט היה את דלת האינטרקום של הבניין (לפחות החלק שפונה
לארלוזורוב) ואני זוכר מדבקה עם השם חיים חפר.
זה נראה לי הגיוני שכן מרבית אנשי הבוהמה, וחיים חפר היה מהאושיות המרכזיות של הבוהמה הישראלית, גרו במרכז ת"א.
קרוביך גרו בצד הצפוני של הבניין, זה שהכניסה אליו היא מרח' אמסטרדם (שמסתיים בחלק הכי יפה בעיני של שד' עמנואל הרומי).
 

tristis

New member
צודק

ואוו, רק עכשיו שמתי לב שזה אכו
הצומת המדובר. ארלוזורוב פינת יהושע בן נון פינת שלמה המלך.
שנית, מפתיע מאוד לדעת שכבר בשנת 67' או 68' היה רמזור בזה הצומת. אל יקל הדבר בעיניך.
בשנת 68' בעיר ת"א היו הרבה הרבה פחות מעשירית מכמות הרמזורים שיש בה כיום. למשל באמצע שנות ה-70 לא היו רמזורים לארוך רח' האוניברסיטה (כיום רח' לבנון) חוץ מהרמזור
בפינת איינשטיין.
למשל ברח' לוי אשכול היה רק את הרמזור בכניסה לשכונת תכנית ל', למשל בדיזנגוף לא היו את הרמזורים שבין גורדון לבין הצומת של הסנטר, היה רק את הרמזור של הסנטר ושל גורדון (כיום
יש 2 או 3 צמתים מרומזרים בין הצמתים עליהם אני מדבר).

אני חושב שהוא גר שם. אני גרתי בשנת 91' בארלוזורוב 94 והייתי לפעמים קונה בשופרסל הזה. בחזית בארלוזורוב, ליד הפאב אשת לוט היה את דלת האינטרקום של הבניין (לפחות החלק שפונה
לארלוזורוב) ואני זוכר מדבקה עם השם חיים חפר.
זה נראה לי הגיוני שכן מרבית אנשי הבוהמה, וחיים חפר היה מהאושיות המרכזיות של הבוהמה הישראלית, גרו במרכז ת"א.
קרוביך גרו בצד הצפוני של הבניין, זה שהכניסה אליו היא מרח' אמסטרדם (שמסתיים בחלק הכי יפה בעיני של שד' עמנואל הרומי).
צודק
חיפוש מהיר -
גר בארלוזורוב 53, הבניין הצמוד לשופרסל
 

alantan

New member
דווקא כן נסע...
הנה קיצור(?) תולדות קו 5

חיים חפר גר הרבה שנים ממש ליד
רח' שלמה המלך. בארלוזורוב במגדל הגבוה מעל השופרסל שבקרת הצומת של ארלוזורוב עם יהושע בן נון ושלמה המלך.
שלמה המלך הוא המשכו הישיר של רח' יהושע בן נון.

למיטב ידיעתי מעולם לא נסע קו 5 ברח' שלמה המלך, לכן זו כנראה סתם בחירה שלו מתוך חירות שירתית/פזמונאית.
דווקא כן נסע...
הנה קיצור(?) תולדות קו 5
זה מה שהצלחתי להוציא מהעיתונות של התקופה. תהנו...
שים לב למסלול שלו ביוני 1953!

ב-17 באוגוסט 1930 שכונת שפאק/הבית המשותף (כנראה רוטשילד/מרמורק) למרכז המסחרי וחזרה. זהו התאריך הראשון שבו מצאתי אזכור לקו 5 של חברת המעביר.

ב-12 באפריל 1931 עקב השריפה במוסך המעביר: לשכונת שפק בוטל באופן זמני

ב-19 במרץ 1933 הארכה: במקום להגיע עד לבית המשותף (כנראה רוטשילד/מרמורק), יגיע עד פרדס לטווינסקי, שמאלה מרמורק, אחד העם, שינקין, רוטשילד עד אלנבי/רחוב יפו-ת"א.

ב-1 באוגוסט 1935 תחנת מרחביה בוטלה - תחנת המוצא עברה להעליה/הקונגרס, תחנה נוספת בעליה/לוינסקי.

מ-26 באפריל 1940 (יתכן ששינוי זה קרה כבר בתחילת אפריל) הקו הוארך צפונה מרוטשילד: תרס"ט, שמריהו לוין, הנביאים, שלמה המלך, שד' קרן קיימת (בן גוריון), דיזנגוף, זמנהוף, שלמה המלך, הנביאים, שמריהו לוין, תרס"ט, רוטשילד וכו'.

ב-8 בפברואר 1942, המסלול שונה משלמה המלך, שמאלה לזמנהוף, דיזנגוף, שד' קרן קיימת (בן גוריון), גן החיות וחזרה.

ב-3 במאי 1942 הקו הוכנס לת"מ ונסע כך: סלומון, שלזינגר (הנגב), דרך פ"ת, צ'לנוב, מרכז מסחרי, העליה והמשך לרוטשילד כרגיל. בחזרה, העליה, לוינסקי, צ'לנוב, דרך פ"ת, הגליל.

ב-4 באוקטובר 1942 ביטול תחנות לכיוון ת"מ: קק"ל/אדם הכהן, דיזנגוף/ככר דיזנגוף, רוטשילד/החשמונאים, רוטשילד/בצלאל יפה. ביטול תחנות לכיוון גן חיות: רוטשילד/יבנה, רוטשילד/בצלאל יפה, רוטשילד/החשמונאים. תחנה חדשה ברוטשילד/רמח"ל לשני הכיוונים.
(נכון זה חשוב?)

ב-3 בינואר 1943 עקב המלחמה (כנראה מחסור בנהגים, דלק וכדומה): ת"מ, סלמון, שד' י-ם (הר ציון), לוינסקי, העליה, אלנבי, רוטשילד, תרס"ט, דיזנגוף, ריינס עד שד' קה"ק. חזרה דרך דיזנגוף, תרס"ט והמשך ללא שינוי.

ב-8 באוגוסט 1943 ביטול תחנות: שד י-ם (הר ציון)/לוינסקי, עליה/דרך פ"ת. הזזת זמנהוף 3 לריינס 6. הזזת שמריהו לוין לכיוון צפון לדיזנגוף פינת שמריהו לוין.

ב-30 ביולי 1952 התחנה הסופית הועתקה לרחוב השרון (במקום קו 3).

ב-30 בנובמבר 1952 העתקת תחנה לכיוון צפונה מדיזנגוף/שפירא לדיזנגוף/המלך ג'ורג'.

ב-21 ביוני 1953 הארכת הקו להנביאים, שלמה המלך עד ארלוזורוב בין סוקולוב לדיזנגוף.

ב-1 בדצמבר 1953 עד רוטשילד כרגיל, תרס"ט, דיזנגוף, ריינס, אדם הכהן, שמאלה ארלוזורוב תחנה סופית. חזרה במסלול הרגיל (דרך דיזנגוף).

ביוני 1954 (בערך) שינוי לכיוון דרום: רוטשילד, מזא"ה, יהודה הלוי, שד"ל, ת"מ. החל מאותו חודש היה תגבור - כל 2.5-3 ד', הפעלה באמצעות שוסון

ב-28 בספטמבר 1958 הקו הוארך עד רסקו במסלול דומה למה שהכרנו עד לפני כ-20 שנה:
ת"מ, הר ציון, לוינסקי, אלנבי, רוטשילד, תרס"ט, דיזנגוף, נורדאו, אבן גבירול, אהבת ציון (פנקס), שטריקר. בגמר סלילת ויצמן, ישונה המסלול: אהבת ציון, ויצמן עד פינת יהודה המכבי. בחזרה: שטריקר, אהבת ציון, אבן גבירול, נורדאו, דיזנגוף, זמנהוף, הנביאים, ש' לוין, תרס"ט, רוטשילד, בלפור, יהודה הלוי, ברזילי, ת"מ.

ב-24 בספטמבר 1959 מסלול ללא שינוי, אבל תחנות מבוטלות.
 

olli3

New member
מנהל
מאיפה השגת את כל המידע הזה?

דווקא כן נסע...
הנה קיצור(?) תולדות קו 5
זה מה שהצלחתי להוציא מהעיתונות של התקופה. תהנו...
שים לב למסלול שלו ביוני 1953!

ב-17 באוגוסט 1930 שכונת שפאק/הבית המשותף (כנראה רוטשילד/מרמורק) למרכז המסחרי וחזרה. זהו התאריך הראשון שבו מצאתי אזכור לקו 5 של חברת המעביר.

ב-12 באפריל 1931 עקב השריפה במוסך המעביר: לשכונת שפק בוטל באופן זמני

ב-19 במרץ 1933 הארכה: במקום להגיע עד לבית המשותף (כנראה רוטשילד/מרמורק), יגיע עד פרדס לטווינסקי, שמאלה מרמורק, אחד העם, שינקין, רוטשילד עד אלנבי/רחוב יפו-ת"א.

ב-1 באוגוסט 1935 תחנת מרחביה בוטלה - תחנת המוצא עברה להעליה/הקונגרס, תחנה נוספת בעליה/לוינסקי.

מ-26 באפריל 1940 (יתכן ששינוי זה קרה כבר בתחילת אפריל) הקו הוארך צפונה מרוטשילד: תרס"ט, שמריהו לוין, הנביאים, שלמה המלך, שד' קרן קיימת (בן גוריון), דיזנגוף, זמנהוף, שלמה המלך, הנביאים, שמריהו לוין, תרס"ט, רוטשילד וכו'.

ב-8 בפברואר 1942, המסלול שונה משלמה המלך, שמאלה לזמנהוף, דיזנגוף, שד' קרן קיימת (בן גוריון), גן החיות וחזרה.

ב-3 במאי 1942 הקו הוכנס לת"מ ונסע כך: סלומון, שלזינגר (הנגב), דרך פ"ת, צ'לנוב, מרכז מסחרי, העליה והמשך לרוטשילד כרגיל. בחזרה, העליה, לוינסקי, צ'לנוב, דרך פ"ת, הגליל.

ב-4 באוקטובר 1942 ביטול תחנות לכיוון ת"מ: קק"ל/אדם הכהן, דיזנגוף/ככר דיזנגוף, רוטשילד/החשמונאים, רוטשילד/בצלאל יפה. ביטול תחנות לכיוון גן חיות: רוטשילד/יבנה, רוטשילד/בצלאל יפה, רוטשילד/החשמונאים. תחנה חדשה ברוטשילד/רמח"ל לשני הכיוונים.
(נכון זה חשוב?)

ב-3 בינואר 1943 עקב המלחמה (כנראה מחסור בנהגים, דלק וכדומה): ת"מ, סלמון, שד' י-ם (הר ציון), לוינסקי, העליה, אלנבי, רוטשילד, תרס"ט, דיזנגוף, ריינס עד שד' קה"ק. חזרה דרך דיזנגוף, תרס"ט והמשך ללא שינוי.

ב-8 באוגוסט 1943 ביטול תחנות: שד י-ם (הר ציון)/לוינסקי, עליה/דרך פ"ת. הזזת זמנהוף 3 לריינס 6. הזזת שמריהו לוין לכיוון צפון לדיזנגוף פינת שמריהו לוין.

ב-30 ביולי 1952 התחנה הסופית הועתקה לרחוב השרון (במקום קו 3).

ב-30 בנובמבר 1952 העתקת תחנה לכיוון צפונה מדיזנגוף/שפירא לדיזנגוף/המלך ג'ורג'.

ב-21 ביוני 1953 הארכת הקו להנביאים, שלמה המלך עד ארלוזורוב בין סוקולוב לדיזנגוף.

ב-1 בדצמבר 1953 עד רוטשילד כרגיל, תרס"ט, דיזנגוף, ריינס, אדם הכהן, שמאלה ארלוזורוב תחנה סופית. חזרה במסלול הרגיל (דרך דיזנגוף).

ביוני 1954 (בערך) שינוי לכיוון דרום: רוטשילד, מזא"ה, יהודה הלוי, שד"ל, ת"מ. החל מאותו חודש היה תגבור - כל 2.5-3 ד', הפעלה באמצעות שוסון

ב-28 בספטמבר 1958 הקו הוארך עד רסקו במסלול דומה למה שהכרנו עד לפני כ-20 שנה:
ת"מ, הר ציון, לוינסקי, אלנבי, רוטשילד, תרס"ט, דיזנגוף, נורדאו, אבן גבירול, אהבת ציון (פנקס), שטריקר. בגמר סלילת ויצמן, ישונה המסלול: אהבת ציון, ויצמן עד פינת יהודה המכבי. בחזרה: שטריקר, אהבת ציון, אבן גבירול, נורדאו, דיזנגוף, זמנהוף, הנביאים, ש' לוין, תרס"ט, רוטשילד, בלפור, יהודה הלוי, ברזילי, ת"מ.

ב-24 בספטמבר 1959 מסלול ללא שינוי, אבל תחנות מבוטלות.
מאיפה השגת את כל המידע הזה?
 

tristis

New member
והנה תחנה של קו 5 מ- 1949

דווקא כן נסע...
הנה קיצור(?) תולדות קו 5
זה מה שהצלחתי להוציא מהעיתונות של התקופה. תהנו...
שים לב למסלול שלו ביוני 1953!

ב-17 באוגוסט 1930 שכונת שפאק/הבית המשותף (כנראה רוטשילד/מרמורק) למרכז המסחרי וחזרה. זהו התאריך הראשון שבו מצאתי אזכור לקו 5 של חברת המעביר.

ב-12 באפריל 1931 עקב השריפה במוסך המעביר: לשכונת שפק בוטל באופן זמני

ב-19 במרץ 1933 הארכה: במקום להגיע עד לבית המשותף (כנראה רוטשילד/מרמורק), יגיע עד פרדס לטווינסקי, שמאלה מרמורק, אחד העם, שינקין, רוטשילד עד אלנבי/רחוב יפו-ת"א.

ב-1 באוגוסט 1935 תחנת מרחביה בוטלה - תחנת המוצא עברה להעליה/הקונגרס, תחנה נוספת בעליה/לוינסקי.

מ-26 באפריל 1940 (יתכן ששינוי זה קרה כבר בתחילת אפריל) הקו הוארך צפונה מרוטשילד: תרס"ט, שמריהו לוין, הנביאים, שלמה המלך, שד' קרן קיימת (בן גוריון), דיזנגוף, זמנהוף, שלמה המלך, הנביאים, שמריהו לוין, תרס"ט, רוטשילד וכו'.

ב-8 בפברואר 1942, המסלול שונה משלמה המלך, שמאלה לזמנהוף, דיזנגוף, שד' קרן קיימת (בן גוריון), גן החיות וחזרה.

ב-3 במאי 1942 הקו הוכנס לת"מ ונסע כך: סלומון, שלזינגר (הנגב), דרך פ"ת, צ'לנוב, מרכז מסחרי, העליה והמשך לרוטשילד כרגיל. בחזרה, העליה, לוינסקי, צ'לנוב, דרך פ"ת, הגליל.

ב-4 באוקטובר 1942 ביטול תחנות לכיוון ת"מ: קק"ל/אדם הכהן, דיזנגוף/ככר דיזנגוף, רוטשילד/החשמונאים, רוטשילד/בצלאל יפה. ביטול תחנות לכיוון גן חיות: רוטשילד/יבנה, רוטשילד/בצלאל יפה, רוטשילד/החשמונאים. תחנה חדשה ברוטשילד/רמח"ל לשני הכיוונים.
(נכון זה חשוב?)

ב-3 בינואר 1943 עקב המלחמה (כנראה מחסור בנהגים, דלק וכדומה): ת"מ, סלמון, שד' י-ם (הר ציון), לוינסקי, העליה, אלנבי, רוטשילד, תרס"ט, דיזנגוף, ריינס עד שד' קה"ק. חזרה דרך דיזנגוף, תרס"ט והמשך ללא שינוי.

ב-8 באוגוסט 1943 ביטול תחנות: שד י-ם (הר ציון)/לוינסקי, עליה/דרך פ"ת. הזזת זמנהוף 3 לריינס 6. הזזת שמריהו לוין לכיוון צפון לדיזנגוף פינת שמריהו לוין.

ב-30 ביולי 1952 התחנה הסופית הועתקה לרחוב השרון (במקום קו 3).

ב-30 בנובמבר 1952 העתקת תחנה לכיוון צפונה מדיזנגוף/שפירא לדיזנגוף/המלך ג'ורג'.

ב-21 ביוני 1953 הארכת הקו להנביאים, שלמה המלך עד ארלוזורוב בין סוקולוב לדיזנגוף.

ב-1 בדצמבר 1953 עד רוטשילד כרגיל, תרס"ט, דיזנגוף, ריינס, אדם הכהן, שמאלה ארלוזורוב תחנה סופית. חזרה במסלול הרגיל (דרך דיזנגוף).

ביוני 1954 (בערך) שינוי לכיוון דרום: רוטשילד, מזא"ה, יהודה הלוי, שד"ל, ת"מ. החל מאותו חודש היה תגבור - כל 2.5-3 ד', הפעלה באמצעות שוסון

ב-28 בספטמבר 1958 הקו הוארך עד רסקו במסלול דומה למה שהכרנו עד לפני כ-20 שנה:
ת"מ, הר ציון, לוינסקי, אלנבי, רוטשילד, תרס"ט, דיזנגוף, נורדאו, אבן גבירול, אהבת ציון (פנקס), שטריקר. בגמר סלילת ויצמן, ישונה המסלול: אהבת ציון, ויצמן עד פינת יהודה המכבי. בחזרה: שטריקר, אהבת ציון, אבן גבירול, נורדאו, דיזנגוף, זמנהוף, הנביאים, ש' לוין, תרס"ט, רוטשילד, בלפור, יהודה הלוי, ברזילי, ת"מ.

ב-24 בספטמבר 1959 מסלול ללא שינוי, אבל תחנות מבוטלות.
והנה תחנה של קו 5 מ- 1949
השלט מוסתר בחלקו, אך רואים את הספרה 5 והסגנון שלא השתנה

http://he.wikipedia.org/wiki/קובץ:Line_5_TA_1949.jpg
 

Ccyclist

Active member
שימו לב: כיתוב דן אדום, עיגול דן שחור

והתחנה הבאה, התחנה לרסקו...
במסגרת שירשור התחנות הישנות אני מעלה שוב את התחנה לרסקו.

חיים חפר בשורות הסיום של השיר "רחוב שלמה המלך" מהתקליט הנפלא הזה כתב:

לא פעם בחצות
ברחוב שלמה המלך
אני עומדת ומחכה
בתחנה לרסקו

עכשיו, droriko כתב בשירשור הקודם שהתחנה לרסקו היא תחנה של קו 5 לכיוון שכונת רסקו (סביבות יהודה המכבי, לואי מרשל).
זה מתאים לשכונה, אבל שלמה המלך לא מתאים לקו 5 , אז האם חיים חפר השתמש כאן בחירות המשורר?
שימו לב: כיתוב דן אדום, עיגול דן שחור
תודה על התמונה, שמתעדת את השילוט ההיסטורי שנעלם לו.
 

droriko

New member
אם אתה מצטט אותי

והתחנה הבאה, התחנה לרסקו...
במסגרת שירשור התחנות הישנות אני מעלה שוב את התחנה לרסקו.

חיים חפר בשורות הסיום של השיר "רחוב שלמה המלך" מהתקליט הנפלא הזה כתב:

לא פעם בחצות
ברחוב שלמה המלך
אני עומדת ומחכה
בתחנה לרסקו

עכשיו, droriko כתב בשירשור הקודם שהתחנה לרסקו היא תחנה של קו 5 לכיוון שכונת רסקו (סביבות יהודה המכבי, לואי מרשל).
זה מתאים לשכונה, אבל שלמה המלך לא מתאים לקו 5 , אז האם חיים חפר השתמש כאן בחירות המשורר?
אם אתה מצטט אותי
אז לפחות תצטט הכל ולא רק חצי מהדברים. כתבתי שרואים בבירור שאלה שני תמונות שחוברו לתמונה אחת (30 שנה לפני הפוטושופ). רכט וגורן לא באמת עמדו בפינה של ארלוזורוב
 

tristis

New member
השאלה הייתה לגבי הכיתוב של רסקו

אם אתה מצטט אותי
אז לפחות תצטט הכל ולא רק חצי מהדברים. כתבתי שרואים בבירור שאלה שני תמונות שחוברו לתמונה אחת (30 שנה לפני הפוטושופ). רכט וגורן לא באמת עמדו בפינה של ארלוזורוב
השאלה הייתה לגבי הכיתוב של רסקו
מה שאני ואתה התכוונו זה אותו דבר. ברור שרכט וגורן הודבקו על הפינה של הרחוב והתקליט.

השאלה היא אם הייתה תחנה שהיה עליה כיתוב "לרסקו" או שזה גם השתנה במסגרת ההדבקות והתיקונים לעטיפת התקליט
 

droriko

New member
שאלה טובה

השאלה הייתה לגבי הכיתוב של רסקו
מה שאני ואתה התכוונו זה אותו דבר. ברור שרכט וגורן הודבקו על הפינה של הרחוב והתקליט.

השאלה היא אם הייתה תחנה שהיה עליה כיתוב "לרסקו" או שזה גם השתנה במסגרת ההדבקות והתיקונים לעטיפת התקליט
שאלה טובה
אני בטוח שאוהד או מישהו יודע
 

tristis

New member
אולי על הפס השחור עם הספרה 5

לדעתי אבל זה לא מומצא
כי אם זה כן אז בשביל מה הוסיפו את הכיתוב של דן?
אולי על הפס השחור עם הספרה 5
אולי על הפס השחור עם הספרה 5 בלבן הדביקו לצורך הצילום פס שחור עם הכיתוב רסקו כדי שיתאים לשיר.
ואולי באמת היתה תחנה כזו שהיה כתוב עליה "לרסקו" למרות שלא זכורות לי כלל תחנות דן עם כיתוב כגון זה.

את הכיתוב של דן לא הוסיפו, ולא צריך להוסיף. זה שלט אמיתי של דן
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה