והנה שיר שלי, בשביל לחנוך את הפורום

[מאיה.]

והנה שיר שלי, בשביל לחנוך את הפורום

אהובי, שונאי כרוכה בתוך סבך קוציך המלטפים כואבת ומתענגת רעל פרחך בדמי מחיה והורג כאחד. מתמכרת לפרי האסור לתחושה ההזויה ריח צחנה מעורר אותי אני גוססת וחיוך על פני. שלובה אני בקסמיך החיים והמוות מולי, רוקדים, מתחרים ביניהם על התואר שישא את שמי. ארור תהיה וארורה אהיה אני על שמכרתי את נשמתי לך. אהובי, שונאי הינך העצב. ------------------ תרגישו חופשי להגיב..

 

[e-magine]

מאיה זוכרת?

פעם דיברנו בצ`אט ואמרת שאת סתם מאיה ואני אמרתי שאת מאיה אבל לא סתם. עכשיו את מוכיחה לכולם מה שאני ידעתי כבר מזמן. ברכותיי!

 

[מאיה.]

תודה אימג`ן..

 

[NoyNoy]

מה אני יכולה להגיד...

שיר מדהים. ממש ממש מדהים. קראתי אותו איזה שלוש פעמים רצוף, ועדיין אני צריכה לקרוא עוד כמה פעמים...

 

[סהר-תמיכה]

באמת מדהים, מאיוש

איך שאת מבטאת במילים מעטות ומביעות את מה שאחרים אומרים (או לא) במשך שעות... איך שאת ממקדת את המסר, את התמונה, ויורה אותם בדיוק למטרה. איך שאת מצליחה לשקף את עצמך (?) בשיר קצר וקולע. מדהים.

 

[סהר-תמיכה]

קני אותה חזרה...

העצב בדרך כלל תפרן ואת יכולה, אולי לתת לו משהו שירצה אותו וישחרר את נשמתך מהאחיזה שלו, כדי שתחייה את כל הקשת.