וביום הזה .....

[שועלת המדבר]

וביום הזה .....

בכל בוקר היתה מתעוררת משנתה מציצה בינות לוילון חדר השינה.... אל הרחוב השקט... אל העולם הגדול... שואלת אלוהיי שבמרומים.. מה מבשל אתה אל אמתך.. מה מזמן אתה אל פתח ביתי ביום הנפלא הזה... מחייכת אל המראה.. לפעמים לשון חורצת בלי בושה.. ואז מציצה אליו.. מביטה אל פניו הישנות.. כתינוק חולם הוא חלומות.. כמה מתוק ונפלא הוא.. בשנתו.. אט אט היתה יורדת ממיטתה.. לבל תעירו ... מכינה לעצמה קפה חם חזק ומהביל.. ומכינה את עצמה אל יומה... והערב יום הכיפורים... כולם מתכנסים אל עצמם.. מחשבות הרהורים... השמים מתכסים מתעטפים .. בטלית גדולה של כוכבים... מלאכים מתדפקים על כל דלת.. שואלים מבקשים.. רושמים בפנקסים... האם אנשים מתחרטים... האם עדיין אנשים מתלבטים... מי מחל לחברו.. מי יישא את כאבו לעוד שנה שלמה וארוכה... מי לא ימחול ויבקש סליחה גם בעוד מאה שנה.. וביום הזה היא נזכרת .. במבטו באותו לילה קר ... עת עמדו הם בפינת הרחוב.. חבוקי זרועות.. והוא לחש מול שיערה.. ילדה שלי ... אני אוהב אותך .. אך אני עוזב... היא הביטה בפניו מבלי להבין למה איך כיצד.. והרי כל חייהם היו יחדיו.. לטוב לרע.. ללא נודע.. ולמה עכשיו בלי שום התראה.. זה נגמר.. היא ניסתה ללחוש מולו .. אולי תשאר.. יהיה בסדר... אתגבר.. נסתדר... אך היא הבינה לליבו.. ימים שלמים לא היה מסוגל להביט בה.. להציץ אל בבואתה... כיוון שהעזה לומר שאינה אוהבת מספיק.. שהאהבה הדירה רגלה מביתה.. שרצונה לחשוב עליו אך לא כשהוא לצידה.. האם תתגעגע אליו .. האם יחסר ... ועכשיו הוא הלך... המחשבות עליו מבלבלות את חושייה.. את רגשותייה.. האם אוהבת.. האם עייפה... תשושה.. מלחיות לצידו אך לא איתו... והיום יותר מתמיד.. השמים מתכסים מתעטפים בטלית... היא מציצה אל השמיים .. ומחפשת פיתרונים... היא ניסתה לא לחשוב יותר מדיי.. עליו עליה.. על גופה הרעב לגופו.. על נשיקתו שאבדה עם השנים.. והחלה לאסוף את הכלים ... לגמה עוד טיפה מהקפה החם.. ויצאה..... המשך יבוא....

 

[שועלת המדבר]

וביום הזה.....

הרחוב הקשה חיכה לה.. צעקות הרוכלים.. משובת הילדים.. ונביחת הכלבים .. היה זה בוקר מעט עצוב... היא לא ידעה למה אך הרגשתה היתה רעה.. לילה קודם בטנה כאבה.. ופעם מזמן סבתה סיפרה לה.. שמי שבלילה כואבת לו הבטן בבוקר מחכים לו צרות.. סימן שמרוב מחשבות ומרוב פחדים... אנחנו מביאים על עצמנו את הדברים רעים... היא ניסתה לא לחשוב על סבתה.. ולא על כאב בטנה.. והמשיכה ללכת עוד כמה צעדים.. כשלפתע הרגישה שמישהו הולך אחרייה... היא הסתכלה לצדדים.. ימין שמאל אך אין איש... היא אמרה לעצמה שוטה שכמותך.. אין איש ולמה שמישהו יעכוב אחריה.. הרי לא עשתה דבר... היא נכנסה אל חנות הפרחים בפינה.. והחליטה לפנק את עצמה בזר שושנים גדול.. ואז יד נשלחה לעברה.... בעודה מנסה להבין איך ולמה.. היא נמשכה אל הסמטה האפילה.... ובתוך שניות ספורות... היא הרגישה שעוטפים את עיניה ... קושרים את המטפחת ומהדקים אותה... היא נסתה להאבק בו... בעטה ברגלה.. הניפה עליו את תיקה.. ואז מתוך החשיכה.. נשמע קול הס ילדה... הפסיקי להתנגד.. ובואי אחריי בשקט... אנחנו נוסעים מכאן... ואני רוצה ממך הבטחה אחת קטנה.. שלא אשמע שום צרחה... אחרת זה עלול להיות דיי רע... דמעות חנקו את גרונה.. מי זה לעזעזל ומה רוצה הוא ממנה.. האם רוצה הוא לפגוע בה.. היא התכנסה לתוך עצמה והלכה אחריו אל הלא נודע.. המשך יבוא....

 

[שועלת המדבר]

כמובן זה היה הפרק השנייייייייייייי ../images/Emo93.gif ../images/Emo5.gif

 

[reneg]

נוגע...

 

[שועלת המדבר]

במה? ../images/Emo8.gif

 

[reneg]

בך...

מרגיש את חום גופך... את ההתרגשות... ואת הפרווה (השועלית כמובן)

 

[שועלת המדבר]

אכן זה סיפור שקורם עור וגידים כרגע ../images/Emo66.gif

ואכן דיי מתרגשת יו מסמיקה..תשאר עד הסוף אני בעצמי לא יודעת מה אני הולכת לעולל לשניהם.. ותודה שבאת לבקר מי שלא תהיה... וגמר חתימה טובה...

 

[reneg]

אני די יכול לנחש...

 

[שועלת המדבר]

וביום הזה...פרק שלישי

הדרך אל המכונית היתה קצרה.. הוא הושיבה לאט לאט ... ריח מוזר היה באוויר.. מעט יין.. וריח בושם דיי מוכר ואולי גם לא... המטפחת הכבידה על עינייה.. היא ניסתה ללחוש מולו.. בבקשה אפשר להוריד את הדבר האיום הזה... פשוט איני יכולה לסבול זאת .... ואז בקול מתחתי וחד הוא היסה את קולה.. ואמר לה בשום פנים ואופן לא... מצטער ילדה... קיבלתי הוראה.. שוב ילדה דיי אני לא ילדה ... אני אשה .. מה אינך רואה את שדיי... את שפתיי... האם אינך רואה שמולך יושבת אשה... והוראה ממי מה איך מי אתה.. מליון שאלות ריצדו במוחה.. מי זה ששלח אותו אליה.. ומה רוצה הוא מחייה.. אך היא שתקה ולא אמרה דבר.. הוא חייך אך היא לא ראתה.. ואמר רואים שאת גיל הילדות עברת... אך נשמתך הינה של ילדה רכה בשנים... וגופך פלא פלאים.. אך עכשיו הס... נוסעים ... היא שתקה מה כבר יכלה לעשות.. היתה נתונה בידיו של זר מוכר.. אולי אלמוני.. היא קיוותה בליבה שלא יפגע בה... ובטנה החלה לכאוב בשנית... אך הפעם הכאב היה חד יותר.. היא לחשה מולו סליחה מי שלא תהיה.. היש בליבך מעט רחמים.. חמלה.. בטני כואבת וזו לא בדיחה... האם תוכל להעניק לי מעט עזרה.. הוא הציץ בה לשניה.. וראה את עווית הכאב שמפלח את ליבה.. ולאחר שניות היא צנחה על המושב.. התעלפה... המשך יבוא...

 

[reneg]

נוגע שוב... ../images/Emo19.gif

 

[שועלת המדבר]

וביום הזה פרק רביעי....

היא לא זכרה כמה זמן היתה מעולפת... המטפחת כבר לא היתה על עינייה... אוויר צח הגיע אל ריאותיה... סוף סוף יכלה לנשום .... אך היכן היא ואיפה הנהג שלה.. ואיפה היא נמצאת... ובכלל מה קורה פה.. ואז הוא הופיע מולה... שלום ילדה... אתה היא הניפה את ידה אליו בזעם ... אני אהרוג אותך נשבעת לך הורגת אותך... איך העזת לעשות לי כדבר הזה... זעקה יצאה מגרונה.. כאב חד שוב פילח את בטנה.. והיא לחשה כואב קח אותי מפה.. הוא הושיט את ידו אלייה... ליטף שערה... ולחש מצטער.. בואי אקח אותך אל ביתי.. זה לא רחוק כל כך ... הוא הרימה אל זרועותיו.. ריח גופו מול גופה.. המיס את ליבה.. והיא נצמדה אליו עוד קצת.. מרכינה ראשה.. שפתייה נוגעות לא נוגעות בצווארו.. התגעגעתי ... היא לחשה מול שיערו.. מקווה כל כך שלא שמע.. היא ידעה שחשקה בו .. רצתה בו כל כך .. שיגע בכל חלק מגופה... שיכבוש שוב את לבבה בסערה.. בסערה האופיינית רק לו... המרחק לדירה היה קצר.. הוא הניחה בזהירות על הספה הגדולה.. ולחש אל תזוזי מפה ולו לשניה... היא התרפקה בין הכרים.. והעזה להציץ מעט מבין השמיכה הגדולה אל הדירה.. המשך יבוא..

 

[reneg]

כל זה קרה במציאות או דימיוני?

 

[שועלת המדבר]

לא יודעת נתתי להם חיים אולי היה ...

ואולי גם לא..אך עכשיו הם חיים ....וזה מה שחשוב בעייניי..

 

[שועלת המדבר]

וביום הזה הסוף ....

הדירה היתה נקיה למשעי.. היא חשבה בליבה.. כמה אהב הוא סדר וניקיון ... ושם חבוי לו דובי ישן גדול.. הדובי שלה... שזכה עבורה ... היא זכרה גם את היום בו יצאו הם יחד ללונה פארק.. הוא לחש מולה היום הפתעה.. הפתעה איזה מה ... הרי יום הולדתי חלף עבר כבר לפני ימים... כן הפתעה תתפלאי.. טוב נשמע הולכים ללונה פארק.. מזמן לא השתוללנו כמו ילדים... ומבטיח לזכות עבורך בדובי הכי גדול... היא חייכה הבטחות הבטחות... ושם בגלגל הגדול... הוא לחש מול שיערה שהתבדר ברוח... אוהב אותך ילדה.. רוצה בך חושק בך.. רוצה לטעום את גופך מולי.. האם תהיי שלי... והיא סירבה... היא ידעה כמה אוהב הוא אותה.. וגם היא אותו.. אך היא ידעה שהוריה לא יסכימו לקבלו... ודמעה ירדה מעיניה.. אוהב אותך תמיד יקירי... ועכשיו היא פה איתו לצידו... אבל איך ידע היכן היא.. הוא התקרב אליה.. כאילו שמע את שאלותיה המרובות.. ולחש ליבך נפשך תשוקתך הם שהביאו אותי אל פתח דלתך... מעולם לא שכחתי.. מעולם לא נעלמתי... רק חיכיתי... חיכיתי שתהיי מוכנה לקבל אותי אלייך... אל חייך... אל עולמך .... היא חייכה מולו מסמיקה.. ולחשה .. התגעגעתי אליך נורא...... והיא נשקה לו בערגה ובתשוקה שלא ידעה מהיכן היא הגיעה.. אך היא ידעה שסוף סוף היא שלמה... שאיתו רוצה היא להיות עד יום מותה.....