ואם כבר חנוכה - חייבת להתייעץ

poly1982

New member
ואם כבר חנוכה - חייבת להתייעץ

מה עושים עם כל האירועים האלה בערב?? היום היינו אצל השכנים של אמא שלי שהם גם די חברים שלנו - לא משהו כבד, כמה לביבות, 3 שירים והביתה. ועדיין יצא שהגענו אחרי שעת ההשכבה של הקטן אז הוא נרדם באוטו, דילגנו על אמבטיה, קיבל ציצי והלך לישון - ולדעתי הסיכויים שהוא יתעורר שוב בקרוב לא רעים כי הוא לא אכל מספיק ונרדם עליי באמצע ההנקה.
הוא גם לא ממש נהנה מהאירוע עצמו - בן 5.5 חודשים, קטן מידי בשביל להבין מה הולך עם הנרות, אבל כל הרעש והבלגן בשילוב עם העייפות שלו בהחלט נתנו את אותותיהם, הוא היה לא רגוע ורצה להיות רק על הידיים שלי.
מחר לשמחתי אין כלום אבל בשישי בערב ובמוצאי שבת יש שוב אירועים עם המשפחה. בשישי זה עוד חצי צרה כי הצד של גיסתי מתחילים ומסיימים מוקדם כי יש שם ילדים קטנים. אבל במוצש זה עם המשפחה של אבא שלי, שזה אומר המון אנשים שהקטן בקושי מכיר וכולם רוצים להחזיק אותו, המון רעש וצפיפות, אירוע ארוך ומתיש, ואפילו אין בונוס בצורה של אוכל טעים... מצד שני - אבא שלי הוא מהנעלבים ואם נבריז ברור לי שיהיה סקנדל גדול.
בקיצור - עצה ממנוסות תתקבל בברכה. איך לנהל את זה נכון? המטרה היא מינימום פגיעה בשגרת השינה של הוד גמדותו, ובמקביל לא להעליב אף אחד - אם זה אפשרי בכלל.
 
מה שאנחנו עשינו...

כשהקטנציק היה בן שלושה חודשים וקצת היה לנו מפגש משפחתי (מהצד שלי) שלא יכלנו להבריז ממנו. הפתרון הלא אידיאלי אבל הכי נכון בשבילו היה לצאת אחרי שהוא נרדם ולהשאיר אותו עם אמא של בעלי לשלוש שעות.
ככה אנחנו היינו שקטים שאנחנו לא משגעים אותו והוא ישן בבית בנעימים
 

poly1982

New member
לצערי זו לא אופציה

כי יש עדיין בלאגן עם השינה שלו (ולראייה אתמול הוא שוב התעורר איזה מיליון פעמים) והוא מסרב לקחת בקבוקים אז אין אף אחד שמוכן להישאר איתו. ואם הוא יתעורר לפני הזמן ויילחץ - תהיה לנו בעיה כי רק ציצי מרגיע אותו. לא זןכרת מתי הפעם האחרונה שעשיתי משהו ״של מבוגרים״
 
מבינה אותך...

מה יהיה איתם ועם הבקבוקים האלה?

גם שלי עוד לקח בהתחלה בקבוק אבל כבר חודש שהוא לא מוכן לגעת בהם.
בעלך מצליח להרגיע אותו? אנחנו היינו יוצאים בהתחלה לסירוגין רק כדי להתאוורר בערב.
 

poly1982

New member
להרגיע לפעמים הוא מצליח

אבל ממש להרדים - לא. זה רק אני יכולה, כל עוד לבנזוג אין ציצים
 

Discordi

New member
יש כמה אפשרויות

לכל אירוע מתאים משהו אחר:
* להגיע מוקדם ולהרדים שם
* להגיע מוקדם ולהתחפף מוקדם
* להשאיר את התינוק בבית עם בייביסיטר אחרי ההשכבה
* לאירועים מאוחרים במיוחד - להרדים בבית קצת יותר מוקדם אחרי טקס שינה רגיל, ואז להעיר לפני שיוצאים לאירוע. כך לפחות ישן בחלון השינה שלו
* לבקש להעביר את האירוע לצהריים או להקדים אותו
* להבריז

* לזרום (אין ברירה לפעמים)
 

mafe

New member
אצלנו שעות שינה הן קדושות

אחרת אנחנו מתמודדים עם לילה לבן, ולא הנעלבים...
אם זה משפחה קרובה וניתן לבקש- לעשות אירוע ממש מוקדם.
אם זה לא כזה חשוב- להבריז.
במקרה של אבא שלך - ללא ספק הייתי הולכת לבד ומשאירה את בעלי בבית עם התינוק.
כמובן שזה תלוי באופי של התינוק- אצלנו כל שינוי קטן בשעת ההשכבה גורר מלחמת עולם. מי שיש לו בעיה עם זה שאנחנו לא מגיעים בלילה - שיקדים את האירוע או שיתמודד עם זה שב-8 בערב הוא לא יראה את הבן שלי ואת אחת מהוריו...
 

Pixelss

New member
כמו שאמרו לך זה תלוי באירוע

אצלנו בגיל הזה שעות השינה היו דבר כמעט "קדוש" ולמעט ארועים ממש חריגים נמנענו מלקחת אותו איתנו לארועים שפוגעים לו בשעות שינה.
&nbsp
אני לא הייתי מתרגשת מהנעלבים אבל אם לא הייתה ברירה הייתי משקרת שקר לבן, לרוב הייתי אומרת שהקטן לא מרגיש טוב שזה לא היה ממש מדוייק אבל היה ברור לי שאם כן נלך הוא באמת לא ירגיש טוב כי יכנס לעייפות יתר.
 

polli1

New member
גם אני שוברת ת'ראש...

מה שעשינו עד עכשיו זה מקלחים בבית, יוצאים ממש מוקדם בפיג'מה ובורחים הכי מוקדם שאפשר. יום ראשון אנחנו נוסעים לאחי שגר במרחק שעה נסיעה. מקווה שנשרוד ללא צרחות בנסיעה. פעם קודמת צלצלו לי האוזניים....
 

bertik

New member
באותה בעיה

לדעתי הכי טוב זה להגיע ולתת *לכולם* את זמן הידיים הדרוש. אם הוא עצבני, תני לו להבהיר את זה לבד לסובבים. אחרי שירים את הסירנה קחי אותו ואת הבעל וצאו לסיבוב בחוץ להירגע עם מנשא או עגלה. מה שעובד.
ישחרר אותך גם כן

ומניסיון של אתמול, הקטן שלי צרח היטב אתמול בידיים של סבא. היה פאדיחות. הסבא נעלב, במיוחד כי ניסה להרשים את הנוכחים כמה הוא סבא טוב. אבל אנחנו יצאנו והוא נרדם בעגלה ואז הודענו שהולכים הביתה (לפני הקינוח). מכיוון שהייתה הסצינה הגדולה, אף אחד לא עשה עיניין. מניחה שאם הייתי לוקחת את הקטן מהסבא לפני שצרח, היו מרכלים עלי בלי סוף...
 

poly1982

New member
ממש אין לי שום כוונה להעביר אותו בין כולם

מדובר במשהו כמו 20 איש, ואת חלקם אני בכלל לא מחבבת. יכול להיות שאני מגזימה (הבנזוג טוען שבהחלט כן) אבל לא בא לי טוב הקטע הזה. הוא תינוק, לא חבילה עוברת.
שלא לדבר על זה שעכשיו חורף וכולם מצטננים. עם כל החיבוקי-נישוקי הזה הקטן עוד יכול לחטוף לי משהו בפעם השלישית... לא תודה
 

bertik

New member
לא רוצה לומר לך כמה פעמים הקטן שלי חלה

והוא עוד לא בן ארבעה חודשים. צינון ראשון בגיל שלושה שבועות אחרי שעבר מספר ידיים באחד משישבת.
חוץ מזה שהוא כבר נכנס למעון אז בכלל מחכה לנו חורף מעניין...

אני מעודדת את עצמי שבסופו של יום הם מתחסנים מזה. מקוה שזה נכון.
&nbsp
תראי, העניין עם אנשים אחרים שמחזיקים אותו הרבה יותר עמוק משאלת חיסונים טבעיים. זו למעשה שאלה של שחרור ושליטה. אני, למשל, ממש קשה לי לשחרר אותו. אני רואה איך חמי מחזיק את התינוק ואני משתגעת. מצד שני, במשפחה של בעלי אני לא יכולה להרשות לעצמי לדבר, אז הבנזוג עושה את ההערות.
אני החלטתי, לעצמי, שעדיף שהתינוק יצרח מאשר שאני אקח אותו מהידיים של אנשים אחרים רגע לפני הצרחה. אחכ זה ריכולים. והם פולנים. ואם הקטן צורח, ממילא הוא מיד מועבר אלי לטיפול.
&nbsp
&nbsp
 

poly1982

New member
אני לא בטוחה שהוא יצרח מלעבור בין כולם

כי זה לא כ״כ מתאים לו. אבל ברור לי שהוא לא אוהב את זה - הוא משתתק ומקבל מבט מבוהל כשיש סביבו מיליון אנשים וכולם בו זמנית מסתערים עליו. מה שקרה בפעם הקודמת זה שהוא כ״כ נבהל שהוא פשוט נרדם מהלחץ (מסתבר שזה אפשרי) ולא התעורר כל האירוע. שזה נשמע לא נורא בכלל אבל הפעם זה בערב... מה שאומר שיש מצב טוב שאחכ לא נישן בלילה
 

bertik

New member
את מתכוונת שהוא נכבה

כאילו יש לו כפתור כזה שהוא עושה off?
כי הבן שלי היה די דומה בהתחלה אבל עכשיו הוא הרבה פחות ביישן.
 

poly1982

New member
משהו כזה


אנחנו באיחור אטומי בדרך לשם עכשיו. נראה איך ילך...
 

poly1982

New member
אני לא בטוחה שהוא יצרח מלעבור בין כולם

כי זה לא כ״כ מתאים לו. אבל ברור לי שהוא לא אוהב את זה - הוא משתתק ומקבל מבט מבוהל כשיש סביבו מיליון אנשים וכולם בו זמנית מסתערים עליו. מה שקרה בפעם הקודמת זה שהוא כ״כ נבהל שהוא פשוט נרדם מהלחץ (מסתבר שזה אפשרי) ולא התעורר כל האירוע. שזה נשמע לא נורא בכלל אבל הפעם זה בערב... מה שאומר שיש מצב טוב שאחכ לא נישן בלילה
 

yoolyul

New member
בדיוק כמוך,ברור שאנחנו לא מגזימות!


גם אצלנו יש לא מעטים שטוענים שאני מגזימה, אבל וואלה, לא ברור לי למה רק בגלל שהיא תינוקת זה לגיטימי להעביר אותה ככה מיד ליד כאילו היא חבילה.
הרי אף אחד מאיתנו המבוגרים לא היה שש לעבור חוויה כזו של קרבה כל כך גדולה לכל כך הרבה אנשים שלא מכירים מאד טוב בבת אחת. כל כך הרבה קולות וריחות ואנרגיות, הרי כל אדם משדר משהו קצת אחר. אז למה רק בגלל שהם תינוקות ולא יכולים להביע את עצמם ונורא מתוקים זה לגיטימי?
האחות של הבנזוג אשכרה מתייחסת אל הפיצקית כאילו היא צעצוע, זה מחרפן אותי. היא נושפת לה לפרצוף ונהנית לראות את המבט המופתע שנראה לה הכי חמוד בעולם, זה באמת מאד חמוד אבל ברור שזה לא נעים לה! מה גם שהיא אשכרה נושפת את כל המיקרובים שלה לתוך הפרצוף של הקטנה! וכשאנחנו אוסרים עליה לעשות את זה היא יורדת עלי ועל בעלי ואומרת שאנחנו הורים היסטריים מה הקטע של אנשים? כאילו שהיא היתה נהנית שמישהו גדול וקולני (מה לעשות שהיא כזאת) היה בא ונושף לה לפרצוף..
אנחנו צריכים לעבור אירוע כזה כל שבוע, כי ארוחת ערב של יום שישי זו מסורת משפחתית שם, ובגלל שסבתא (אמא של בעלי) באמת מאד משקיעה בפיצקית ובאה לבקר אותה (מרחק שעה נסיעה) פעם בשבוע, אני מרגישה לא בנוח לא למלא את החלק שלנו לבוא לארוחה המשפחתית. אבל זה מתיש כל הערב על המשמר שלא ישגעו את הקטנה, שתמיד סובלת שם (לפעמים זה בא לידי ביטוי בצרחות, לפעמים סתם קיטורים) חוזרים מאוחר, כל הלילה משתבש לה ובאופן קבוע למחרת - יום שבת, הוא יום מעוך (לה ובעקבות זה גם לי).
לדעתי צריך לעמוד על שלנו, אפילו במחיר ריכולים ודיבורים מאחורי הגב על איזה אמא 'מפנקת' ו'לא משחררת' אני, שידברו מה אכפת לי... לפעמים אני תוקעת אותה במנשא וככה מגנה עליה מפני כל מיני דודות...
(וואו, חפרתי, נושא רגיש אצלנו שמקפיץ אותי, כל שבוע אני נואמת לבעלי חצי דרך חזרה על כל הסיטואציה המעצבנת הזו...)
 

poly1982

New member
אני ממש מבינה אותך

אנשים שחושבים שהתינוק שלי הוא צעצוע אינטרקטיבי - פשוט מוציאים אותי מדעתי
 
יש הרבה גישות לעניין

יש את אלה שגורסים שילד צריך ללמוד שבירת שיגרה מהי מגיל 0 (אימא של הבן זוג) אבל לרוב הם אילו שלא קמים בלילה....
הגישה שלי היא שיש אירועים לשבירת שיגרה כזאת- חגים ואירועים שחשובים לנו ועליהם אנחנו מוכנים לספוג לילה לבן. כמובן שננסה להימנע אבל לדעתי אם יש לך מצב של נעלבים וכדומה לפעמים עדיף לנסות למתוח את הגבול ולא סתם אח"כ לסבול מדברים אחרים. אגב אני מניחה שאם תגיעו תוכלו להגיד בנימוס שהזאטוט עייף ולכן רוצה רק על אימא ואבא, וזה גם ייתן לכם לגיטימציה ללכת להרדים אותו בחדר אחר.
הקיצר הגישה שלי היא ששיגרה זה חשוב מאוד מאוד, אבל לפעמים אפשר לשבור אותה (לא כל סוף שבוע אלא כמה פעמים בשנה) בשביל לשמור על שלום בית, הלילות הלבנים יעברו הרבה יותר מהר ממה שיעברו כל הקיטורים שיעשו לי כבד על הנשמה. ושוב גם בתוך השבירת שיגרה אני תומכת מאוד בלשמור על מיני שיגרה כמה שאפשר- לישון בחדר אחר אם צריך, או לא להפוך את הילד לבובה אנושית ניידת....
 
למעלה