ואולי לא ואולי כן..

[קספר]

ואולי לא ואולי כן..

רוצה לראות אותה. רוצה לחבק אותה. היא צריכה את זה.גם אני בעצם.אבל אני מתאפק.ואני לא יכול. ולא מפסיק לחשוב עליה.גם שאני לא רוצה.אולי בגלל שנקשרתי אליה בצורה מסויימת? אני שם דיסק בלאק מטאל בדיסק-מן.מריץ אותו פעם אחר פעם. מנסה לתת לו להכהות את החושים שלי את הרגשות לדכא אותם כמה שיותר. אני שומע את הסולן צורח מנסה לעקוב אחריו.ולא מצליח. חושב עליה.. רוצה לדעת איך היא מרגישה.אם היא כואבת עצובה.רוצה לדעת איך היא מרגישה. רוצה אותה. אבל למה דברים לא מסתדרים? היא רוצה את השקט שלה אני את שלי. אבל רוצים אחד את השני.ואני לא רוצה שזה יגמר.לא.. זה קרה במקרה ביננו.אומרים שבדרך כלל דברים כאלו קורים במקרה.זה פשוט בא מעצמו.אני לא ציפיתי לזה.נראה לי שגם לא היא.. אבל זה קרה.וזה היה טוב.ולא רוצה שזה יגמר. אבל אני לא יודע מה לעשות..רוצה אותה רוצה שקט רוצה לא לחשוב יותר מידי.. רוצה אותה עכשיו.רוצה אותה זה מה שאני יודע.. רוצה לזרום..ולעזעזל..לא רוצה שיגמר כי כיף לי איתה.. אז למה לא בעצם? למה..כי דברים לא כל כך פשוטים.. ורוצה לשמוע את הקול שלה.. קצת..אפילו דקה.. ולצחוק איתה ולצחוק עליה חחחחח הו אלוהים.. איזה אלוהים מה אלוהים? למה הכנסתי אותו לכאן? לא יודע.. טוב אני אסיים.. אלך לי לישון.. לשתות משהו..אם היה משהו לעשן הייתי מעשן.. יוצא קצת מהמציאות..תמיד יש בקבוק וויסקי בצד.. והרבה סבלנות.. והרבה כוח סבל.. ואין ציפיות לכלום.. כי אני התיאשתי.. כוסומו..רוצה אותה כאן..כוסומו עוד פעם.. הלכתי לישון מחר יום חדש ומסריח איזה כיף מקווה לא לחשוב על זה יותר מידי.. שלום וביי

 

[-Annie-]

אוי, אוי, אוי ויי זמיר

בוא נבטל קודם כל את ה"ואולי לא ואולי כן", מקובל? [לא ממש אכפת לי אם כן או לא, אצלי זה מבוטל כבר..] למה? כי אתה רוצה אותה. לראות אותה. להרגיש אותה. לנשום אותה. לזרום איתה. לשמוע אותה. לצחוק עליה [הלוווו, אני אוהבת את הילדה הזו!!!], איתה. וכן הלאה, אז אין מקום לאולי ובמיוחד לא ל´לא שבא אחריו! ונכון, לא יודעת את הסיבות למה זה כל כך בלתי אפשרי או קשה או לא יודעת מה הקשר הזה. אבל אני יודעת משו [´לא כל כך יפה, ולא בת 16 אבל יודעת משו...´-יאפ, זו אני. עם התלתלים והקול המדהים

], אני יודעת שכל הקשיים וכל הבעיות נתפסים בצורה שונה כשיש אהבה. שכל דבר, הכי גדול הכי קטן, ישנה יכולת התמודדות טובה/גבוהה [איך שתרצה] כשיש אהבה או רגש או יחד [איך שתרצה..]. אמרת שאתה צריך שקט. [תוהה איפה נכנס שקט בינך לבין בלאק-מטאל...] שקט זה לבד. כי צריך לחשוב [תקן אותי אם אני טועה]. אז לברוח לבקבוק וויסקי???? אתה יודע [אתה בטח לא יודע אבל לא נורא, אני אגלה לך], פעם אמרתי שאני לא מצפה לכלום מאנשים. רק מעצמי. כי עדיף לא לצפות ולהתרגש כמגיע משו, מאשר לצפות ולהתאכזב כשהוא לא מגיע. אז לא מצפה אבל מקווה. לא יודעת להסביר את ההבדל, אבל הוא קיים. צפייה - תקווה. וזהו. לא יודעת מה עוד. שלום ולהתראות.

 

[רותי ב.]

אולי אפשר לנסות

לחדש את הקשר? אם ככה טוב היה, לך, ולה... ולמה אי אפשר, באמת? אולי מנת השקט שהייתם זקוקים לו, כל אחד בנפרד כבר חלפה, ועכשיו שניכם מתגעגעים לביחד? אולי זה היה מסוג הקשרים ה-אממממ קצת חד-סטריים כאלה? שבעצם רצונות לא ממש התחברו? אני רק מנסה לנחש, כי חסרים לי עוד המון חלקים לפאזל הזה. אבל לך בטוח יש רבים מהם. זה קרה במקרה, כתבת, לפעמים דברים נהדרים קורים במקרה, אולי המחר הזה, שלך נראה ´מסריח´, צופן בתוכו את המקריות הכי שווה שרק ניתן לצפות לה. אל תעליב את ה´מחרים´. צפה להפתעות שהם מזמנים.

 

[snopkeen]

הייתי חייב להתערב... סורי

קספר ידידי, אנחנו לא מכירים, כי זו הפעם הראשונה שלי בפורום הזה, אבל כשקראתי את ההודעה שלך הרגשתי מוזר, מה שתיארת העלה בי זכרונות , ודברים שנעלמו פתאום חזרו ומשום מה היה כיף להזכר בהם... בא לי לשאול אותך מיליון שאלות... אבל ממש לא נעים לי... ואני לא יודע מה קורה בחיים שלך... או על מי אתה מדבר, אבל זה נשמע מאוד מוכר משום מה... דניאל... נ.ב. אם כבר מדברים על מוסיקה שמעבירה תמחשבה למקום אחר - ניסית פארדייס לוסט, לי זה תמיד עוזר...

 

[רותי ב.]

מעלה (ומקווה שאצליח) את ההודעה

בשבילך סנופקין, וברוך בואך

ובשביל קספר. את כל השאלות האלו שלא נעים לך לשאול תוכל לעשות או במערכת המסרים של תפוז, או במייל.