אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
ה צ י ל ו ! ! ! אני גמור סופית?!
- פותח הנושא asaf502
- פורסם בתאריך
הפחד להשתגע
כיון שאני בחור צעיר (בן 24) אני כל הזמן חושש להשתגע, משום שקראתי באינטרנט שהגיל הנפוץ של תחילת השיגעון הוא פחות או יותר גילי. זה ממש מפחיד. עדיף להתאבד מאשר להיות משוגע ולגרום סבל לכל הסובבים אותי. אני מקווה שאני טועה בהערכותיי, אולם אני מרגיש שטבעי להשתגע ממצב כמו שלי. אני סובל כבר 4 שנים בצורה איומה ומדוע שהכל לא יתפוצץ בקרוב ואיהפך למשוגע?! אני הרי נמצא כיום במצב נפשי של "רקבון מתקדם" ומרגיש קרוב ל"רקבון סופי" שאז כנראה אשתגע. עצוב!
כיון שאני בחור צעיר (בן 24) אני כל הזמן חושש להשתגע, משום שקראתי באינטרנט שהגיל הנפוץ של תחילת השיגעון הוא פחות או יותר גילי. זה ממש מפחיד. עדיף להתאבד מאשר להיות משוגע ולגרום סבל לכל הסובבים אותי. אני מקווה שאני טועה בהערכותיי, אולם אני מרגיש שטבעי להשתגע ממצב כמו שלי. אני סובל כבר 4 שנים בצורה איומה ומדוע שהכל לא יתפוצץ בקרוב ואיהפך למשוגע?! אני הרי נמצא כיום במצב נפשי של "רקבון מתקדם" ומרגיש קרוב ל"רקבון סופי" שאז כנראה אשתגע. עצוב!
ה צ י ל ו ! ! ! אני גמור סופית?!
כל השבועות האחרונים, אני מרבה לכתוב כאן בפורום על מצבי החמור מתוך ציפייה לקבל עצות מהמשתתפים בפורום, לשמוע תגובות שאולי יעודדו אותי (והיו כאלה) ומתוך העיניין של "דאגה בלב איש, ישיחנה", לפרוק את אשר על ליבי. יותר נכון, את אשר על מוחי. ה-OCD נובע מבעיות בחומרים במח, לטענת הרפואה. בימים האחרונים, מצבי החמיר יותר ויותר. חשתי חזק מאוד את הניתוק מעצמי ומהעולם וביצעתי פעולות יומיות מתוך אוטומטיות ולא מתוך בחירה חופשית. כל הזמן אני שקוע ב-OCD ללא הרף וללא רחמים. כל הזמן מחשבות על מוות ולמה בכלל לחיות, במיוחד בחיי סבל כשלי. המילה הלועזית שהשתמשתי בה הרבה היא "דפרסונליזציה", זאת כדי להמחיש בדיוק מה עובר עלי. ניתן לקרוא על המילה הזאת בקישור http://nefesh.infodex.co.il/whatisdp.htm (מאוד חשוב לקרוא, כדי להבין במה מדובר בדיוק). היום, לאחר 4 שנים של סבל ממושך, אני הרגשתי הכי גרוע מאז ומעולם. כל הסבל התפוצץ לי כנראה במוח והוא פשוט הציף אותי לחלוטין. יאוש מוחלט! אין לי מילים לתאר מה הרגשתי היום ובמיוחד בשעות הערב. ניתוק מוחלט! רצון עז למות! פחד שעוד שניה אני הופך למשוגע! הרגשה שהמח שלי התרוקן לגמרי והוא רק OCD! נורא ואיום! אני לא מאמין שאני עדיין ממשיך להתמודד עם הסבל. ק ט ס ט ר ו פ ה ! ! ! מחר, על הבוקר אגש לפסיכולוג שלי כדי לדבר איתו בנידון ולאחר מכן אנסה לקבוע פגישה עם הפסיכיאטר. אמא שלי הרגיעה אותי בכך שאולי זה נובע מה-600 מ"ג מובמיד שאני לוקח כל יום. יש סיכוי שהיא צודקת?! הלוואי וכן, כי אז פשוט אפסיק עם הכדור והמצב ישתפר (לא שקודם מצבי היה טוב, אבל לא כזה גרוע כמו היום). אני ממשיך את ההצגה כלפי חוץ כביכול הכל נורמלי אצלי ואני אפ' כותב כאן באינטרנט כביכול אני אדם רגיל, אבל לא ולא! הכל נעשה באופן אוטומטי! אני כל הזמן חש את הסבל שלי, אני בכלל לא חש את עצמי. אני יודע איך זה להרגיש אדם רגיל שלא סובל. הייתי כזה עד לפני 4 שנים. ההבדל מאז להיום הוא פשוט שמים וארץ. לא נדמה לי שאצליח לחזור למצב של אז. עצוב לי מאוד! מתי יבא מותי? הלוואי ובעוד שניה. הלוואי ואעלם מהעולם הזה של ה-OCD.
כל השבועות האחרונים, אני מרבה לכתוב כאן בפורום על מצבי החמור מתוך ציפייה לקבל עצות מהמשתתפים בפורום, לשמוע תגובות שאולי יעודדו אותי (והיו כאלה) ומתוך העיניין של "דאגה בלב איש, ישיחנה", לפרוק את אשר על ליבי. יותר נכון, את אשר על מוחי. ה-OCD נובע מבעיות בחומרים במח, לטענת הרפואה. בימים האחרונים, מצבי החמיר יותר ויותר. חשתי חזק מאוד את הניתוק מעצמי ומהעולם וביצעתי פעולות יומיות מתוך אוטומטיות ולא מתוך בחירה חופשית. כל הזמן אני שקוע ב-OCD ללא הרף וללא רחמים. כל הזמן מחשבות על מוות ולמה בכלל לחיות, במיוחד בחיי סבל כשלי. המילה הלועזית שהשתמשתי בה הרבה היא "דפרסונליזציה", זאת כדי להמחיש בדיוק מה עובר עלי. ניתן לקרוא על המילה הזאת בקישור http://nefesh.infodex.co.il/whatisdp.htm (מאוד חשוב לקרוא, כדי להבין במה מדובר בדיוק). היום, לאחר 4 שנים של סבל ממושך, אני הרגשתי הכי גרוע מאז ומעולם. כל הסבל התפוצץ לי כנראה במוח והוא פשוט הציף אותי לחלוטין. יאוש מוחלט! אין לי מילים לתאר מה הרגשתי היום ובמיוחד בשעות הערב. ניתוק מוחלט! רצון עז למות! פחד שעוד שניה אני הופך למשוגע! הרגשה שהמח שלי התרוקן לגמרי והוא רק OCD! נורא ואיום! אני לא מאמין שאני עדיין ממשיך להתמודד עם הסבל. ק ט ס ט ר ו פ ה ! ! ! מחר, על הבוקר אגש לפסיכולוג שלי כדי לדבר איתו בנידון ולאחר מכן אנסה לקבוע פגישה עם הפסיכיאטר. אמא שלי הרגיעה אותי בכך שאולי זה נובע מה-600 מ"ג מובמיד שאני לוקח כל יום. יש סיכוי שהיא צודקת?! הלוואי וכן, כי אז פשוט אפסיק עם הכדור והמצב ישתפר (לא שקודם מצבי היה טוב, אבל לא כזה גרוע כמו היום). אני ממשיך את ההצגה כלפי חוץ כביכול הכל נורמלי אצלי ואני אפ' כותב כאן באינטרנט כביכול אני אדם רגיל, אבל לא ולא! הכל נעשה באופן אוטומטי! אני כל הזמן חש את הסבל שלי, אני בכלל לא חש את עצמי. אני יודע איך זה להרגיש אדם רגיל שלא סובל. הייתי כזה עד לפני 4 שנים. ההבדל מאז להיום הוא פשוט שמים וארץ. לא נדמה לי שאצליח לחזור למצב של אז. עצוב לי מאוד! מתי יבא מותי? הלוואי ובעוד שניה. הלוואי ואעלם מהעולם הזה של ה-OCD.
היי אסף וערב טוב ../images/Emo24.gif
לא הייתי אתמול ליד המחשב ולא ראיתי שכתבת. איך אתה מרגיש היום? האם היית אצל הפסיכולוג? האם קבעת תור לפסיכיאטר? אולי כדאי שתפנה ל"דעה שניה" אצל פסיכיאטר נוסף (למרות שאני יודעת שהיית כבר אצל הרבה וזה מתסכל "לספר הכל שוב מחדש"). יש פסיכיאטר בת"א שהוא מאד יקר אבל אני חושבת שניתן לקבל החזר מקופ"ח על ביקור אצלו (צריך לברר במשרד של הקופ"ח), שמו פרופ' אבי וייצמן. אולי כדאי ללכת אליו, למרות ששוב, הוא מאד יקר, ולספר לו כל מה שקיבלת עד היום (מההתחלה של כל הטיפולים) ומה זה "עשה" לך ומה קורה לך בדיוק, כי המצב שלך לא משתפר אלא להיפך. תרגיש טוב תמי
לא הייתי אתמול ליד המחשב ולא ראיתי שכתבת. איך אתה מרגיש היום? האם היית אצל הפסיכולוג? האם קבעת תור לפסיכיאטר? אולי כדאי שתפנה ל"דעה שניה" אצל פסיכיאטר נוסף (למרות שאני יודעת שהיית כבר אצל הרבה וזה מתסכל "לספר הכל שוב מחדש"). יש פסיכיאטר בת"א שהוא מאד יקר אבל אני חושבת שניתן לקבל החזר מקופ"ח על ביקור אצלו (צריך לברר במשרד של הקופ"ח), שמו פרופ' אבי וייצמן. אולי כדאי ללכת אליו, למרות ששוב, הוא מאד יקר, ולספר לו כל מה שקיבלת עד היום (מההתחלה של כל הטיפולים) ומה זה "עשה" לך ומה קורה לך בדיוק, כי המצב שלך לא משתפר אלא להיפך. תרגיש טוב תמי
תודה. מסכים איתך ואפ'...
פניתי בדיוק היום לפרופ' ויצמן (לא בגלל שהפסיכיאטר הנוכחי המטפל בי גרוע, אלא מתוך לחץ שדוחף אותי לנסות טיפול חדש בעקבות המשבר). קבעתי עם פרופ' ויצמן פגישה בקרוב ואני מקווה שהוא יושיעני מצרתי. למרות שהוא אמר לי כי אין לו הרבה מה לחדש לאחר ששמע שהייתי אצל טובי המומחים. דיברתי עם הפסיכולוג המטפל בי וסיכמנו כי ניפגש מחר. דיברתי עם הפסיכיאטר הנוכחי שמטפל בי והוחלט כי אפסיק עם המובמיד ואקח מ"ג-מ"ג וחצי קלונקס במצבי חירום בלבד. בנוסף, הוא הביא לי כדורי solian מ"ג 200. הוא אמר לי ליטל חצי כדור (100 מ"ג) בלילה לפני השינה, מצד החשש שמדובר בכדור מרדים. אני עדיין מפחד לקחת אותו, כיון שאני חושש לתופעות לוואי נוספות, הרי מדובר בתרופה אנטי פסיכוטית בייעודה ואולי יש לה תופעות לוואי קשות. לכן, אני מעוניין קודם לברר היום על התרופה ועל המינון המומלץ עבורי ואז אחליט מה לעשות. אודה לך מאוד אם תעזרי לי בבירור זה. אגב, היום עבר עלי יותר טוב מהלילה האחרון ואני מקווה שאני בסימן שיפור.
פניתי בדיוק היום לפרופ' ויצמן (לא בגלל שהפסיכיאטר הנוכחי המטפל בי גרוע, אלא מתוך לחץ שדוחף אותי לנסות טיפול חדש בעקבות המשבר). קבעתי עם פרופ' ויצמן פגישה בקרוב ואני מקווה שהוא יושיעני מצרתי. למרות שהוא אמר לי כי אין לו הרבה מה לחדש לאחר ששמע שהייתי אצל טובי המומחים. דיברתי עם הפסיכולוג המטפל בי וסיכמנו כי ניפגש מחר. דיברתי עם הפסיכיאטר הנוכחי שמטפל בי והוחלט כי אפסיק עם המובמיד ואקח מ"ג-מ"ג וחצי קלונקס במצבי חירום בלבד. בנוסף, הוא הביא לי כדורי solian מ"ג 200. הוא אמר לי ליטל חצי כדור (100 מ"ג) בלילה לפני השינה, מצד החשש שמדובר בכדור מרדים. אני עדיין מפחד לקחת אותו, כיון שאני חושש לתופעות לוואי נוספות, הרי מדובר בתרופה אנטי פסיכוטית בייעודה ואולי יש לה תופעות לוואי קשות. לכן, אני מעוניין קודם לברר היום על התרופה ועל המינון המומלץ עבורי ואז אחליט מה לעשות. אודה לך מאוד אם תעזרי לי בבירור זה. אגב, היום עבר עלי יותר טוב מהלילה האחרון ואני מקווה שאני בסימן שיפור.
לא חסר לי כסף. הכסף פותר בעיות?!
הלוואי והכסף היה מתכון לפתרון בעיות. עובדה שלא, הוצאתי עד עתה עשרות אלפי שקלים (רק הפגישה בקרוב עם פרופ' ויצמן עולה 1200 ש"ח) בטיפול פרטי (כדי לשמור על פרטיות, שחוץ מאמא שלי אף אחד לא ידע על מחלתי) במחלתי האכזרית, אך דבר לא השתנה. מכאן אני מסיק שכסף הוא רק אמצעי ולא פותר בעיות כפי שאנשים נוטים לחשוב. ושוב, אני חוזר על אחת ההודעות הקודמות שלי כי יש לדעתי מכנה משותף לנו הסובלים מ-OCD. אשכנזים, בעלי ממון, בעלי חוש הומור מפותח, בעלי רמה אינטלגנטית גבוהה והרבה עם רקע דתי. כנראה שהדברים האלה (מלבד ה"אשכנזים") גורמים לנו לשעמום מהעולם המביא לבעיות נפשיות ולחיפוש עצמי. לא?!
הלוואי והכסף היה מתכון לפתרון בעיות. עובדה שלא, הוצאתי עד עתה עשרות אלפי שקלים (רק הפגישה בקרוב עם פרופ' ויצמן עולה 1200 ש"ח) בטיפול פרטי (כדי לשמור על פרטיות, שחוץ מאמא שלי אף אחד לא ידע על מחלתי) במחלתי האכזרית, אך דבר לא השתנה. מכאן אני מסיק שכסף הוא רק אמצעי ולא פותר בעיות כפי שאנשים נוטים לחשוב. ושוב, אני חוזר על אחת ההודעות הקודמות שלי כי יש לדעתי מכנה משותף לנו הסובלים מ-OCD. אשכנזים, בעלי ממון, בעלי חוש הומור מפותח, בעלי רמה אינטלגנטית גבוהה והרבה עם רקע דתי. כנראה שהדברים האלה (מלבד ה"אשכנזים") גורמים לנו לשעמום מהעולם המביא לבעיות נפשיות ולחיפוש עצמי. לא?!
בוקר טוב אסף ../images/Emo42.gif
שמת לב שכתבת כבר על ה"מכנה המשותף" ואף אחד לא ענה לך? אנשים לא רצו להיות "חריפים" כי אתה במצוקה ואולי תיפגע. אז המכנה המשותף הוא אינטליגנציה גבוהה ועוד דברים כמו פרפקציוניזם, רף מאד גבוה של דרישות מעצמך ותיסכול אם אתה לא עומד בדרישות, דחיינות, התעסקות בפרטים, רצון להיות כל הזמן בשליטה, נטיה לאיחורים... - גם הדברים האלה הם רק מין מכנה משותף ויש בהחלט יוצאים מן הכלל. אבל לגבי מוצא עדתי????? - אשכנזים??? - תסלח לי. רקע דתי??? - ממש לא.למרות שיש אנשים שהאוסי שלהם קשור ואולי נובע מהדת אבל אלה מקרים פרטיים. חוש הומור??? - מאיפה לקחת את זה. ואחרון - בעלי ממון. שזה הכי מקומם. יש כאן בפורום אנשים שמשוועים לטיפול ולא מצליחים לעמוד בו מבחינה כלכלית, ואפילו שהם חברי קופ"ח, אין להם אפילו את הכסף לתרופות המומלצות והם מסתפקים ב"מה שזול". אולי במקרה הפרטי היחיד שלך כל הדברים נכונים למרות שאני חושבת שמצבך לא בדיוק נגרם משיעמום מהעולם, אולי אם תצטרך לעבוד ולפרנס את עצמך ברמה של הכרח לקיום מינימלי באמת לא יהיה לך זמן להתעסקות כל כך רבה ב"מצב" שלך. אולי. אבל זה בהחלט לא "מכנה משותף". זהו. גמרתי את ה"נו נו נו" של הבוקר. לגבי פרופ' וייצמן. אני חושבת שעשית מאד בחכמה שקבעת איתו, אבל אתה צריך לקבל החלטה חד משמעית (עם עצמך) לעשות כל מה שהוא אומר. לקחת את התרופות שהוא ירשום ובמינון שהוא יאמר, ולא "לברר" על תופעות לוואי. גם אם יש תופעות לוואי, צריך להתמודד איתן תקופה מסויימת ולקבל אותן כרע הכרחי לצורך שיפור המצב.אני חושבת שאתה לא כל כך יכול להרשות לעצמך להיות בררן כי באמת (לפי מה שאתה כותב) המצב הולך ונעשה יותר גרוע ובכלל לא בטוח שההרעה היא בגלל התרופה שקיבלת. ארחיק קצת בהשערות. נראה לי שבאיזה אופן אתה מכתיב לפסיכיאטרים כל מיני שינויים בטיפול למרות שאני לא בדיוק מבינה איך זה קורה. אמא שלך הציעה השערה שאולי זה בגלל התרופה, התקשרת לרופא והוא שינה? בטלפון? בלי פגישה עם בירור יסודי? לגבי הכדור שהזכרת אני לא מכירה אותו ובהחלט אין לי סמכות לברר עליו ולהמליץ או לא להמליץ לקחת אותו. זו סמכות של רופא בלבד. אם התור לוייצמן קרוב, חכה ותראה מה הוא אומר, אבל שוב, תחליט לעשות מה שהוא יגיד,כולל תופעות לוואי, ובוודאי ובוודאי לקחת כדורים גם אם הם ירדימו אותך לשבוע ואפילו לחודש. מה קרה? תהיה עייף ותישן כמה זמן. היה שלב שהתרופות לא עזרו לבת שלי והוסיפו לה תרופה אנטי פסיכוטית, והשילוב עבד טוב. בהתחלה זה מאד מאד הרדים אותה ואחר כך הגוף התרגל. אני ממש לא תופסת את העובדה שאם כדור מעייף, אתה לא לוקח אותו. כתבת (פעם) שזו הסיבה שהפסקת עם האנפרניל למשל. חבל. אולי האנפרניל היה עוזר לך אם היית מוכן "לסבול" את העייפות? זו סתם דוגמה, אני בהחלט לא מתייחסת לתרופה עצמה אלא לפרנציפ. תתיחס לתופעות הלוואי כאל רע הכרחי. טוב. אני מקווה שהצלחת לקרוא את כל מה שכתבתי. מקווה שפרופ' וייצמן יעזור לך. באמת באמת. נחזיק לך אצבעות ושגם היום יהיה יום טוב תמי
שמת לב שכתבת כבר על ה"מכנה המשותף" ואף אחד לא ענה לך? אנשים לא רצו להיות "חריפים" כי אתה במצוקה ואולי תיפגע. אז המכנה המשותף הוא אינטליגנציה גבוהה ועוד דברים כמו פרפקציוניזם, רף מאד גבוה של דרישות מעצמך ותיסכול אם אתה לא עומד בדרישות, דחיינות, התעסקות בפרטים, רצון להיות כל הזמן בשליטה, נטיה לאיחורים... - גם הדברים האלה הם רק מין מכנה משותף ויש בהחלט יוצאים מן הכלל. אבל לגבי מוצא עדתי????? - אשכנזים??? - תסלח לי. רקע דתי??? - ממש לא.למרות שיש אנשים שהאוסי שלהם קשור ואולי נובע מהדת אבל אלה מקרים פרטיים. חוש הומור??? - מאיפה לקחת את זה. ואחרון - בעלי ממון. שזה הכי מקומם. יש כאן בפורום אנשים שמשוועים לטיפול ולא מצליחים לעמוד בו מבחינה כלכלית, ואפילו שהם חברי קופ"ח, אין להם אפילו את הכסף לתרופות המומלצות והם מסתפקים ב"מה שזול". אולי במקרה הפרטי היחיד שלך כל הדברים נכונים למרות שאני חושבת שמצבך לא בדיוק נגרם משיעמום מהעולם, אולי אם תצטרך לעבוד ולפרנס את עצמך ברמה של הכרח לקיום מינימלי באמת לא יהיה לך זמן להתעסקות כל כך רבה ב"מצב" שלך. אולי. אבל זה בהחלט לא "מכנה משותף". זהו. גמרתי את ה"נו נו נו" של הבוקר. לגבי פרופ' וייצמן. אני חושבת שעשית מאד בחכמה שקבעת איתו, אבל אתה צריך לקבל החלטה חד משמעית (עם עצמך) לעשות כל מה שהוא אומר. לקחת את התרופות שהוא ירשום ובמינון שהוא יאמר, ולא "לברר" על תופעות לוואי. גם אם יש תופעות לוואי, צריך להתמודד איתן תקופה מסויימת ולקבל אותן כרע הכרחי לצורך שיפור המצב.אני חושבת שאתה לא כל כך יכול להרשות לעצמך להיות בררן כי באמת (לפי מה שאתה כותב) המצב הולך ונעשה יותר גרוע ובכלל לא בטוח שההרעה היא בגלל התרופה שקיבלת. ארחיק קצת בהשערות. נראה לי שבאיזה אופן אתה מכתיב לפסיכיאטרים כל מיני שינויים בטיפול למרות שאני לא בדיוק מבינה איך זה קורה. אמא שלך הציעה השערה שאולי זה בגלל התרופה, התקשרת לרופא והוא שינה? בטלפון? בלי פגישה עם בירור יסודי? לגבי הכדור שהזכרת אני לא מכירה אותו ובהחלט אין לי סמכות לברר עליו ולהמליץ או לא להמליץ לקחת אותו. זו סמכות של רופא בלבד. אם התור לוייצמן קרוב, חכה ותראה מה הוא אומר, אבל שוב, תחליט לעשות מה שהוא יגיד,כולל תופעות לוואי, ובוודאי ובוודאי לקחת כדורים גם אם הם ירדימו אותך לשבוע ואפילו לחודש. מה קרה? תהיה עייף ותישן כמה זמן. היה שלב שהתרופות לא עזרו לבת שלי והוסיפו לה תרופה אנטי פסיכוטית, והשילוב עבד טוב. בהתחלה זה מאד מאד הרדים אותה ואחר כך הגוף התרגל. אני ממש לא תופסת את העובדה שאם כדור מעייף, אתה לא לוקח אותו. כתבת (פעם) שזו הסיבה שהפסקת עם האנפרניל למשל. חבל. אולי האנפרניל היה עוזר לך אם היית מוכן "לסבול" את העייפות? זו סתם דוגמה, אני בהחלט לא מתייחסת לתרופה עצמה אלא לפרנציפ. תתיחס לתופעות הלוואי כאל רע הכרחי. טוב. אני מקווה שהצלחת לקרוא את כל מה שכתבתי. מקווה שפרופ' וייצמן יעזור לך. באמת באמת. נחזיק לך אצבעות ושגם היום יהיה יום טוב תמי
הפסיכיאטרים הם לא מלאכים
והם טועים המון פעמים. מה גם, ששמעתי ואני אף מכיר מנסיון אישי פסיכיאטרים חסרי כל רגישות למטופל. היה פסיכיאטר שממש תקף אותי ואמר לי שהבעייה שלי נובעת מהאופי הדפוק שלי כלשונו, בגלל שהוא נכשל בטיפול שלו. הוא נתן לי 200 מ"ג לוסטרל ודבר לא השתנה אז הוא החליט להתעצבן עלי. פסיכיאטר אחר גרם לי למאניה בעקבות מינון גבוה של ציפרמיל. צריך מאוד להיזהר בפסיכיאטרים ולא להתייחס אליהם כסגני אלוהים. כנ"ל לגבי פסיכולוגים ולגבי כל בן אדם שעשוי מבשר ודם. על פרופ' ויצמן שמעתי רק דברים טובים ולכן פניתי אליו ואני מקווה שהוא יעזור. לגבי הכדור, חייבים לברר קצת משום שהיו מקרים שפסיכיאטרים נתנו כדורים לא מתאימים שגרמו לתופעות לוואי איומות יותר מה-OCD. האנפרניל לא עזר לי במינונים גבוהים מאוד וגם גרם לעייפות לכן הפסקתי אותו. לגבי המכנה המשותף, יש מושג ש"לאדם יש הכל אבל אין לו כלום" - הכוונה לאדם יש כסף, אינטלגנציה, משפחה וכו' אבל בעצם אין לו כלום, החיים שלו לא שווים, יש לו חיי סבל וזה המצב שלי. לא חשבתי לרגע כי כל הסובלים הם בעלי ממון, השכלה, מרקע דתי וכו'. אלא שמתי לב כי יש בו הרבה כאלה וגם כך אני שומע מהתיאורים של המטפלים שלי על אנשים ש"יש להם הכל אבל אין להם כלום". לגבי עבודה, הלוואי ויהיה לי רצון לעבוד משום שכרגע הרצון שלי הוא להיאבד (למות) ואני כל הזמן חרד כיצד אוכל להתמודד בחיי המעשה עם תחושות קשות כשלי. מה הקשר בין דחיינות ונטייה לאיחור לחולי OCD?
והם טועים המון פעמים. מה גם, ששמעתי ואני אף מכיר מנסיון אישי פסיכיאטרים חסרי כל רגישות למטופל. היה פסיכיאטר שממש תקף אותי ואמר לי שהבעייה שלי נובעת מהאופי הדפוק שלי כלשונו, בגלל שהוא נכשל בטיפול שלו. הוא נתן לי 200 מ"ג לוסטרל ודבר לא השתנה אז הוא החליט להתעצבן עלי. פסיכיאטר אחר גרם לי למאניה בעקבות מינון גבוה של ציפרמיל. צריך מאוד להיזהר בפסיכיאטרים ולא להתייחס אליהם כסגני אלוהים. כנ"ל לגבי פסיכולוגים ולגבי כל בן אדם שעשוי מבשר ודם. על פרופ' ויצמן שמעתי רק דברים טובים ולכן פניתי אליו ואני מקווה שהוא יעזור. לגבי הכדור, חייבים לברר קצת משום שהיו מקרים שפסיכיאטרים נתנו כדורים לא מתאימים שגרמו לתופעות לוואי איומות יותר מה-OCD. האנפרניל לא עזר לי במינונים גבוהים מאוד וגם גרם לעייפות לכן הפסקתי אותו. לגבי המכנה המשותף, יש מושג ש"לאדם יש הכל אבל אין לו כלום" - הכוונה לאדם יש כסף, אינטלגנציה, משפחה וכו' אבל בעצם אין לו כלום, החיים שלו לא שווים, יש לו חיי סבל וזה המצב שלי. לא חשבתי לרגע כי כל הסובלים הם בעלי ממון, השכלה, מרקע דתי וכו'. אלא שמתי לב כי יש בו הרבה כאלה וגם כך אני שומע מהתיאורים של המטפלים שלי על אנשים ש"יש להם הכל אבל אין להם כלום". לגבי עבודה, הלוואי ויהיה לי רצון לעבוד משום שכרגע הרצון שלי הוא להיאבד (למות) ואני כל הזמן חרד כיצד אוכל להתמודד בחיי המעשה עם תחושות קשות כשלי. מה הקשר בין דחיינות ונטייה לאיחור לחולי OCD?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.