ה"מציאות שלי"

ה"מציאות שלי"

בתחילה עוד אמרתי במילים עדינות שאט אט התחלפו להן בדמעות זולגות שקשה לי הדרך ורגלי כושלות איני מסוגלת את הדרך לראות אתה חיבקת אותי בחיבוק דוב אוהב והבטחת לי כי מידי לא תרפה עד אין כלות וכי הסוף עוד יהיה טוב לשנינו יחד לא ייתכן כלל אחרת מרגיש ויודע והימים חלפו ועברו הימים הצטרפו לשבועות השבועות הפכו לחודשים ובראשי כאלו עברו שנים והיום אני עומדת ומביטה סביבי ונדמה כי עומדת אני באותו המקום וליבך האוהב מתרחק אט אט ואני עומדת פה ומבכה מחפשת לחוש את ידיך עליי את עיניך האוהבות השוזפות כל מבט להרגיש בטוחה בזרועותיך כליל לדעת כי אני שם ואתה שם בשבילי אך קולך הולך ונעשה נדיר ובכל מפגש נבוכה מהצורך האדיר אבל הולכת וכובשת אותי התחושה כי חלום אתה ולא מציאות "רגילה"
 
ומי אחראי למציאות?../images/Emo4.gif

הלב! האם אפשר לבקש ה´לב´ להיות גם חכם?
נתת ליבך למי שאהבך כי להשביח קיומך ביקשה נפשך. ליבך שולט על תבונתך- כך את הסברת בעצמך. אם ליבך הוא אדונך הכיצד לא יראה בסבלך? הכיצד לא יצווך לשכוח את מפקירך? ואם ליבך- אדון בלי חוכמה, נוהג בך בשררה בלי סיבה, מצווך לאהוב בלי עילה קחי ידי המושטת לך בעדנה, נעלה אל ספינה מוכנה להפלגה וזוהי ספינה עם אהבה חדשה. ובראות אדונך שוב את חיוכך שוב יתחיל הוא לפעום בקירבך כאילו רוקד ביום התחדשותך ומשתתף בשמחתך.
 
למעלה