שורשים שלמים בפולל
קיימים כבר במקרא. את כל מראי המקום לקחתי מגזניוס, 55b§ 1."
מלושני (מְלָשְׁנִי) בַסֵּתֶר, רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית" (תהילים קא, ה). 2. "אֲשֶׁר אִם-צָדַקְתִּי לֹא אֶעֱנֶה
לִמְשֹׁפְטִי אֶתְחַנָּן" (איוב ט, טו). 3. "וְאֶת-הַנְּעָרִים
יוֹדַעְתִּי אֶל-מְקוֹם פְּלֹנִי אַלְמוֹנִי" (שמ"א כא, ג). 4. "לָכֵן יִהְיוּ כַּעֲנַן-בֹּקֶר וְכַטַּל מַשְׁכִּים הֹלֵךְ כְּמֹץ
יְסֹעֵר מִגֹּרֶן וּכְעָשָׁן מֵאֲרֻבָּה" (הושע יג, ג). 5. "וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים ועתידתיהם (וַעֲתוּדֹתֵיהֶם)
שׁוֹשֵׂתִי וְאוֹרִיד כַּאבִּיר יוֹשְׁבִים" (ישעיהו י, יג) (כתיב חסר לשׁוֹשֵׂיתִי מ-שׁשׂ"י). בפּוֹעַל: 6. "
זֹרְמוּ מַיִם עָבוֹת קוֹל נָתְנוּ שְׁחָקִים" (תהילים עז, יח). בהִתְפּוֹעֵל: 7. "וְשָׁתוּ
וְהִתְגֹּעֲשׁוּ וְהִתְהֹלָלוּ מִפְּנֵי הַחֶרֶב אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ בֵּינֹתָם" (ירמיה כה, טז). מבחינה היסטורית, פּוֹלֵל נגזר מ*פָּעֵל (pā'il) או מ*פַּעְלֵל (pa'lil). הצורה הראשונה התקבלה הודות למעתק הכנעני (מתאימה לגזרת ע"ע) והשנייה כתוצאה מכיווץ הדיפתונג (מתאימה לגזרת ע"ו. עה"פ תמיד הייתה וי"ו לכן *פַּוְלֵל) שדיברת עליו (מנגד אני יכול לומר שאם תקרא אצל בלאו בתה"צ
תראה שהמצב מסובך יותר מכיוון שבארמית למשל ישנה ערבובייה: יש שאתה מוצא לָטֵט משורש לו"ט או אֶתְגַּוְרֵר משורש גר"ר (פרק 49, סעיף 192). מכאן שגם בעברית כל משקל יכול לייצג היסטורית את פועלי ע"ו או ע"ע). דרך אגב,
הפניתי בעבר את השאלה על רוֹקֵן לרוביק רוזנטל, כשערך כאן ביקור בפורום בזמנו.