התקשורת לא אוהבת התערבות של........

pilovich shahaf

New member
התקשורת לא אוהבת התערבות של........

פוליטיקאים לטובת מקורבים. אלא אם כן המקורבים הם מהתקשורת!! ההסתבכות החדשה של שרון: שיחת טלפון ששכנעה את מנכ"ל משרד התחבורה כי כשמפקיעים קרקעות בכפר-מל"ל, הדשא של השכן יקר יותר * התקשורת לא אוהבת התערבות של פוליטיקאים לטובת מקורבים. אלא אם כן מדובר בהתערבות לטובת מקורבים בתקשורת * במודעות, כידוע, כדאי לקרוא את האותיות הקטנות, אך מה עושים כאשר האותיות הקטנות מופיעות מחוץ לדף? מאת:יאיר שפירא 22 באוגוסט 2003, כ"ד באב תשס"ג יאיר ויוסף לפיד שוב היה זה היומון הכלכלי ´גלובס´ שהעמיס על גבו של ראש הממשלה אריאל שרון שערורייה ציבורית. העיתון פרסם השבוע ידיעה שלפיה פנו אל שרון האחים מנשה ומרדכי מלמוד, חברים מכפר-מל"ל, וביקשו את עזרתו בבעיה קטנה. במסגרת פרויקט כביש חוצה ישראל החלה מע"צ בתכנון כבישי רוחב, שיסייעו בניקוז התנועה לכביש החדש. אחד מהם, כביש 531, שמקשר את חוצה ישראל לרעננה ולהרצליה, נחשב לבעייתי במיוחד. תוואי הכביש עובר בקרקעות פרטיות ויקרות רבות המיועדות להפשרה למטרות בנייה. המאבקים סביב הפיצוי בתמורה להפקעת הקרקע מתגלגלים כבר חודשים רבים במשרדי הממשלה ובבתי המשפט, ומעכבים את סלילת הכביש. גם האחים מלמוד לא שבעו נחת מהפיצוי שהוצע להם, ועורך דינם הגיע לפגישה בנושא בלשכתו של מנכ"ל משרד התחבורה. באותה שעה הגיעה ללשכת המנכ"ל גם שיחת טלפון מראש הממשלה, שלטענת העיתון ריככה את עמדת משרד התחבורה והאחים מלמוד זכו בתוספת פיצוי של למעלה ממאה אלף דולר. בעקבות פנייתו של ח"כ רן כהן ממרצ החל היועץ המשפטי רובינשטיין בבדיקת הפרשה. התנועה לאיכות השלטון דרשה השבוע פתיחת חקירה משטרתית. "כ יובל שטייניץ: "אני שומע מעיתונאים כי הם חוששים בגלל הריכוזיות והכוח בתקשורת ובגלל העובדה ששלוש משפחות שולטות בתקשורת יותר ויותר. לכן כשהם מקבלים הוראה להנמיך פרופיל בנושא מסוים, הם מנמיכים" אך לפני חודשים ספורים פרסם גלובס ידיעה על שיחת טלפון אחרת שעשה שרון. ראש הממשלה שוחח עם פקידים במינהל מקרקעי ישראל, וביקש שיאפשרו לחקלאים להשכיר את המחסנים שבחלקותיהם שלא למטרות חקלאיות. שרון עשה זאת למרות הוראה מפורשת של מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שלא להתערב בענייני קרקע חקלאית, שכן לראש הממשלה שתי חלקות חקלאיות - האחת בחוות השקמים והשנייה בכפר-מל"ל. הפרשה זכתה לכותרות בולטות, וגם אז פתח היועץ המשפטי לממשלה בבדיקה. רק לאחרונה החליט רובינשטיין שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה בפרשייה ההיא. נזכיר גם כי על פי פרסומים בתקשורת ייתכן שראש הממשלה ייחקר בפרשת האי היווני. בנו, גלעד שרון, הועסק על ידי הקבלן דוד אפל בחוזה שמן כ´יועץ´ בפרויקט לרכישתו ולפיתוחו של אחד מאיי יוון. במשטרה מנסים לגלות האם אפל קיבל מאריאל שרון תמורה כלשהי להעסקת בנו. משחק המונופול של לפיד עוד בימי מפא"י העליזים שרר הכלל שלפיו אדם בעל קשרים אינו זקוק לפרוטקציה. אנשי עסקים ובעלי אינטרסים נהגו מאז ומתמיד לטפח יחסים חברתיים טובים עם ראשי השלטון והשירות הציבורי. ידידים טובים בצומתי קבלת ההחלטות לא הזיקו לאיש. את הקשר הזה בין הון לשלטון לא הצליחו לשבור בשום מקום, בשום תקופה ובשום שיטת משטר. את הקשרים בין אליטות לאליטות אי אפשר למנוע, אפשר רק לשאול היכן השפעתם הופכת לבלתי-לגיטימית, היכן היא הופכת למעשה פלילי של ממש. כללים אחדים נכתבו במהלך השנים. בתקשי"ר של עובדי המדינה, בחוות הדעת של יועצים משפטיים, או אפילו בחוק הפלילי. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, פרסם בזמנו כללי אתיקה לשופטים, ובהם הדרכה מתי צריך שופט לפסול עצמו מלדון בתיק הקשור למי מקרוביו. לשופטי בית המשפט העליון רשימה מפורטת של כל האנשים, הפירמות ועורכי הדין, שענייניהם אינם יכולים לבוא בפניהם בשל חשש למשוא פנים. אך משוא פנים קיים לא פעם גם בהתייחסות הציבורית לנושא. התקשורת ומערכת המשפט, כך נראה, מתייחסות בחומרה יתרה למה שנחשד כניצול המשרה הציבורית לטובת קרובים וחברים כשמדובר באישים מסוימים. לאחרים היא סולחת ושוכחת. וממילא גם אנחנו שוכחים. לפני כשלוש שנים הגיש ח"כ יובל שטייניץ מהליכוד הצעת חוק למניעת מונופולים בתקשורת. באותה תקופה, מעברה האחר של המפה הפוליטית, הגישה חברת הכנסת תמר גוז´נסקי הצעה דומה למניעת בעלות צולבת בתקשורת. מטרת החוקים היתה לנסות ולשנות את המציאות הנוכחית, שבה אנשים ספורים מחזיקים בבעלותם את כלי התקשורת המספקים אינפורמציה ומעצבים את דעת הקהל עבור כמעט כל האזרחים במדינה. בידי המו"לים של שלושת העיתונים היומיים הגדולים נמצאים אחוזים ניכרים מהבעלות על זכייניות השידור של הערוץ השני. הם גם הבעלים של כמעט כל המקומונים בארץ ושל אתרי החדשות המרכזיים ברשת האינטרנט. הברון הגדול של התקשורת בארץ הוא ארנון מוזס. עיתון ´ידיעות אחרונות´ בו הוא שולט מוכר כ*************…. לשם השוואה נציין כי באף מדינה בעולם הדמוקרטי המערבי אין עיתון יומי שעובר את רף שלושים האחוזים מסך כל התפוצה של העיתונים היומיים באותה מדינה. מכללת ´טומשין´ טענה שאנשי המכרז הישיר התחייבו כי בפני מנהלי המכללה יובאו כל ההצעות שהוגשו, ואלה יוכלו לבחור מתוכן את ההצעות הנוחות להם. בחוברת הפרסום מבטיחה חברת המכרז הישיר שכל הצעה מעל המינימום שנקבע תתקבל, אם לא הוגשו הצעות טובות ממנה.
 

pilovich shahaf

New member
המשך.................

שטייניץ וגוז´נסקי ביקשו להגביל את נתח השוק שעליו יכול לחלוש עיתון אחד ויחיד. הם גם ביקשו למנוע מבעליו של כלי תקשורת מרכזי לשלוט בעוד כלי תקשורת כזה. החוק הצרפתי, למשל, אינו מאפשר לעיתון שלו נתח שוק בן 25 אחוזים ומעלה להחזיק בכלי תקשורת נוסף. לחוק נמצאו תומכים גם מחוץ לכותלי הכנסת. היועץ המשפטי לממשלה הביע פעמים רבות את עמדתו כי יש מקום להגביל את תופעת ריכוזיות השליטה באמצעי התקשורת. הוא ביטא חשש מפני פגיעה בעקרונות של חופש הביטוי ובשיח הציבורי בשל תופעות כאלה. גם שלוש עמותות ציבוריות חשובות קיבלו החלטות פורמליות התומכות בחוקים שהוצעו. המכון לדמוקרטיה, אגודת זכות הציבור לדעת והתנועה לאיכות השלטון הביעו דאגה לגורל הדמוקרטיה הישראלית אם הריכוזיות בתחום התקשורת הציבורית תימשך. גורל הדמוקרטיה תפס מקום של כבוד ברטוריקה של שטייניץ. בוועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בחוק סיפר שטייניץ כי חברי כנסת נזהרים מ´להסתבך´ עם שלושת ברוני התקשורת, מתוך חשש שיחוסלו ציבורית אם ירגיזו מי מהם. "לא רק חברי כנסת ופוליטיקאים, מדובר גם באנשי ציבור אחרים ובעיתונאים", אמר שטייניץ. "אני שומע מעיתונאים כי הם חוששים בגלל הריכוזיות והכוח בתקשורת ובגלל העובדה ששלוש משפחות שולטות בתקשורת יותר ויותר. לכן כשהם מקבלים הוראה להנמיך פרופיל בנושא מסוים, הם מנמיכים. קיימות בין המשפחות השליטות בתקשורת בריתות של אי-התקפה הדדית או של הנמכת פרופיל זה לנוכח הצרות של זה, ונוצר פה מצב ששלוש המשפחות האלה מתאגדות לעתים בצורה כזו או אחרת לגוף אחד". דבריו אלו של שטייניץ כוונו לשביתת עובדי הדפוס שפרצה בידיעות אחרונות לפני מספר שנים, מה שהביא את מעריב והארץ לסייע ל´ידיעות´ להפיץ את העיתון למרות השביתה. נשיא מועצת העיתונות פרופסור מרדכי קרמניצר, שהופיע מספר פעמים בפני ועדת הכלכלה כדי לתמוך בחוק המוצע, היה בוטה במיוחד. "אני רואה בטיפול בהצעת החוק הזאת מבחן עליון לשאלה את מי משרת חבר הכנסת הישראלי – האם הוא משרת את האינטרס הציבורי שעליו הוא מופקד, או שהוא משרת משהו אחר, שהוא בסופו של דבר אינטרס אישי", אמר שם קרמניצר. "אין לי ספק שהתנהגות אתית של חבר הכנסת מחייבת אותו להעדיף את טובת הציבור, את האינטרס הציבורי, על פני כל שיקול אחר. אני, כאזרח במדינה הזאת, אסתכל על חברי הכנסת, והשיפוט שלי לגבי מי הם, האם הם אנשים בעלי אינטגריטי או שהם אנשים חסרי אינטגריטי, ייקבע לפי השאלה האם הם תומכים בחוק הזה או שהם נגדו". בקריאה טרומית, שהתקיימה כבר בשנת 2000, תמכו בהצעת החוק של שטייניץ 28 חברי כנסת ואחד התנגד. שנתיים מאוחר יותר, בקריאה הראשונה, תמכו בחוק 14 מהמחוקקים, ושוב מול מתנגד אחד. הצעת החוק עברה, כאמור, לדיון בוועדת הכנסת, שם אוחדה עם הצעתה של גוז´נסקי. רק פיזורה המוקדם של הכנסת ה-15 מנע את קבלת החוק בקריאה שנייה ושלישית. לפני כחודש כינס שר המשפטים טומי לפיד את ועדת השרים לענייני חקיקה שבראשה הוא עומד. על הפרק עמדה החלת הרציפות על החוק של חברי הכנסת שטייניץ וגוז´נסקי כך שיוכל לעבור לקריאה שנייה ושלישית בכנסת הנוכחית. לפיד יצא בשצף-קצף כנגד החוק, והוביל את השרים לדחותו. שר התיירות בני אלון ביקש דיון נוסף וקיבל. אך גם בישיבה שהתקיימה לפני כשבועיים הצליח לפיד להביא לדחייתו של החוק. התקשורת כמעט ולא דיווחה על פועלו של לפיד בנושא. אם מי מהקוראים בכל זאת זוכר כי קרא על הפרשה, הרי הוא קרא את מאמרה של בלה גת שהופיע במוסף זה לפני שלושה שבועות. "להזכירכם: שניים מבני משפחתו של השר לפיד עובדים ב´ידיעות אחרונות´: בנו יאיר עבר מ´מעריב´ ל´ידיעות´ (על פי הפרסומים נוני מוזס, מו"ל ´ידיעות´, חשב שהעסקה כדאית והסכים לשלם עבורו 150,000 ש"ח לחודש), וגם לכלתו, ליהיא לפיד, דאגו לטור משלה ברשת מקומוני ´ידיעות אחרונות´", סיפרה גת. "בנוסף, יאיר לפיד הוא בעל תוכנית ראיונות בטלוויזיה במסגרת חברת ´רשת´, זכיינית ערוץ 2, שבה יש למשפחת מוזס אחזקות. ליהיא לפיד זכתה גם היא בתוכנית טלוויזיה משלה (שבינתיים הוחלט להורידה) במסגרת חברת ´טלעד´, בה יש למשפחת נמרודי אחזקות, והיא המעסיקה הקודמת של משפחת לפיד, האב והבן". כמעט מיותר לציין שכל סערה ציבורית לא התחוללה סביב הפרשה. חבר הכנסת רן כהן לא דרש בדיקה של היוהמ"ש, והתנועה לאיכות השלטון לא קראה לחקירה משטרתית.
 

pilovich shahaf

New member
המשך ואחרון...............

אביעד ויסולי, ראש המטה למען ארץ ישראל בחיפה, קרא את מאמרה של גת והגיש כנגד השר לפיד תלונה ליועץ המשפטי. "מוגשת בזאת תלונה נגד ח"כ יוסף לפיד, שר המשפטים, שניהל שתי ישיבות של ועדת השרים לענייני חקיקה והצביע נגד החלת דין רציפות על החוק למניעת מונופולים בתקשורת, בשעה שבנו וכלתו נשכרו לאחרונה לעבודה, במשכורות עתק, בעיתון ידיעות אחרונות, אשר היה הנפגע העיקרי מהחוק ונלחם בו בכל האמצעים העומדים לרשותו", כתב ויסולי לרובינשטיין. "לפיד פעל במודע בניגוד עניינים גם לאחר שהוזהר על כך, ולפיכך יש להעמידו לדין בגין מרמה והפרת אמונים". ביקשתי את תגובתו של השר לפיד לתלונה ולהאשמות העולות ממנה. דובר השר, צחי משה, בחר לענות במילה אחת, "שטויות". ראש הממשלה אריאל שרון היה בוודאי שמח לפטור גם הוא בקלות שכזו האשמות בדבר פעולה במודע בניגוד עניינים. השערה שלא חלפה במקרא מכונה השופט ´אלוהים´, ולא בכדי. בידיו נמצאים בעלי הדין, באי כוחם, העדים וכמובן ההכרעה בתיק שהובא בפניו. אך השפעתו של השופט מוגבלת לתחומי הסכסוך שבו התבקש להכריע. אם תוך כדי הדיון בתיק מתגלות עוולות שלא מן העניין, אין בידו להושיע. בדרך כלל יעיר השופט ´בשולי הדברים´ ויביע את תחושותיו, בתקווה שפסק דינו יגיע לידיעת הציבור. נביא כאן שתי הערות שכאלה, שציינו לאחרונה שופטי בית משפט השלום, ובהן הם מתריעים על עוולות צרכניות. * קליניקה ´אריאל´ העוסקת בטיפולי קוסמטיקה וכירורגיה פלסטית תבעה בתביעת צד ג´ יבואן, חברת ´מד אופ´, שמכר לה מכונות להסרת שיער בלייזר מתוצרת גרמניה. לטענתה רכשה אריאל שלושה מכשירי לייזר מהיבואן על בסיס מצגו המפורש, לפיו מדובר במכשיר חדש, המשוכלל מסוגו בעולם, שמספק את התוצאות המקוות ומביא להסרת שיער לצמיתות מכל חלקי הגוף. לדבריה הבטיחה ´מד אופ´ כי המכשיר גורם בביטחון מלא להסרת שיער לצמיתות בשיעור של 35% לפחות, ועד 50% בכל טיפול וטיפול. לטענת רשת המרפאות, על היבואן לשאת בנזקי התביעות הרבות שעומדות כנגדה בבתי משפט ברחבי הארץ בשל כישלונותיה בהסרת השיער. השופט אליהו בכר מבית משפט השלום בתל-אביב הכריע לפני שבועיים במחלוקת שבין הצדדים, וחייב את ´מד אופ´ בשליש מנזקי מרפאות אריאל. עם זאת מתח השופט ביקורת נוקבת על התנהלותה של הקליניקה: "הוצגו בפניי מודעות שפרסמה הנתבעת בעיתונים. מודעות אלה, המצויות בתיק המוצגים, כוללות את הכותרת הבאה: ´הלייזר היחידי בעולם המסיר שיער לצמיתות בטיפול אחד´. מתחת לכותרת מופיעה תמונתו של רועי בן-שלום מרחובות. מצד שמאל נראה רועי כאשר פלג גופו העליון שעיר ביותר, ומצד ימין נראה רועי כאשר פלג גופו העליון חלק לחלוטין. כל המעיין במודעה מתרשם כי קליניקת אריאל מסוגלת, בטיפול אחד, להסיר לצמיתות את כל השיער מעל גופו של המטופל. למעשה כוללת המודעה הבטחות שווא כוזבות, ואף זאת בלשון המעטה. התברר כי טיפול אחד אין פירושו טיפול אחד ויחיד אלא סדרת טיפולים המהווים טיפול אחד. כמו כן התברר כי אין כיום אפשרות להסרת כל השיער לצמיתות. כפי שהנתבעת טוענת בסיכומיה: ´התוצאה הטובה ביותר שניתן כיום להגיע אליה היא הסרה באופן שישאיר כ- 20% מהשיער, כשהוא במצב פלומתי´. בנוסף לכך, ד"ר בנט, האחראי על טיפולי הסרת השיער בקליניקת אריאל, מציין בעדותו כי ´במכשירים של מד אופ הבטחנו דילול ולא הסרה לצמיתות´. ובכן, מדוע פרסמה קליניקת אריאל כי ניתן להסיר את כל השיער לצמיתות? המסקנה המתבקשת היא כי התנהגות הנתבעת לוקה בחוסר תום לב, התנהגותה מקוממת וראויה לגינוי". למען הסר ספק מלב הקוראים העלולים ללכת אחרי הבטחות שווא, נדגיש כי גם בפסק דין שניתן השבוע בבית משפט השלום בנתניה בתביעה דומה קבעה השופטת: "אין מחלוקת בין הצדדים כי המכשיר אינו מסיר שיער לצמיתות, וכי ודאי שאינו עושה כן בשלושה עד ארבעה טיפולים. אין אף מחלוקת כי מידת יעילות הרחקת השיער באמצעותו קשורה למאפיינים רבים ושונים של המטופל: צבע העור, צבע השערה, סוג השיער ואזור גידולו, תכונות ומצב הורמונלי של המטופל וכדומה. אין אף מחלוקת כי לא ניתן להתחייב באופן גורף להצלחת הטיפול ולמספר הטיפולים הנחוץ לשם הרחקת השערות". * חברת ´המכרז הישיר´, מפיקתן של חוברות מכרזים המצורפות מעת לעת לעיתון מעריב, תבעה את מכללת ´טומשין´ מראשון-לציון, שהציעה קורסים שונים במסגרת המכרז הישיר. עניינה של התביעה היתה סכום של 1,000 דולר שהתחייבה מכללת טומשין לשלם למכרז הישיר ולא שילמה. במהלך המשפט טענה המכללה שאנשי המכרז הישיר התחייבו בפניה כי בערב סגירת המכרז יובאו בפני מנהלי המכללה כל ההצעות שהוגשו, ואלה יוכלו לבחור מתוכן את ההצעות הנוחות להם מבחינה כלכלית. לטענת טומשין ההבטחה לא הועלתה על הכתב מפני שבמכרז הישיר הבהירו להם כי "זה לא דברים שמעלים על הכתב אלא רק בין הצדדים". נציין כי בחוברת הפרסום מבטיחה חברת המכרז הישיר ללקוחותיה שכל הצעה מעל המינימום שנקבע – בדרך כלל 10 אחוזים ממחיר המחירון – תתקבל אם לא הוגשו הצעות טובות ממנה. מנהלי המכרז הישיר אמנם הכחישו את הטענה, אך השופט מנחם קליין מבית משפט השלום בתל-אביב מצא שגרסת אנשי מכללת טומשין עדיפה. "לא אוכל לסיים פסק דין זה מבלי להביע את תחושתי הקשה בקשר לטענות שהועלו לגבי מניפולציות שונות שמתבצעות באותם ´מכרזים´ שמפעילה התובעת, ואשר תוצאתם לכאורה תרמית הלקוחות והולכת שולל של ציבור גדול המאמין בלב תמים לתקינות המכרזים", כתב השופט, שהחליט הפעם גם לעשות מעשה: "הנני רואה לנכון להורות למזכירות להעביר העתק פסק דין זה לממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשייה והמסחר". עורך הדין של ´המכרז הישיר´, עמוס סאסי, מסר בתגובה כי המכרזים הם "מכרזי אמת לכל המרבה במחיר, ואין כל שחר לטענות נציג התביעה בעניין זה". עו"ד סאסי ביקש גם להדגיש כי השופט ציין במפורש בפסק הדין כי לא הוצגה בפניו במהלך המשפט תשתית עובדתית שתאמת את תחושתו שלקוחות המכרז מולכים שולל. http://www.makorrishon.net/article.php?id=1133
 
למעלה