התפתחות חשובה בקשר לתנאי התמחות ועבודה

sacrament

New member
זה פס"ד מאוד חשוב...ואפילו של הארצי...

שפותח פתח חשוב. הבעיה היא שיש מספיק תקדימים (גם של הארצי, גם של בג"צ) שאומרים את ההיפך. מעניין לראות לאיפה זה יתפתח ואם תהיה על זה עתירה לבג"צ. אני גם כן אף פעם לא הבנתי איך אפשר לומר שעבודה של מתמחה/עורך דין זו עבודה עם אמון אישי. באופן כללי אני שונאת את החריג הזה לשעות עבודה ומנוחה, אבל פה במיוחד- כשאנשים נקרעים שם 12-14 שעות ולא מקבלים על זה את שמגיע להם. לפחות אם זה היה מגולם בשכר...אז עוד איכשהו. ומה שמטריד זה שעושים את זה אנשים שהיו פעם גם כן מתמחים/עורכי דין צעירים.
 

Atenolol

New member
מעניין

אני חושב שהלחץ הציבורי מוביל לשינוי מגמה. אני בטוח שביה"ד הארצי ראה את בג"צ לנגד עיניו, ובכל זאת פסק כפי שפסק. כולם מבינים שהגיעו מים עד נפש, במובן זה שהתירוץ של אמון אישי מנוצל לרעה. אופתע אם במקרה הזה ילכו לבג"צ, ואם כן לא אתפלא אם בג"צ יאשר את פסק הדין של הארצי. מה שכן, אני מאמין שהניצול ימשך, ומשער שהמשרדים הגדולים יכניסו עכשיו לחוזים הגדרות ומנגנונים בהם האמון האישי מפורט, וחלק מהשכר ייוחס במפורש אליו. זה יקשה על תביעות עתידיות נגדם בהסתמך על פסק הדין הזה. בכל מקרה, אני מניח שיעברו עוד כמה שנות ניצול עד שמישהו יעז ללכת לביהמ"ש נגד המשרדים הגדולים ממש.
 

Kiru

New member
מעניין שהתופעה הזאת

קיימת רק אצל עורכי דין. אף פעם לא שמעתי על כלכלן או מהנדס ותיק שיעז להגיד שהוא "עושה טובה" לאיש מקצוע צעיר בזה שהוא מעסיק אותו.
 

Atenolol

New member
התופעה הזו...

קח בחשבון שיש כמה הבדלים בסביבת העבודה שיכולים להסביר את העניין. ראשית, המתמחה תלוי בעורך הדין כדי להתקבל לגילדה. שנית, כלכלנים ומהנדסים מועסקים בד"כ בארגונים שהם הרבה יותר גדולים ממשרדי עורכי דין. שלישית, והכי חשוב, זה עניין של היצע וביקוש. דרך אגב, אני מכיר בוגרי מכללות בהנדסה (לבדיל מבוגרי אוניברסיטאות) שבהחלט מתקשים למצוא את המשרה הראשונה שלהם.
 

Kiru

New member
אבל כשבוגר המכללה ימצא עבודה,

היא תהיה בתנאים נורמליים. המעסיקים שם לא רוקדים על שתי חתונות, מצד אחד נהנים מעובד זול ש"עושים לו טובה" ומצד שני מעזים להגדיר את המשרה שלו כמשרת אמון. איכשהו זה נראה כמו משהו שרק עורכי דין יעשו. מעניין אם זה ככה גם בהתמחויות בחשבונאות.
 
למעלה