התפתחות אישית וחברים

mormorto3

New member
התפתחות אישית וחברים

שלום האם אדם יכול להתפתח/להתבגר/להשתנות ולהיות בקשר עם חברים שליוו אותו בתקופה אחרת מחייו שבה הוא היה 'שונה' ? האם זה ראוי? האם הכשלים והמיגרעות בכך עדיפים על פני קיצוניות הפוכה של בדיידות ? האם אתם משקיעים בכך מחשבה? או שמלכתחילה הפרופורציות שלכם ביחס לקשרים מהותיים שונה ? האם חוכמה היא להבין את מגבלות הקשר ולהפיק ממנו מה שניתן או לוותר עליו כליל ולשאוף למשהו אחר? (בהנחה שאין דרך אמצע כי קשרים חברתיים הם גם דבר מגביל וכובל וחוסם) שתהיה שנה טובה וצום מועיל לצמים.
 
תשובות

לטעמי, התשובה לשלוש השאלות הראשונות שהעלית בדבריך היא: כן. אך כמובן שזוהי תשובה פשטנית, המזניחה התייחסות לפרמטרים חשובים במשוואה המורכבת הזו... מאחר ששאלותיך אינן היפותטיות, אלא הן נוגעות במקרה המאד מסויים שלך, אפנה אליך את השאלות בניואנס שונה: * האם מעניין לך לחדש קשר עם אותם החברים שליוו אותך בתקופה ה"שונה" שלך? האם אתה מעוניין בכך? * "ראוי"?! המילה הזו פרובלמטית בהקשר זה- היש קשר שאין זה ראוי לחדשו? למה?! * האם מוטב לסבול מבדידות במקום להתמודד עם קשיים? לטעמי, הקושי והנזק שבבדידות, גרועים מכל סוג של התמודדות- על אחת כמה וכמה, התמודדות כזו שאותה ציינת. נקודה נוספת: מה בדבר יצירת קשרים חברתיים חדשים, בהם לא יהיה צורך לשאת על גבך את נטל העבר? כוונתי לקשרים נטולי היסטוריה, בהם אתה מגיע כפי שאתה כיום. האם אתה לוקח בחשבון את האפשרות ליצירת קשרים שכאלה? ועוד: מדוע, לטעמך, קשרים חברתיים הם "דבר מגביל וכובל וחוסם"? זוהי פרספקטיבה שמראש מקשה על פתיחות ליצירת קשרים חברתיים. וגם אם נניח שקשר חברתי מסויים הוא בעל מגבלות מובנות- אם הקשר הזה מספק לך את אותם הדברים שאתה רוצה וצריך באמת מקשר חברי (בהנחה שאינו מספק לך רק מקסם שווא, כמו קשרים מסוגים מסויימים), לטעמי מוטב להנות ממה שיש לו להציע, על-אף המגבלות. שתהיה לך שנה נפלאה, mormorto3 יקר
גילת
 
למעלה