התפכחות

[nagoya1]

התפכחות

מאז שעברתי לטבעונות יוצא לי לקרוא הרבה על הנושא (מההיבט המוסרי) זה ממש מרתק אותי אך מנגד, כל כך כל כך עצוב לי..... גדול עלי להכיל את כל הרוע הזה! אני פשוט מוצאת את עצמי מדוכדכת וסוחבת את זה איתי כל היום.. מן תחושת מועקה וחוסר אונים נוראי שפשוט לא עוזבת אותי

. הרי לא משנה כמה אני אשתדל הרי זה לעולם לא ייפסק. זה מעגל של רוע שאין לו סוף. בא לי ממש ל"העיר" את כל מי שסביבי שיבינו כמה נזק אנחנו עושים!!!!!!!!!!!!!!
אני מטבעי אדם מאוד שמח, פתוח ומקבל ופתאום אני מרגישה עצבות וצורך "לחנך" את האנשים הקרובים אלי... ככ לא אופייני לי!
בקיצור, מתי זה עובר?
עובר, נכון? נכון? נכון?

 

[noa555555]

התפכחות נוספת:

"לא משנה כמה אני אשתדל הרי זה לעולם לא ייפסק" אז זהו, שלפחות אפשר להתחיל למזער נזקים ואולי יום אחד הגל ילך ויגדל . ולפחות בינתים, כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן, ואת יודעת לפחות שאת אישית לא תורמת לתעשיות האלה ולא מממנת התעללות , וגופך הוא לא בית קברות לחיות ולא משכן של כאב וסבל ופחד שהן עברו בכל תהליכי הפיכתן למוצר כזה או אחר.
כל טבעוני חדש שנוצר יוצר מעגלים של השפעה סביבו וזה גדל בסדרה הנדסית. אז אפשר להיות אופטימיים.
תראי כמה טבעונים חדשים נוצרו אחרי תרגום ההרצאה של גארי? מה היה קורה אם לא היו מתרגמים אותה? איזה מזל שהמתרגמים שהעלו אותה לא היו פסימים

 

[ליזי133]

לדעתי- עובר....

בהתחלה יש את הצורך 'להעיר' את כולם, לפתוח את העיניים בשבילם...
וכל מה שבעלי החיים עוברים.. גם זה.
אבל את הרי לא חושבת על הרעב של אנשים מסויימים, על מוות, רצח, מחלות, אסונות טבע, מלחמות וכו' שמתרחש בכל רגע נתון.
זה קיים, אבל זה לא רלוונטי לנו לחיי היומיום. לפעמים זה מרגיש מזעזע- כאילו אנחנו, אלה שאין להם ממש 'בעיות' שכאלה מפונקים, או מתלוננים על שטויות, אבל אני מעדיפה לדעת שזה קיים, אבל לא להתייחס לזה, לכל זה בחיי היומיום, כי הרי לא יעזור להתייחס לזה, הרי אפשר רק לעשות מה שאפשר, ואם אי אפשר, אז גם, פשוט לחשוב על זה כל הזמן לא עוזר, ואפשר ליזום שיחות הסברתיות קצת עם המכרים, אבל לדעתי הכי אפקטיבי לספר, ולתת להם לשאול, ולהיות מצוכנה לענות

 

[אהבה 32]

מבינה

מרגישה כמוך ולא רואה שזה משהו שיעבור לי,אבל אם כל זאת אנחנו משפיעים על הסביבה שלנו גם אם זה לא נראה. אני אישית נמנעת מלראות סרטונים מזעזעים כדיי לא להרגיש רע יותר אך תחושת המועקה הזאת שאת מדברת עלייה מתבטאת אצלי בעיקר בארוחות משותפות .

יעבור?? לא יודעת ..הרגישות הזאת היא חלק בתוכך אבל זה מתמתן אני חושבת..

 

[ladybug6]

נכון, נכון

כל עוד מתעסקים בזה באינטנסיביות זה גם משפיע רגשית בצורה אינטנסיבית. ברגע שתשבעי מהמידע שקיבלת והטבעונות תהפוך לשגרת החיים שלך בלי התעסקות מוגברת בנושא וסרטונים וכו', אז גם ההרגשה שלך תתמתן. זה כמובן תלוי גם בך ובכמה את מסוגלת להכיל.
אני באופן אישי לא מסוגלת להכיל רגשית יותר מדי בבת אחת ולכן מגבילה עצמי להרצאה / סרטון / כתבה אחת פעם בכמה זמן. ומשתדלת להמנע כמה שאפשר מתמונות וסרטוני זוועה. יש חברים בפייסבוק שכל הזמן מפרסמים תמונות מזעזעות של חיות שהתעללו בהן או תמונות קשות מהתעשייה, ואני פשוט לא יכולתי להיחשף לזה על בסיס יומי. זה עשה לי רע מדי. אז הסרתי אותם.

יש גם תקופות שאני מרגישה שזה מציף אותי ואז אני לוקחת צעד אחורה ומתמקדת בדברים אחרים בחיים שלי, ופחות בזה.

 

[האלזה]

אי אפשר להכיל את כל הרוע בעולם הזה

אם נתעמק באינטנסיביות במצב אליו הגענו ובחומות האטימות של הקרובים אלינו, אנחנו נהפוך למתוסכלים וממורמרים מהר מאוד.
לצערי ראיתי את זה אצל מספר פעילים. הם לא מועילים כך, לדעתי הם יכולים להרתיע מאוד ולהרחיק אחרים מהרעיון הזה.
מה עושים?
זוכרים שאם טובת בעלי החיים מול עינינו, הכי חשוב שנהיה אנשים שמחים, מאושרים, עם תחביבים, דיעות, מטרות, חברים...
לפעמים זו דווקא פעילות הסברה שנותנת לי תחושה טובה, ולפעמים דווקא חשוב לנוח מזה כדי לא להשאב לדכאון.
(זו הזדמנות להתנצל שאני לא תמיד נמצאת באופן רצוף בפורום... אני לא רוצה להישחק ואם אני מרגישה שההתעסקות היומיומית הופכת אותי לצינית ומרירה, אני לוקחת צעד אחורה וחוזרת בכוחות מחודשים).

 

[נוWה]

נכון נכון נכון

באיזשהו שלב את מוצאת את האיזון בין החשיפה שלך לרוע ולכאב לבין האושר האישי שלך.
הדחף הכי טבעי שלנו הוא לנסות לחשוף את כל העולם למה שאנחנו עכשיו סוף סוף למדנו לראות, אז קל לנו מאוד להישאב בהתחלה כל כך עמוק פנימה, עד שאנחנו מאבדים את עצמנו. זה מאוד מפתה לשקוע במחשבות של כמה העולם אכזר ואיך לעולם לא נצליח לגרום לכולם להפסיק להתאכזר כלפי בע"ח, אבל עם הזמן רואים שכן יש שינוי, אנשים כן יותר נפתחים לנושא הזה, כן הופכים יותר מודעים ועושים את הצעדים לקראת הפחתת הניצול.
כשאת נתקפת בתחושות רעות של "זה לעולם לא יגמר", תחשבי כמה מוצרים טבעוניים צצים על המדפים בסופרים בכל יום, כמה מסעדות טבעוניות נפתחות וכמה מסעדות קיימות מוסיפות מנות טבעוניות ואף תפריטים טבעוניים שלמים. תראי כמה אנשים הפכו בשנה האחרונה לטבעונים בעקבות ההרצאה של גארי, ואיך השפים הכי גדולים בארץ מתחילים לראות בנו כאתגר מרתק ולא כנטל שהם רק רוצים להיפטר ממנו.
תראי כמה קל זה להיות טבעוני, ואיזה אוכל מושלם אנחנו יכולים להכין מחומרים כל כך פשוטים ו"מוסריים"...

 

[האלזה]

איזו הודעה אופטימית ומגניבה!

 

[tombenarye1234]

אין מה לעשות, זו המציאות

לא משנה כמה המציאות נוראית, אני לא רוצה לחיות בשקר. לספר לעצמך סיפורים על אנושות נחמדה ולהמציא תירוצים שמסבירים למה אנשים לא אשמים או שהם עושים זאת כי הם לא מבינים, זה מנחם. אבל השאלה היא אם את מעדיפה לחיות במציאות מרירה או בשקר מתוק.

 

[nagoya1]

חיבוק

שולחת לכולכם חיבוק ותודה על הסלבנות לקרצוצים שלי.......
כנראה שבאמת כדאי שאתחיל לסנן את האינפורציה שמגיעה אלי. .. זה לא פשוט אך בהחלט אעשה מאמץ!
עכשיו לנושאים שמחים יותר... אני מתארחת אצל ההורים בערב שישי... ובוער לי להביא משהו טבעוני שישאיר אותם בפה פעור... אין לי בעיה להשקיע.. אז בבקשה, זרקו רעיונות