השתובות שלך לא בדיוק עונות על
תשובות
בשנה וחצי האחרונות עבדתי באופן רציף.במשך שנה וחצי עבדתי במקום אחד אך ללא קביעות הווי אומר עבדתי במסגרת כח אדם (בתחילה במשרה מלאה ולאחר מכן בחצי משרה שכן זו שהחלפתי אותה חזרה מחופשת לידדה ולא היה תקן למשרה מלאה) לאחר שעזבתי את המקום הראשון, עברתי באופן מיידי למקום החדש אותו עזבתי לפני כשבוע. במהלך העבודה במקום זה (כמעט 3 חודשים) לקחתי יום וחצי חופש מחלה ואני עדין לא יודעת איך הבוס החשיב את זה מכיוון שהוא עדין לא נתן לי תלוש משכורת על החושד האחרון, מה שכן ראיתי שהתשלום היה נמוך מכרגיל. (במקום העבודה הראשון ניצלתי את כל ימי החופש שהיו לי) בשני המקומות התשלום היה חודשי ולא יומי- גלובלי, הווי אומר כאשר עשיתי שעות נוספות (ובגלל אופי התפקיד היו הרבה מאד שעות כאלה) לא קיבלתי תוספת שכר או מה שנקרא "שעות נוספות". האם התשובות מספיקות? לאיזה צורך יש לדעת את מספר ימי החופש? ודבר נוסף, האם זה משנה שבמהלך השנה וחצי האחרונות ההיתי סטודנטית (לתואר שני) ? בעיקרון אני עדין נבחנת במבחנים אבל את שנת הלימודים בפועל סיימתי ביוני וזו היתה השנה האחרונה לתואר זה. תודה.
השתובות שלך לא בדיוק עונות על
השאלות שלי. החוק דורש תקופת אכשרה כדי להיות זכאים לקבלת דמי אבטלה. תקופת האכשרה היא תקופה בה שולמו עבורך דמי ביטוח מתוך זמן קלנדרי מוגדר. הזמן הקלנדרי המוגדר הוא תקופה של 540 יום הנספרת לאחור החל מתום החודש שקדם להתיצבותך לראשונה בלשכה לאחר סיום יחסי עובד מעביד. התקופה הנדרשת היא = 360 יום לעובד במשכורת חודשית קבועה או 300 ימים לעובד בשכר יומי/שעתי. אם היו תקופות משני הסוגים הספירה היא לפי 300 ימים, כאשר חודש עבודה מלא יחשב ל-25 ימים. לא הצלחתי להבין מתשובתך האם קבלת משכורת חודשית קבועה כל הזמן או שחלק מהזמן שכרך היה לפי ימי עבודה/שעות עבודה. ציינת שעבדת בחלק מהזמן בחצי משרה, אם חצי משרה היו 4 שעות 5 ימים בשבוע , זה אומר שבתקופה זו צברת הרבה ימים לתקופת אכשרה, אך אם מדובר בעבודה של 2-3 ימים בשבוע 8-9 שעות ליום אזי צברת כנראה הרבה פחות ימי עבודה לתקופת האכשרה. לצורך הבדיקה של צבירת ימי האכשרה את צריכה לחזור לתלושי השכר של החודשים הקודמים (שנה וחצי אחרונים, לא כולל חודש נוכחי), ולבדוק בכל תלוש כמה ימי עבודה +חופשה בתשלום+ מחלה בתשלום היו לך בכל חודש. אם לאחר הבדיקה זה יוצא הרבה מעל ל 360 או 300 יום כנדרש, אז כנראה שאין לך בעיה בצבירת תקופת האכשרה, אם את בחישוב גבולי או בחוסר ימים לתקופת האכשרה, עדיין ישנם כל מיני חריגים בחוק שמאפשרים להאריך את התקופה הקלנדרית או להפוך ימים בהם לא שולם לך שכר כימים שבכל זאת נצברו. במידה והגעת למסקנה שיש לך מספיק ימים, אזי תהיי זכאית לדמי אבטלה, אם לא הצלחת להגיע למינימום הנדרש, אינך זכאית כלל לדמי אבטלה. נניח שצברת את תקופת האכשרה. אם תתיצבי במהלך החודש בלשכה, תחושב תקופת האכשרה כפי שציינתי, אם תמתיני ותתיצבי בעוד מספר חודשים תחושב התקופה הקלנדרית החל ממועד התיצבותך, ולכן תכלול מספר חודשים בהם אינך עובדת ולכן יתכן ובסופו של דבר תתפוגג תקופת האכשרה שצברת. מצד שני תקופת אבטלה היא תקופה של שנה מאותו יום שממנו התחילו לספור את התקופה הקלנדרית לאחור. כלומר במהלך אותה שנה, בכל עת שאת מובטלת ומתיצבת בלשכה, את זכאית לקבל דמי אבטלה, אם לא ניצלת את מלוא ימי האבטלה המגיעים לך ולא נשללה זכותך לדמי אבטלה לאותה תקופה. (כלומר נניח שתוכר זכאותך לדמי אבטלה, תהיי מובטלת חודש, תעבדי חודשיים ואז תפוטרי, תישמר לך הזכות להמשיך ולקבל דמי אבטלה.). לכן, במידה ובביטוח הלאומי לא יסכימו להכיר בהתפטרותך בגלל הרעת תנאים כהתפטרות הנחשבת לפיטורים (ולא תתבעי בבית המשפט או שהוא יאשר את החלטת הביטוח הלאומי) התיצבות כרגע יכולה לגרום לבזבוז של 3 חודשים מתוך תקופת הזכאות של שנה. מאחר ולא ציינת מה הן נסיבות הרעת התנאים לא אוכל להתיחס לסיכוי להכרה בכך כהתפטרות בתנאי פיטורים. לכן, מועד ההתיצבות לראשונה בלשכה הוא מועד קריטי , התיצבות מאוחר מדי עשויה לבטל צבירת תקופת אכשרה (וכמובן גם למנוע קבלת דמי אבטלה לתקופה שעד למועד ההתיצבות) , התיצבות מוקדם מידי עלולה למנוע ממך למצות את זכויות האבטלה שלך במדיה ויהיו לך תקופות של עבודה ואבטלה לסירוגין.
