התנפצות גדולה

[Grud]

התנפצות גדולה

קראתי עכשיו את "מתי ארעה התגבשות החלקיק שממנו החל המפץ הגדול?" http://www.hofesh.org.il/letters/science/big_bang.html מעלים שם את העובדה שנקודת הפתיחה או ההנחה הראשונית של דתיים ולא-דתיים היא לא ניתנת להוכחה בצורה שווה - אחד אומר שהכל התחיל מאלוהים ואחד אומר שהכל התחיל מהמפץ הגדול (או מתיאוריה אחרת). שתיהן הנחות שמהן נובעת שאר האמונה של האנשים. אז אם שתי הדברים הם הנחות, למה לא להניח, כמו שאני התחלתי להניח לאחרונה, שהעולם שלנו בנוי כולו על תוואי מסוים, מחובר לשביל אחד, שקוראים לו טאו, והוא היה והוא יהיה. אין לו קיום חומרי או מודעות, אבל הוא קיים בהחלט ומורגש כל הזמן. (טאואיזם, למי שלא מכיר. לפחות איך שאני הצלחתי לתפוס את האמונה הזו). כלומר - אם בכל מקרה אתה מתחיל את האמונה שלך מהנחה שאתה לא יכול להוכיח או להפריך, למה להגביל את עצמך לבחירה בין 2 דברים בלבד, או לשלול את הבחירה השנייה שלא בחרת?

 

[someboddy]

אנחנו אף פעם לא יודעים את הכל

אבל יש לנו דרך לדעת יותר - והיא המחקר. המחקר מאפשר לנו לפסול תיאוריות מסוימות - למשל התיאוריה שהשמש מקיפה את כדור הארץ, או שהעולם שטוח. אמונה(וכרגע אני מתייחס גם למדע בתור אמונה, פשוט מכיוון שאין לי שם אחר לתת לקבוצה הכוללת את האמונות ואת המדע. אני מודע להבדלים - בבקשה לא לסקול אותי) יכולה לעודד מחקר או דכא מחקר. אם אנחנו רוצים לדעת - אזי עלינו לבחור באמונות המעודדות מחקר, שכן רק כך נוכל לדעת. אם אנחנו לא רוצים לדעת - למה לנו אמונה? האם הטאואיזם מעודד מחקר? אם הכל קבוע(תוואי מסוים, שביל אחד), אז למה לנו לחקור? הרי המחקר לא יעזור לנו לשנות כלום - שכן הכל קבוע. לכן הטאואיזם מדכא מחקר. וזוהי הסיבה שיש להעדיף אמונות אחרות על פניו.

 

[רון סי]

המחקר לא יכול לגלות את מקור היקום

והוא גם לא יכול להפריך מטפיזיקה המציעה מקור על-גשמי לסדירות שאנו מזהים בטבע. המחקר יכול לגלות אך ורק סדירות הקיימת בזמן שלנו, לנגד עינינו, וגם זה בלי לספק הסבר למקורה.

 

[someboddy]

המחקר דווקא כן יכול לספק הסבר

למקור הסדירות הקיימת בזמן שלנו. אמנם לא בוודאות של מאה אחוז, אך בוודאות מספיק גבוהה. גם למקור היקום המחקר יכול להציע הסברים. יש לציין שכאן הוודאות נמוכה משמעותית מהוודאות שבסיפוק הסברים לתופעות נצפות.

 

[רון סי]

הבעיה שגם ההסבר למקור הסדירות כיום

צריך לכלול מרכיב של התהליך שהביא להווצרות המנגנון הזה. הוא צריך לתאר את ההסטוריה של המנגנון. לכן הוודאות הנמוכה משמעותית שהסכמת שקיימת בקשר להסברים הסטוריים, פוגעת בהסברים לגבי ההווה. גם לגבי ההסברים למקור הסדירות כיום, הוודאות רחוקה מלהיות "מספיק גבוהה". אני מדבר על המצב כרגע, שבו המדע טרם הצליח להסביר בכל רמה של וודאות ולו תופעת טבע פשוטה אחת. עוד מאפיין של המצב כרגע הוא, שהמדע הציג יכולת לדעת להחליט מה דעתו על המציאות, והוא משנה אותה לעיתים קרובות, במונחים הסטוריים. כשמישהו בא ונותן לך הסבר, ואחרי כמה דקות משנה את ההסבר שלו, ואחרי עוד כמה דקות שוב משנה אותו, איזו אמינות אתה מעניק להסבריו?

 

[רון סי]

חסר "לא"

המדע לא הציג יכולת לדעת להחליט מה דעתו על המציאות.

 

[someboddy]

כאן חוזקו של המדע

אם המדע לא היה מוכן להכיר בטעויות, היינו עדיין חושבים שהעולם שטוח. בכל אופן, ההסברים שהמחקר מספק מספיקים לכל צורך מעשי, כמו שהסברתי כאן. אם האנושות לא הייתה מעודדת מחקר(כמו שקרה באלפי השנים של האמונה הדתית), לא היינו צריכים למשל לדעת את ההסבר לתופעת זרמי האוויר - כי במילא לא היינו יכולים לבנות מטוסים.

 

[רון סי]

אבל זו חולשתו הגדולה...

המדע הוא מתודה מוצלחת לבניית כלים. לזה אני מסכים. המדע מלמד אותנו לבנות מטוסים, ומטוסים זה חשוב מאד, שהרי אפשר להפציץ באמצעותם אוכלוסיות אזרחיות, למשל. אבל אין היכולת לבנות כלים מעידה על יכולת להבנת העולם. גם קופים בונים כלים: קופים מסויימים נוטלים ענף עץ דק וישר, מנקים אותו מעלים, ועושים בו שימוש לדייג נמלים מתוך קינן. האם פירוש הצלחה זו שהקופים מבינים את מהותו של ענף העץ, או של הנמלים?

 

[someboddy]

הקופים לא צריכים

להבין את מהותם של הענף והנמלים עד הסוף. ההבנה שיש להם מספיקה להם. הם מבינים שהענף חזק וגמיש, והם מבינים שהנמלים נצמדות לענף. התובנות האלו מספיקות לצרכים שלהם. אם הקופים היו מחליטים לחקור את הענף והיו מנסים לשבור אותו, הם היו מגלים שיש בפנים שרף טעים(ולא, לא טעמתי את השרף), והיו הופכים את השרף לחלק ממזונם. כלומר הם היו מבינים את הענף יותר לעומק, והצורך שלהם בתובנות חדשות אלו נוצר רק אחרי שהתובנות התגלו - לפני שהם גילו את השרף לא היה להם צורך ברכיב מזון זה. אם הקופים לא היו עושים את המחקר, לא היה נוצר שיפור באיכות חייהם. יתכן שהם היו מגלים את השרף במקרה(קוף שובר בטעות ענף והשרף יוצא), אבל כך ההתפתחות הטכנולוגית שלהם הייתה הרבה יותר איטית, שכן היה יותר זמן עד שהשרף יתגלה במקרה מאשר אם הם היו חוקרים בתוך כוונה לגלות דברים(לאו דווקא את השרף). יש לזכור שגילוי השרף הוא רק שלב אחד במחקר. בהמשך הקופים יכולים לגלות שכהשרף מתקשה הוא נהיה חזק ויכול לשמש כדבק(אל תשאל אותי למה קופים צריכים דבק...). שרשרת הגילויים מתקדמת הרבה יותר מהר כאשר משקיעים במחקר ולא מחכים שדברים יתגלו במקרה.

 

[5GIPI5]

סאם באדי סאן למה אתה מתאמץ

לדבר בשם הקופים אתה קוף?מסתבר שאתה גם לא מדען, ממש עכשיו יושבים מדענים וסטודנטים שלומדים מדעים ורובם ככולם מתעסקים במוטאציות ולאו דוקא בפריצת דרך מדעית,אם היית מדען היית נזהר בדבריך כל לא זו בלבד שהם(המדענים)לא ממציאים כלום רוב ההמצאות החשובות נתגלו כן במקרה או באקראי תוך כדי ניסוי ותעיה,האמת היא שכל אחד מאיתנו הוא מדען קטן שמתעסק בניסוי ותהיה המדע בסך הכל מנסה לעשות את העולם ליותר נוח ,גם היאוש הפך להיות יותר נוח.במקרה או שלא במקרה.

 

[someboddy]

גם ניסוי וטעיה זה מחקר

 

[רון סי]

מוסכם

אנחנו מסכימים, אם כן, שהמדע הוא אמצעי לבנית מכשירים, כלים, ותכנון דרכים לשליטה במציאות לרווחתו של האדם. המדע איננו דרך לגלות מה מהות הסדירות שעומדת ביסוד פעולת המציאות. יכול להיות שזו מקורה באלוהים, בטאו, וכיוצא באלה. אי לכך יש מקום בהחלט הן לחקר המדעי, והן לישות מטפיזיות דתיות ואחרות.

 

[someboddy]

רק הבארה אחת

המדע יכול לגלות את מהות הסדירות שעומדת ביסוד פעולת המציאות, אבל לא עד הסוף. אם ניקח את דוגמת הקופים, הקופים גילו את מהות הענף רק עד הרמה של השרף. הם לא גילו ממה השרף בנוי. מכיוון שכל רמה מוסברת על ידי רמה יותר עמוקה, יש שתי אפשרויות - או שיש אינסוף רמות של מהות, ואז לעולם לא נוכל לרדת לרמה הכי בסיסית, או שיש מספר סופי של רמות - ואז את הרמה האחרונה אי אפשר להסביר בעזרת רמה יותר עמוקה - כי אין רמה כזאת. הבעיה עם דתות היא שהן קובעות עובדות בוודאות מלאה ללא ביסוס רציני.

 

[רון סי]

אם זה לא עד הסוף

אז זה לא גילוי של מהות הסדירות. כדי לתת הסבר מלא, שלם, מהותי, לאופן פעולת המציאות, צריך לתת אותו עד הסוף. כל דבר פחות מזה, איננו זה.

 

[someboddy]

ובכן, איזו אלטרנטיבה אתה מציע?

 

[נעים מאד3]

אין!

מפני שאנו מוגבלים ביכולות שלנו להרחיק לכת.

 

[רון סי]

אלטרנטיבה למה?

כמתודה לבנית כלים, המדע הוא המתודה הטובה ביותר שיש לנו. יכול להיות שיש דרך טובה יותר, אבל אני בטח לא מכיר אותה. כדרך להגיע את "האמת", המדע כושל, למרות יומרתו לספק אותה. אי לכך יש מקום להבהיר זאת לציבור הרחב, השבוי באשליה כאילו אמירותיהם של מדענים באשר למהות המציאות הן שיקוף של איזו אמת, ולאפשר לו לגבש דעות על סמך גישות אחרות. למשל, הקביעה שהמדע מפריך את קיומו של אלוהים, המקובלת בציבור הרחב, היא דעה שגויה. הדעה שהאבולוציה מסבירה בבטחון את מקור החיים, היא דעה שגויה. דעה אחרונה זו, למשל, עומדת בדרכה של הדת להנחיל את התאוריה שלה לגבי מקור החיים.

 

[someboddy]

קודם כל יש לשאול את עצמנו

האם אנחנו יכולים להבין את את המציאות עד הסוף(לא לגלות, להבין). כל רמה מוסברת על ידי רמה עמוקה יותר(למשל תופעות ברמת האטום מוסברות על ידי תופעות ברמת חלקיקי היסוד). תופעות יכולות להתגלות לפני שמוצאים להן הסבר, ואותן תופעות יכולות להסביר תופעות ברמה רדודה יותר, למרות שאין להן עצמן הסבר. תופעה יכולה להיות אם ישנן אינסוף רמות, לעולם לא נוכל להבין את המציאות עד הסוף - שכן לא נוכל להגיע לסוף. אם ישנו מספר סופי של רמות, בסופו של דבר נגיע לרמה האחרונה - אך אין לנו שום דרך להסביר אותה, שכן היא הרמה העמוקה ביותר. בסופו של דבר, בשני המקרים אין מנוס מלקבל עובדות מסוימות כנכונות בלי הסבר. במקרה הראשון באופן זמני(אין הכוונה שמתישהו נקבל הסבר להכל, הכוונה היא שהתופעות נטולות ההסבר יקבלו והסבר ויחליפו אותן תופעות נטולות הסבר אחרות) ובמקרה השני באופן קבוע. שים לב שלא דיברתי על דרך השגת הידע, אלא על הבנתו.

 

[רון סי]

אין טעם לשאלה הזו

זו שאלה זהה בסוגה לשאלה מה-היא המציאות. כושר ההבנה האנושי הוא שאלה של יכולת המוח, ואת זו המדע מנסה לברר. אם הוא מסוגל לברר - אז התשובה לשאלה היא כן. ההסבר חייב לטפל ברמה הראשונה. כל עוד אין הסבר כזה, אז אין. אם יכול להיות הסבר כזה, או לא, אי אפשר לברר. אבל אסור לקבוע, כפי שחושבים ההדיוטות שנקבע, שהסברים כאלה קיימים.

 

[someboddy]

בטח שיש טעם לשאלה

הרי מאותה סיבה שהמחקר לא יכול לגלות את מהות הסדירות עד הסוף נובע שאנחנו לא יכולים להבין את מהות הסדירות עד הסוף.