התמודדות ראשונה עם המוות, ארוך

[הדודה הטובה]

שולחת לך את תנחומי ../images/Emo201.gif ../images/Emo16.gif

 

[רחל162]

לרויטל

קודם כל אני משתתפת בצערך שלא תדעו עוד צער רק בריאות וגמר חתימה טובה . אם את זקוקה למשהו כל עזרה שהיא אשמח מאוד לעזור לך. (לא שוכחת לרגע מה עשית בשבילי) רחל

 

[רויטל וייס]

רחל..

תודה רבה. תודה על ההצעה. גמר חתימה טובה... אשמח להיות בשבילך תמיד.

 

[אמא של ילדה קוראת]

../images/Emo201.gif

איתך בצערך. ולילדים, אולי עוד ייקח קצת זמן...

 

[רויטל וייס]

אני חוששת

מרגע ההפנמה...מההבנה שהיא לא תבוא יותר...מעניין מתי זה יקרה.

 

[p o o p i]

../images/Emo201.gif../images/Emo7.gif

 

[לונדונית forever]

../images/Emo201.gif

שלא תדעו עוד צער

 

[יפעתשביט]

../images/Emo24.gifעצוב

 

[רויטל וייס]

תודה לכולכן../images/Emo24.gif

נחמד לקבל כל כך הרבה חיזוקים והזדהות.

מניחה שרובכן מכירות את המצב המפחיד הזה אם בתיאוריה ואם במציאות הקשה. אני מאחלת לכולכן שלא תגיעו למקום הזה אני בעצמי לא חשבתי שאתמודד עם זה כל כך מוקדם. אנחנו עדיין בשלב ההלם והיום כבר התחילו להעלות זכרונות ולשוחח עליה(המשפחה, לא הילדים). כנראה שגם כאן יש שלבי התמודדות... הבן שלי נכנס לגן הראה את השן שנשרה ומיד אחרי כן שיתף את הגננת "סבתא שלי מתה"..היא ניסתה לדובב לשיחה אבל ענה בזמן שרץ לשחק עם חבר כדרך אגב.כשבאתי להפרד שמעתי שהוא משוחח עם החבר על סבתא ועל מה שקרה.נופפתי לשלום והנחתי לו להתמודד. ביתי בכיתה ג' אמרה לי בבוקר, אמא אני לא רוצה שידברו על זה בבית הספר, אמרתי שזה בסדר לספר והיא סרבה ואמרה שהיא לא רוצה, הבנתי שגם זו דרך התמודדות ואכן לא דברה עם אף אחד חוץ מחברה שידעה ושאלה אותה למה היא עצובה, אז בשקט באוזן היא סיפרה לה.וטענה שהיא לא עצובה אלא עייפה.

שוב תודה וחתימה טובה לכולם.

 

[קשת בענן מעל העיר]

ריגשת אותי מאוד, אני משתתפת בצערכם ../images/Emo16.gif

לפעמים יותר קל לקטנים שעדיין לא מבינים. אני איבדתי סבתא בגיל מבוגר (20) ולקחתי את זה מאוד קשה, היא הייתה כמו אמא שניה. עצוב...

 

[נמנמה1]

משתתפת בצערך... הפחד הכי גדול שלי../images/Emo201.gif

כמה נורא... והפתאומיות והילדים.. איזו תמימות... איך אפשר להסביר דבר כזה??? את כותבת מדהים, התרגשתי ואני עדין דומעת מההודעה שלך. אולי בגלל שזה נגע בנקודה רגישה אצלי.. שיהיה לכם רק טוב ושתתאוששו ותתחזקו מהחוויה הזו במהרה.

 

[gallish]

../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif../images/Emo201.gif

 

[רויטל וייס]

תודה רבה עדכון

לכל מי שתמכה תודה רבה. רציתי לעדכן לאחר ששהינו שם ביום כיפור. ביום חמישי נסענו ובספונטניות לפי בקשת האיש שלי והילדים נשארנו ליום כיפור. בלילה של חמישי נשארנו ערים עד מאוחר והיתה לנו שיחה פרטית עם ביתי, שוחחנו מעט על סבתא כי היא לא רצתה לשוחח בימים הראשונים וניסינו לדובב, כי היא היתה חנוקה. ראינו שהיא קולטת ועצובה ומסרבת לבכות ולהוציא החוצה אז אמרתי לה שחשוב מאוד להוציא ואם צריך לבכות אז לתת לדמעות לצאת כי זה עוזר ומקל...וכו...היא דמעה קלות ואמרנו לה שמתי שהיא תצטרך אנחנו נמצאים בשבילה במיוחד כשקשה לה. לפתע הסכר נפתח ומשהו השתחרר והיא פרצה בבכי תמרורים בלי יכולת להרגע למשך שעה!!!! אני ואישי בכינו יחד איתה כשמחבקים אותה כל הזמן ואומרים זה בסדר להוציא...ואכן אחרי שעה היא התאוששה והרגישה הקלה, היא הלכה לישון כשאני אומרת לה מתי שתרצי לדבר על העצב את יכולה...והיא אמרה שקשה לה והיא מעדיפה לא לדבר, כיבדנו זאת וקמנו ליום אחר בידיעה שהיא שיחררה את האיפוק הקשה והמעיק. אנחנו בבית ומקווה לימים טובים יותר.