התמודדות עם תגובות של אנשים
קשה לי מאד עניין ההתמודדות עם תגובות האנשים.אני מקבלת הרבה ״נזיפות״ לאחרונה.צקצוקי לשון.הרמת גבה.אפילו היום בפארק אמא אחת ניגשה ואמרה לי שאם אני מסכימה שהבן שלי ידבר אלי ככה אז אני כישלון של אמא.או אמא אחרת שרואה שאני מרימה את הילדה שלי שרצה ומסכנת את עצמה ואומרת לי שאני מגבילה אותה יותר מידי ....שכואב לה על הילדה
נמאס לי מההערות האלה.למרות שהן מאנשים זרים הן עדיין פוגעות מאד. למה אנשים שיפוטיים כל כך? כמה אפשר לספוג? להתחיל לספר לכל אחד שיש לי שני ילדים על הספקטרום? שיש להם בעיות קשות? שאני במלחמה יומיומית? אני חייבת לתת דין וחשבון לכולם כדי שיעזבו אותנו בשקט? איך מתמודדים עם זה מבלי לקחת ללב? מבלי לפקפק בעצמי???
קשה לי מאד עניין ההתמודדות עם תגובות האנשים.אני מקבלת הרבה ״נזיפות״ לאחרונה.צקצוקי לשון.הרמת גבה.אפילו היום בפארק אמא אחת ניגשה ואמרה לי שאם אני מסכימה שהבן שלי ידבר אלי ככה אז אני כישלון של אמא.או אמא אחרת שרואה שאני מרימה את הילדה שלי שרצה ומסכנת את עצמה ואומרת לי שאני מגבילה אותה יותר מידי ....שכואב לה על הילדה
נמאס לי מההערות האלה.למרות שהן מאנשים זרים הן עדיין פוגעות מאד. למה אנשים שיפוטיים כל כך? כמה אפשר לספוג? להתחיל לספר לכל אחד שיש לי שני ילדים על הספקטרום? שיש להם בעיות קשות? שאני במלחמה יומיומית? אני חייבת לתת דין וחשבון לכולם כדי שיעזבו אותנו בשקט? איך מתמודדים עם זה מבלי לקחת ללב? מבלי לפקפק בעצמי???