התמודדות עם מוות של בע"ח

[מספרת הסיפורים 22]

התמודדות עם מוות של בע"ח

גרא שלום, היום מת הקטן מבין שלושה ארנבים שבני מגדלים בחודשים האחרונים. בני הקטן בן ה-6 בכה כחצי שעה, ולאחר ששוחחנו על העצב ועל תחושת האובדן שלו, וכיצד הוא יוכל להתמודד עמה, ולאחר שהסברתי לו שבע"ח קטנים לא תמיד שורדים בטבע, ועל אחת כמה וכמה בשבי, הוא נרגע ופנה לעינייניו. בני הגדול לעומתו(בן-10) בכה עם הפוגות מ-13:00 בצהרים עד 22:00. הוא מרגיש אשם במות הארנב, וחושב שאולי לא טיפל בו כראוי(ממש לא נכון), הוא מרגיש שלא מצליח להתגבר, הוא טוען שאינו מעכל את מותו של הארנב, בקיצור- קשה לו מאוד באמת! יש לציין כי הוא ילד מאוד רגיש, וכל הרגשות נחווים על- ידו בעוצמות גבוהות (כעס, עצב, שמחה)קצת כמו ילד קטן... כיצד אוכל לסייע לו להתמודד עם האובדן? יש לנו שני ארנבים נוספים(גדולים), וחשבתי להביא לו עוד ארנבון קטן, אך לנוכח עוצמתה של תגובתו, אני חוששת שיקרה משהו לארנבון והוא שוב יחווה כאב נורא. אשמח לעיצה.

 

[גרא.]

מספרת הסיפורים 22,ההתמודדות עם מות הארנב,היא

כנראה התמודדות ראשונה של ילדייך,עם נושא המוות.בנוסף למבוכה שאת מרגישה לגבי הארוע.ההבדל בין תגובת הילד הצעיר היתה צפוייה ומאד שכיחה,מאחר וילדים בגילו,עוברים די מהר לסדר היום,גם לנוכח ארוע אובדני כזה וחמור ממנו.התגובות של בן העשר,שיש בהן נימה של התפתחות רגשי אשמה,מחייבות לאפשר לו לשתף אותכם ברגשותיו,בכדי להקטין את המועקה.קודם כל,לאפשר לו לומר כל מה שהוא מרגיש,בלא לחסום אותו.אפשר להציע לו לצייר או לעשות פעילות יוצרת אחרת בכדי לבטא את רגשותיו.כאן המקום להשתמש בגישת הביביוטראפיה,או הספרוטראפיה בכדי לעזור לו לעכל את האובדן.הכוונה להנחות אותו לקרוא סיפורים שהדמות המרכזית בהם,מתמודדת עם טראומה דומה.קריאת הספור,מאפזרת לילד לחוות את הטראומה שעבר,יחד עם גבור הספור,להרגיש כמותו ולהתמודד עם המועקות ותחושת האבל,בדומה לו.אפשר לתת לו לקרוא,אפשר להקריא לו.חשוב לדבר לאחר מכן על הספור.ויש סיפורים כאלה מתאימים,של מחברים שונים בחנויות הספרים.אישית,ממליץ על כתביו של פרופק אדיר כהן שהתמחה בנושא.במיוחד באנטולוגיה"להפליג על כוכב".הדברים אמורים כמובן לגבי שני הילדים,.כדאי לקרוא את ספריה של פרופ' שרה סמילנסקי "תפיסת המוות בעיני ילדים קטנים",שני כרכים.האחד,עד גיל 6,השני,מעבר לו. בדרך כלל כשמת בעל חי אהוב,מקובל להביא אחר במקומו.אלא שהבעייה עם ארנבות בשבי,שהן לא מחזיקות מעמד זמן רב.ועלולות למות,כמובן למרות טיפול מסור.אם יש רצון להביא בע"ח תומך,ההמלצה היא דווקא על כלב.קטן אם אין מקום,או בגודל אחר אם יש חסר.הטיפול בכלב,הוא מורכב ומחייב.כולל טיולים פעמיים ביום ועוד.ולכן באם יש מחשבה על בע"ח כזה,חשוב שתהיה התחייבות תקפה של הילדים לטפל בו.

 

[bhs]

אוסיף על רגשות האשם -

אני יולדתי בשבוע 28 עם רעלת הריונית מאוד מאוד רצינית שקורת אחת ל5000...כמובן שגם בי התפתחו רגשי אשם שלא טיפתי מספיק בעובר ולכן הוא מתמודד עכשיו מוקדם מדי עם סיכויי קלושים. הייתי מציעה לך לעבור איתו על הטיפול שלו בארנב ולהראות לו שעשה הכל וזה לא היה תליו בו - אולי גם זה יעזור לו להבין שלא הוא האשם.