התלבטות
לפני חצי שנה נודע לי על מכון למנהיגות חינוכית שמקיים תכנית לימודים של שנתיים שהלומדים בה מקבלים מלגת מחיה משמעותית ובמהלך הלימודים אפשר לקבל הנחיה של מנטורים שהם אנשים בולטים מתחום החינוך. זה נשמע לי מאוד מענין ואפילו שקלתי ברצינות להגיש מועמדות - אני עומדת בכל הקריטריונים של הקבלה. לפני הגשת המועמדות היה לי חשוב מאוד לברר אם יש במכון הזה עזרה לאנשים עם ל"ל והק"ר. זה חשוב לי כי אני יודעת כמה השקעה תפקודית ורגשית גדולה אני צריכה להשקיע כדי להתמיד בלימודים. כבר שלושה שבועות שאני מנסה לקבל מהם תשובה נורמלית. המזכירה הראשונה שאיתה דיברתי אמרה לי שזה לא רלוונטי מבחינתם שיש לי הפרעת קשב ושאני אסתדר כמו כולם. כשהתעקשתי לקבל תשובה היא ביקשה שאכתוב מייל . כתבתי אותו ואחרי שבוע וחצי שבו לא הייתה התיחסות שלחתי מייל נוסף והתקשרתי שוב. המזכירה המחוננת אמרה לי שאת המייל הראשון היא בכלל לא קראה ועכשיו היא תעביר את המייל למי שצריך. אחרי עוד כמה ימים ושיחה עם עוד שתי מזכירות התשובה שקיבלתי הייתה ששיטת הלימודים שם היא אישית ואינטימית ולא כמו באוניברסיטה ולכן אין צורך בעזרה מיוחדת. לדעתי העובדה ששיטת הלימודים היא אישית ואין קבוצה שאפשר להישען עליה רק מגדילה את הקושי להשיג את מתח העבודה הנדרש בשביל ללמוד. שוב התעקשתי ואמרתי שייתכן שאני אצטרך עזרה בחלקים הטכניים של הכתיבה אז מזכירה 3 אמרה שתבדוק את הנושא.
מצד אחד אני יכולה לרדת מזה ולהחליט שאני לא אלמד שם - האפשרות ללמוד בלי לקבל עזרה בכלל לא באה בחשבון מבחינתי כרגע וזה מעצבן אותי לקנות עזרה במצב הזה. מצד שני המכון הזה מגדיר את עצמו כמי שמכשיר מנהיגים פורצי דרך בחינוך ומבירורים שעשיתי מדובר במכון רציני ומכובד אז איך הם יכולים להיות בורים כל כך?
מה אתם אומרים? להתעקש ולהסביר להם במה מדובר או לעזוב?
לפני חצי שנה נודע לי על מכון למנהיגות חינוכית שמקיים תכנית לימודים של שנתיים שהלומדים בה מקבלים מלגת מחיה משמעותית ובמהלך הלימודים אפשר לקבל הנחיה של מנטורים שהם אנשים בולטים מתחום החינוך. זה נשמע לי מאוד מענין ואפילו שקלתי ברצינות להגיש מועמדות - אני עומדת בכל הקריטריונים של הקבלה. לפני הגשת המועמדות היה לי חשוב מאוד לברר אם יש במכון הזה עזרה לאנשים עם ל"ל והק"ר. זה חשוב לי כי אני יודעת כמה השקעה תפקודית ורגשית גדולה אני צריכה להשקיע כדי להתמיד בלימודים. כבר שלושה שבועות שאני מנסה לקבל מהם תשובה נורמלית. המזכירה הראשונה שאיתה דיברתי אמרה לי שזה לא רלוונטי מבחינתם שיש לי הפרעת קשב ושאני אסתדר כמו כולם. כשהתעקשתי לקבל תשובה היא ביקשה שאכתוב מייל . כתבתי אותו ואחרי שבוע וחצי שבו לא הייתה התיחסות שלחתי מייל נוסף והתקשרתי שוב. המזכירה המחוננת אמרה לי שאת המייל הראשון היא בכלל לא קראה ועכשיו היא תעביר את המייל למי שצריך. אחרי עוד כמה ימים ושיחה עם עוד שתי מזכירות התשובה שקיבלתי הייתה ששיטת הלימודים שם היא אישית ואינטימית ולא כמו באוניברסיטה ולכן אין צורך בעזרה מיוחדת. לדעתי העובדה ששיטת הלימודים היא אישית ואין קבוצה שאפשר להישען עליה רק מגדילה את הקושי להשיג את מתח העבודה הנדרש בשביל ללמוד. שוב התעקשתי ואמרתי שייתכן שאני אצטרך עזרה בחלקים הטכניים של הכתיבה אז מזכירה 3 אמרה שתבדוק את הנושא.
מצד אחד אני יכולה לרדת מזה ולהחליט שאני לא אלמד שם - האפשרות ללמוד בלי לקבל עזרה בכלל לא באה בחשבון מבחינתי כרגע וזה מעצבן אותי לקנות עזרה במצב הזה. מצד שני המכון הזה מגדיר את עצמו כמי שמכשיר מנהיגים פורצי דרך בחינוך ומבירורים שעשיתי מדובר במכון רציני ומכובד אז איך הם יכולים להיות בורים כל כך?
מה אתם אומרים? להתעקש ולהסביר להם במה מדובר או לעזוב?
