התלבטות שמטרידה אותי מאוד
אז ככה, הרבה פעמים קורים לי דברים לא טובים. לא רעים ממש, אלא סתם מבאסים כאלה, ואני תמיד תוהה מה צורת התגובה הנכונה- האם לתת להם להעציב אותי, ולהרגיש אותם, לא שהם "יעברו מעליי" או משהו כזה, או כן לתת להם לרחף איפשהו מעליי, להעמיד פנים שהם לא מבאסים אותי, שאני לוקחת את החיים בקלות, ולא עושה מהם עניין-ואולי זה בעצם הדחקה ומניעה עצמית של הרגש. לא יודעת מה כדאי, מה נכון. וסתם עצובה כי הפסיכולוגית שלי לא יכולה להיפגש מחר, כי היא חולה, ורציתי כ"כ כ"כ. ועוד בגלל שבשבוע שעבר היה לי גרוע ממש, כ"כ תיכננתי איך אשפר את זה, והכנתי את עצמי נפשית, ואז, לפני שעה, התקשרה ואמרה שלא. אוףףףףףףףףףףףף. רציתי כ"כ. ושונאת לפתח תלות כזו. הרי תמיד הייתי לבד, אם להיות כנה עם עצמי, אז מה קרה לי שאני מרשה לעצמי לפתח תלות בפגישות, צורך כזה? למה מפתחת תלות באנשים? כועסת על עצמי... מצטערת, נכשלתי. מצטערת על ההודעה הזו. ממש גרועה והייתי מוחקת אבל רוצה שמישהו יעזור בהתלבטות הזו, בבקשה. תודה.
אז ככה, הרבה פעמים קורים לי דברים לא טובים. לא רעים ממש, אלא סתם מבאסים כאלה, ואני תמיד תוהה מה צורת התגובה הנכונה- האם לתת להם להעציב אותי, ולהרגיש אותם, לא שהם "יעברו מעליי" או משהו כזה, או כן לתת להם לרחף איפשהו מעליי, להעמיד פנים שהם לא מבאסים אותי, שאני לוקחת את החיים בקלות, ולא עושה מהם עניין-ואולי זה בעצם הדחקה ומניעה עצמית של הרגש. לא יודעת מה כדאי, מה נכון. וסתם עצובה כי הפסיכולוגית שלי לא יכולה להיפגש מחר, כי היא חולה, ורציתי כ"כ כ"כ. ועוד בגלל שבשבוע שעבר היה לי גרוע ממש, כ"כ תיכננתי איך אשפר את זה, והכנתי את עצמי נפשית, ואז, לפני שעה, התקשרה ואמרה שלא. אוףףףףףףףףףףףף. רציתי כ"כ. ושונאת לפתח תלות כזו. הרי תמיד הייתי לבד, אם להיות כנה עם עצמי, אז מה קרה לי שאני מרשה לעצמי לפתח תלות בפגישות, צורך כזה? למה מפתחת תלות באנשים? כועסת על עצמי... מצטערת, נכשלתי. מצטערת על ההודעה הזו. ממש גרועה והייתי מוחקת אבל רוצה שמישהו יעזור בהתלבטות הזו, בבקשה. תודה.
ואין בעד מה על ההבנה והחיזוק,בכייף ותמיד,תודה לך ששיתפת מה שלומך היום?