התיעצות

[פ סיפלורה]

התיעצות

אני נמצאת בצוות הורים פעיל שמנסה להקים בית ספר חדש באזורינו. אנחנו מתקדמים יפה, אבל זה גוזל ממני המון זמן והשקעה.
מצד אחד חשוב לי להיות בצוות מצד שני זה גוזל ממני זמן ועצבים שאין לי ואני תוהה אם זה נכון לי.
היתי שמחה אם תוכלו לנסח עבורי שאלה, כי אני לא בטוחה מה לשאול.

תודה

 

[מגי 336]

פריסת ייעוץ מצומצמת

הפריסה

והשאלה - האם נכון לי להמשיך להשתתף בצוות ההורים?

 

[פ סיפלורה]

הפריסה

השאלה שנשאלה:
האם נכון לי להמשיך להשתתף בצוות ההורים להקמת בית ספר?

תוצאות פריסת ייעוץ רזה:
מצב נוכחי - יום הדין
עיצה - ארבע החרבות
ממה להמנע - שלוש החרבות
תוצאה - אס החרבות

 

[מגי 336]

פסיפלורה

ההשתתפות בצוות לוקחת ממך המון אנרגיות, אך לא זו הבעיה
נראה שגילית שאין לך סיפוק ואינך נהנית כפי שחשבת שיקרה,
מההשקעה שאת משקיעה..
אין לך באמת בעיה עם הזמן והריצות... יש לך בעיה עם זה שאת מרגישה
שלא מעריכים את מה שאת עושה, מכאן נובע הכאב האמיתי, העטוף באכזבות האחרות והרוגז והויכוחים..

ההמלצה היא לא לפרוש לגמרי, אלא לקחת פסק זמן,
להודיע שמהיום עד נניח לעוד שבוע-שבועיים, יש לך דברים אחרים לעשות ואת לא יכולה להתחייב יותר...

במידה ותעזבי תרגישי שאת מחוץ לחבורה.. וזו לא את.. את זו שנמצאת תמיד בראש ההולכים, בעלת הרעיונות והידיעה מה צריך לעשות, נטישה עכשיו תהיה לא נכונה ולא במקום.

אז לנוח, לצבור כוחות מחודשים, לאסוף רעיונות ולחזור כמו חדשה.

 

[פ סיפלורה]

קלעת בול

התשובה הפתיעה אותי, כי אפילו לא הודתי בפני עצמי שבעצם לא מעריכים את מה שאני עושה וזה מה שמתסכל אותי.

אבל איך זה שזה תמיד קורה? זו תמיד ההרגשה שלי בסוף, כאילו שאני לא מדברת באותה שפה. אין ויכוחים ורוגז, האמת היא שהכל עטוף במין עטיפת מתקתקות, אבל יש טחינת מים אין סופית וקשקשת רבה שלא מקדמת לשום מקום. ומידי פעם אני אומרת את דעתי בצורה ענינית וזה נשמע לאנשים "המתוקים" ככעס או ויכוח כשזה בעצם ממש לא כך.

תודה

 

[מגי 336]