התיעצות: לספר או לא לספר....

[mich]

התיעצות: לספר או לא לספר....

שלום אני חדשה כאן בפורום, אבל בעקבות ריב שהיה לי אני ממש צריכה לשמוע.... האם אתם נוהגים לספר הכל לבני הזוג שלכם? בהנתן שחבר אמר לי לא לספר משהו לבן הזוג, מה "מקובל" לעשות? בהנתן שאחותי סיפרה לי משהו אישי על עצמה, האם זה "בסדר" שאני לא מספר לבן הזוג? אין לי כח כבר לריבים האלה של "היית צריכה לספר לי..." אולי יותר מדי שנים של לבד עשו את שלהם ואולי אני "בסדר" וסתם מציקים לי בבית

הקיצר, עצות, דעות, כל דבר... תודה מיכל.

 

[dify]

אני מבדילה בין שני מצבים

סודות שלי- אני לא מסתירה מזוגתי, מבחינתי הכל ביננו פתוח. לעומת זאת, סודות של מישהו אחר, אם במפורש התבקשתי לא לספר לזוגתי, אני לא אספר, יתכן שאני אפילו איידע אותה שדאני לא יכולה לספר לה (אם השיחה תגיע לזה) אבל אכבד את הבקשה, כי תכלס זה לא סוד שלי- מה פתאום שאני אדווח עליו? מצד שני, בכנות, אני מניחה שרוב האנשים שאומרים לי דברים, מניחים שזה אומר שגם זוגתי תדע, ולכן רק אם מבקשים במפורש אני לא מספרת. וגם, זוגתי לא משתמשת במידע, לא רומזת שהיא יודעת, מתייחסת ברגישות לסודות הללו, לכן אני מרגישה שזה פחות בעייתי, אבל אם הייתי יודעת שהיא לא יודעת לסתום את הפה או שהיא עלולה לעקוץ עם המידע שהעברתי לה- אז לא הייתי מעבירה מידע בכלל. לכן זה גם תלוי באופי בן הזוג. אבל בשורה התחתונה, אם מדובר בסוד של אחותך, תשאלי אותה אם זה בסדר מצידה שתדברי על זה עם בן זוגך, ואם לא, אז תגידי לו תשמע- אלו דברים של אחותי, אני לא יכולה לספר לך כי זה עניין שלה ואני מכבדת את הצורך שלה בפרטיות על חייה, אם זה היה נוגע בנו מבטיחה לך שהייתי משתפת ))

 

[פרפרי אהבה]

לרוב הבחור יודע הכל לגבי מה שקשור לשנינו

לטוב ולרע

אבל אם חברה תבקש שלא אספר לו משהו וזה לא נוגע אליו ספציפית-אין לי בעיה והוא גם לא ידרוש שאספר לו.

 

[maybesure]

לא מספרת הכל

יש דברים אפילו כאלו שנוגעים אלי ישירות, שאני לא מספרת אם הוא לא שואל.

 

[דפדפת1]

תלוי מה זה...

אם זה משהו שקשור אליי/לבחור- ברור שהייתי מספרת. אם זה משהו אישי של חברה/אח/אדם אחר קרוב- לא הייתי מספרת.

 

[lllMangalll]

מודה ומתוודה- אני מספרת לו הכל...

אני לא יודעת אם זה בסדר או לא, אבל אם שמעתי משהו דרמטי סביר להניח שאחלוק את זה איתו

 

[chasing time]

מספרת כמעט הכל...

או שאולי בעצם את הכל? .. אני חושבת שמאז שאנחנו ביחד, לוקחים אותנו כאחד. יש דברים שלא אספר לו כי הם פשוט לא מעניינים אותו... כן אספר לו משהו שגרם לי לחשוב על כיוון שונה, או שהעלה לי מחשבות עלינו או על המשפחה של מישהו מאיתנו.. בתחילת דרכנו, כשהייתי רוצה לספר לבן הזוג שלי משהו, הייתי אומרת לו שיבטיח לי שלא יספר לאף אחד. והוא תמיד ענה לי שהוא לא מבטיח לי דבר, כי הוא לא יודע מה אני עומדת לספר לו. הוא אמר שאם זה משהו שבאופן כזה או אחר פוגע במשפחה שלו או ישירות בו- הוא לא יהסס לשתף מישהו בדברים.. ואני חושבת שזה נכון. אפשר ורצוי לשתף ולספר, אבל אי אפשר לבקש בקשות לא הגיוניות... אולי כדאי שתרחיבי באיזה נושא מדובר, מיכל, כדי שננסה לעזור בדילמה הספציפית שלך...

 

[mich]

עיניין עקרוני...

הי זה לא משהו ספציפי, אלא שאלה עקרונית שמעלה ביננו את הויכוח הזה כל הזמן הטריגר האחרון היה משהו אישי שאחותי ספרה לי, ממש לא רלוונטי ליחסים ביננו, ואני העדפתי לשמור על הפרטיות של אחותי הכעס מבן זוגי היה על עצם העיניין העקרוני שאני לא מבינה שזוג זה גוף אחד ואין סודות תודה על התגובות מיכל

 

[s EsH]

לא חושבת שתקבלי כאן משהו שישנה את התחושה

של בנזוגך. גם אם אני ועוד מליון אחרות/ים יגידו שאת צודקת ולא חייבת לחלוק הכל עם בנזוגך זה ממש לא ישנה את העובדה שהוא רוצה זוגיות שחולקים בה הכל כי ככה נתפסת בעיניו זוגיות טובה. אני מניחה שתצטרכי להחליט אם את מסוגלת לתת לו את זה או שתצטרכו להגיע להבנה בנוגע למה הכרחי ולא הכרחי לשתף בו אחד את השני. אגב, יכול להיות שיש לו טראומות של חוסר אמון מהעבר? מנסיון, הרבה פעמים הדרישה לפתיחות מלאה נובעת מכוויות עבר ולעיתים צריך לקבל את זה ולהעניק המון ביטחון לצד השני כדי שיבין שאתה לא הולך לפגוע בו באותה הדרך.

 

[jpuz]

שוב, מסכימה

 

[jpuz]

וואו

לי היה את אותו הדבר עם אחותי, ואמרתי לו שהיא ביקשה שלא אספר לאף אחד (זה היה משהו שהשפיע עלי מאוד, הוא לא סתם ניסה לברר מהו), והוא קיבל את זה בהבנה מלאה. לא יכולה לחשוב מה הייתי עושה אם הייתי נתקלת בהתנגדות כזו נחרצת וסיסמאות של "זוג זה גוף אחד". זוג זה אף פעם לא גוף אחד, את זה הבנתי בגיל 16 כשעיכלתי את זה שהרצון שלי שבן הזוג שלי יקרא את מחשבותיי ויעשה מה שאני רוצה בלי שאגיד מילה הוא לא רציונלי