התיישנות

noname8888

New member
התיישנות

שלום,

אני גר בישוב במרכז הארץ משנת 1993. לפני זמן לא רב מגיע שכן חדש אשר קנה קרקע לידי ומציג בפניי מדידה של מודד מוסמך שלפיה אני פולש לו לשטח בערך ב-16 מ"ר. הלכתי למודד מטעמי ולטענתו חישובי המודד הראשון אכן נכונים ואכן ישנה חריגה. כעת שאני יודע שמבחינה תכנונית הצדק עם השכן החדש נשאלת השאלה האם יש התיישנות או כל סיבה משפטית אחרת בגינה אין לשכן החדש טענה כנגדי?

תודות לעוזרים!
 

noname8888

New member
תגובה

שלום לילך,

הוא דורש לתקן את הטעות ולקבל חזרה את השטח ששייך לו(ע"י הריסת הגדר הקיימ ובניית גדר חדשה במיקום חדש).
 

noname8888

New member
נקודה שלא ציינתי

מבירור קל שערכתי עם השכנים ברחוב מסתבר שבכל הרחוב יש סטיות מהתכנון המקורי ובמקרה שלנו למשל "חייב" לנו השכון מהצד השני שטח קטן.
 
תיקוני סטייה ברישום מגרשים או פלישה של השכן - התייחסות

ראשית - אני מסכים עם ההמלצה שרצוי להגיע לסיכומים באמצעות גישור או בורר מוסכם כדי למצוא פתרון מושכל.
נקודה למחשבה - מרבית הסכסוכים בין מדינות נובעים מסכסוך על גבולות.

"הערות לסדר" - המודד לא בצע עבודה פיזית במקרקעין, הוא קיבל אינפורמציה דיגיטלית ממפ"י והכין מפה באמצעות תוכנת "אוטוקאד" [או דומה] על המחשב,תכנית זו אינה לצרכי רישום ואינה מחייבת מבחינה תכנונית.

אתה יכול באותה מידה להכנס לתוכנת המיפוי של הועדה המקומית לתכנון ולבחון בצורה כללית את גבולות המקרקעין כפי שמופיעים במפה או באורטופוטו, ולבחון באופן כללי על מה המדובר.

מושגים במיפוי מגרשים -
"חומר ביסוס" – נתונים הנמצאים במאגרי המידע של המרכז למיפוי ישראל או של אגף רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים, שעל המודד להתבסס עליהם בעת שחזור; נתונים אלה כוללים מידע , גבולות רשומים מתצ"ר רשומה או כשרה לרישום, תת"ג מאושר, תשריט לתיקון שטח וגבולות, פסק דין, פנקס שדה, פנקס דיסטומט, גיליון שדה, מפת גוש, מפת גוש שומה, ונסחי רישום או קושאנים על תכולתם, מסמכי בתים משותפים, הסכמי שיתוף וכיוצא באלה;

"המרכז למיפוי ישראל" [מפ"י]– יחידת סמך במשרד הבינוי והשיכון, המשמשת כגוף הלאומי המוסמך בנושאי גאודזיה, קדסטר, מיפוי, מיפוי ימי ומידע גאו-מרחבי;

מה צריך לעשות ?
[מומלץ לשכור את שירותיו של מודד מוסמך לבדיקה חוזרת של הגבולות.]
1. לגשת למשרד האיזורי של מפ"י [באיזור מגורך] ולבקש :
א. "גיליון שדה" – גיליון שעליו מתווים את פרטי המדידה שבהסדר המקרקעין, לפי פקודת הסדר זכויות במקרקעין; ולבדוק האם שם מקור הטעות.
ב. יתכן שיש טעות או כוונת מכוון מהותית שגרמה לתזוזה בכל המגרשים האורכיים של אותו איזור וזה אמור לבוא לידי רישום/ תיקון שטח מגרשים הנובע מהפקעה לצרכי ציבור, קווי ביוב,חשמל, או סלילת כביש ומדרכות.
2. באם מדובר על אדמת רמ"י [בחכירה], יתכן שהשינוי/תיקוני גבולות בוצע שם ובידיעתם. [כבר היו לא מעט טענות נגד אי הדיוק ברישום גבולות מגרשי רמ"י] או "סתם" בגלל רשלנות.

לדוגמה...בשכונת קריית מטלון בפ"ת יש חריגה במס' לא מועט של מגרשים לתוך מגרשי שכנים כשחלק יתכן בוצע מתוך טעויות מדידה וחלק מתוך כוונת מכוון בדגש על מגרשים שהבעלים שלהם זנח את המגרש.

הנחיות רמ"י לרישום מקרקעין - http://mapi.gov.il/newsandupdates/documents/dg-directive-10-2014-draft.pdf

להליך המשפטי של תיקון תצ"ר צריכים להיות שותפים צדדים נוספים כמו הבעלים הרשום של הקרקע , רשם המקרקעין, השכנים, האגודה (במקרה של נחלה במושב).

כמדובר בטעות בתוכנית לצרכי רישום (תצ"ר). היא מוגשת לבית משפט השלום שכן הוא בעל הסמכות היחיד לדון בתביעות של חזקה ושימוש במקרקעין, אך אין לו הסמכות לדון בתיקון תכניות לצרכי רישום ומשמעותן שכן זו סמכותו הבלעדית של ביהמ"ש המחוזי.

דוגמה לסכסוך גבולות שהגיע לביהמ"ש :
בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה בת.א. 727/03 זנגו נגד גבע, אשר ניתן ביום 5.3.2006. ואלה העובדות בפסק הדין:
בעל חלקה של כ- 11 דונם, חילק את החלקה למגרשים בני 400 מ"ר ומכר לרוכשים רבים.
שניים מתוך רוכשי מגרשים סמוכים, הגיעו לעימות כשאחד השכנים החל לבנות גדר שתפריד בין המגרש שלו לבין המגרש של שכנו, ואז התגלע בינהם סכסוך בדבר המיקום הנכון של הגדר.

בעליו של אחד המגרשים החל בבנית הגדר בחודש מרץ 2002, לאחר שקיבל היתר בניה, ולאחר שסיכם עם השכן כי יחלקו בעלות בניית הגדר. השכן טען כי הגדר פולשת למגרש שלו, ואף מודדים שמינו שני השכנים חלקו בממצאים העובדתיים. בחודש יולי 2003, הגיש השכן תביעה ועתר לצו הריסה כנגד הגדר שנבנתה תוך חריגה ופלישה לחצרו.

ראשית דבר, מינה בית המשפט מודד אוביקטיבי אשר קבע כי אכן קיימת חריגת בניה ופלישה לחצר השכן בשטח כולל של כ- 7 מ"ר.
כבוד השופט נאמן מנחם ערך חישוב על בסיס מחיר הרכישה של המגרש, והגיע למסקנה כי שווים של אותם 7 מ"ר הינו 1,200 $ בלבד.

בית המשפט ציין כי התביעה הוגשה רק לאחר כשנה וארבעה חודשים מיום שהחלה בניית הגדר וכי לא התבקש צו מניעה במהלך הבניה והשכן שהגיש את התביעה אף לא ניסה לבנות את ביתו באופן שחריגת הבניה לא תיצור הפרעה ממשית. מול טיעונים אלה, שעומדים לתובע לרועץ, השופט בחן את ההגנה שיש להעניק לזכות הקנינית של התובע שנפגעה כתוצאה מהפלישה לשטח שבבעלותו.

בצעד חריג, ציין השופט כי "רגש הצדק המקנן בי הכתיב לי מראש את השאיפה להמנע מתוצאה לפיה יהיה על הנתבע להרוס את הגדר ולבנותה מחדש בעלות גבוהה יותר ...כאשר מנגד עומדת הפגיעה המזערית למדי בתובע".

נקבע כי זכותו של התובע הינה זכות קנינית בת הגנה, אף כי המגרש לא עבר פרצלציה ואף לא נרשם על שם התובע בטאבו ונרשמה רק הערת אזהרה בגין הסכם הרכישה. ואולם, השימוש בזכות הקנינית צריך להעשות בתום לב ובהגינות, כפי שנקבע על-ידי בית המשפט העליון בפסקי דין שונים.

העובדה שהתובע לא פעל כנגד בניית הגדר בזמן מעשה ולא הגיש בקשה לצו מניעה, דבר שיכול היה להביא לברור הסוגיה בזמן בו לא היתה בניה שיש להרוס ולבנות מחדש בעלות גבוהה, מובילה את בית המשפט לקבוע כי עשה שימוש בחוסר תום לב בזכותו הקנינית ובהגשת התביעה לצו הריסה.

בנסיבות הענין, מתן פיצוי לתובע הינו הצעד הנכון ונקבע כי על הנתבע שבנה את הגדר לשלם לתובע פיצוי בשווי 1,200 $.

קטע מפס"ד נוסף הדן בתביעות שכנים.
http://www.psakdin.co.il/Court/פסק-דין-בתיק-ת"א-410-03-09#.V71G31srIdU

===================================================================================
פרל דוד , סלולרי - 052-8964914
מייל - [email protected]
 

gili667

New member
יהיה עליכם לתקן המעוות . בתיקוה שהנכם יודעים ליישב זאת לבד

 
התיישנות במקרקעין

חוק ההתיישנות לא יחול על תביעות לקיום זכות במקרקעין מוסדרים, במקרקעין שאינם מוסדרים ההתיישנות תחול אחרי 25 שנה.

יש למצוא פתרון נבון ויצרתי שיסלק אפשרות של תביעה ויאפשר יחסי שכנות תקינים. מקרה קלאסי לגישור.
 

zammy

New member
כמו שכתב קודמי

גש לוועדה המקומית,עיין בתיק הבניין של 2 החלקות, ראה אם יש שם מפת מדידה
אולי יש תכנית בנין עיר ששינתה גבולות ולא נרשמה?
מה שלא יהיה אתה צריך עורך דין מלווה כאן לראות מהן זכויותיך לאור הזמן הרב שעבר.
 
למעלה