התייעצות

התייעצות

שלום לכולם, אני מקווה שהשאלה מתאימה לפה - היא קשורה ליחסים מיוחדים.... מקווה לתגובות. אני בחורה צעירה בסביבות גיל ה - 30. אני עובדת מספר שנים במקום קבוע ויציב עם תנאים טובים. אינני נשואה. מתחילת עבודתי, יצרתי קשר חם עם אחת מהנשים שעובדות איתי, ומבוגרת ממני. הקשר ידע עליות ומורדות אך תמיד הרגשתי שיש ביננו חיבור מיוחד, נושאי עניין משותפים, כימיה, הבנה. יש לציין שאותה אישה היא בתפקיד מעלי, כלומר יש לה סמכות עלי. אני מרגישה לאחרונה שאני רוצה הרבה יותר מהקשר. כלומר, אני רוצה אותו גם מחוץ לעבודה, כמו חברה. בשל יחסי הסמכות, זה קצת בעייתי. בהרבה פעמים אני מרגישה שהיא מצד אחד רוצה ומצד שני חוששת בשל אותם יחסי סמכות. למשל פעם אחת ספרתי לה שאני הולכת עם עוד מישהי לארוע והיא אמרה שרוצה להצטרף וברגע האחרון נסוגה. מאד קשה לי עם המצב וזה יכול להעכיר את מצב רוחי לימים שלמים. כשיש מתח ביננו, היא זו שלרוב מנסה לשבור אותו ואז המצב חוזר לקדמותו: אני רוצה יותר והיא עוצרת. הרגשות שלי מאד חזקים ולפעמים משתלטים עלי וגורמים לי להגיב בצורה שלא מתאימה לסיטואציה כלל (אחר כך אני מתחרטת אבל באותו רגע זה בלתי נשלט). ניסיתי כמה פעמים לעצור את היחסים ביננו וליצור יחסים קורקטיים בלבד אבל אז היא יוזמת דברים (כמו ללכת לארוע מטעם העבודה יחד) ואני שוב חוזרת לאותו מעגל קסמים. האם ניתן לעשות משהו עם המצב הזה? להשאיר אותו כמות שהוא זה ייסורים עבורי, אבל גם לא יכול להיות מצב של חברות, כל עוד אנחנו ביחסי עבודה. יש עצה טובה? תודה וערב טוב.
 
לא הבנתי כ"כ

את מדברת על קשר חברתי או שאת מחפשת איתה קשר זוגי, אינטימי? אם אכן היא הממונה עליך במקום העבודה, ומדובר במקום עבודה שיש בו חשיבות להיררכיה - אז אכן את בבעיה. יתכן שנוח לה ללכת איתך לאירוע מטעם העבודה, אבל לא נוח לה ללכת איתך לאירוע פרטי, שלא קשור לעבודה. באירוע שהוא מטעם העבודה עדיין נשמר הקונטקסט של העבודה, גם אם אתן באות יחד. לא תוכלי להכריח אותה להיות חברה שלך מחוץ לעבודה, אם היא לא רוצה בזה או לא מרגישה נוח. ולגבי רצינות החברות ביניכם ומידת "החיבור המיוחד" - תשאלי את עצמך - האם במידה ולא הייתן עובדות יחד יותר - האם הייתן בכלל שומרות על קשר? כמה זמן זה היה מחזיק? אני כמובן לא אומרת לך לעבוד מקום עבודה, בטח לא רק בשביל להשיג חברה טובה, אלא ההיפך - אני אומרת לך לבדוק עם עצמך עד כמה החברות הזו היא אמיתית, ולמה היא כ"כ חשובה לך? מדוע לא תשקיעי את האנרגיות והמאמצים שלך בלהשיג חברות קרובות שאינן ממונות עליך?
 
שתינו הגבנו באתו הזמן בדיוק

והתגובה של שתינו נפתחת בשורה "לא הבנתי...."
 
תשובות

אנסה להבהיר: אני מחפשת קשר חברתי איתה בעיקר. זה ברמות כאלה שהייתי רוצה בדמיוני אפילו לגור איתה. אני יודעת שלקשר זוגי אין סיכוי בשל פערי גילאים ועוד בעיות :) אני מחפשת להתקרב אליה, לדבר איתה על הכל, שהיא תיפתח בפניי. זה קורה לרגעים אבל אז היא כביכול מתעשתת ונזכרת מה מעמדה ומה מעמדי. היא אכן ממונה עלי וזו בעה אבל זה לא מצב שיכול להשתנות כל עוד שתינו שם. במידה ולא נעבוד יחד, אי אפשר לדעת מה יקרה לקשר. אני מאמינה שהוא תמיד יישמר במידה כזו או אחרת. למה החברות חשובה לי? זה רגש ואני לא שולטת בו. היא הכי מענינת אותי מבין כל העובדות.
 
ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

לפי מה שהבנתי הקשר הזה נמשך כמה שנים. למה עכשו זה מפריע לך? עוד משהו שלא ממש הבנתי וחשוב לי להבין - הקשר הנו קשר רומנטי לכל דבר, נכון? אם הקשר רומנטי - אתן שתיכן בבעיה
או שתמסדו את הקשר ואז אחת מכן חייבת למצוא מקום עבודה חדש, או שתפרדו ותמשיכו לעבוד באותו המקום. ככה זה בלתי אפשרי להמשיך לאורך זמן. זה לא בריא למערכת היחסים כששתיכן עובדות באותו מקום העבודה.
 
תודה רבה ../images/Emo13.gif

זה לא רק עכשיו מפריע לי, זה תמיד הפריע לי אבל עם הזמן זה הולך ומתגבר. זה לא קשר רומנטי מבחינתה (לדעתי). קודם כל, כי היא סטרייטית ככל הידוע לי ודבר שני, בשל אותם יחסי סמכות היא לא תרשה לעצמה לבטא רגשות... הייתי רוצה לדבר איתה בפתיחות על הנושא אבל אני חוששת שזה יזיק לי מקצועית ואישית ויפגע ביחסים ביננו. מה עושים?
 
את חוששת בצדק

ותצטרכי להחליט - מה מפחיד אותך יותר: שזה יזיק לך מקצועית ויפגע ביחסים ביניכם, או שלעולם לא תהיו חברות קרובות כמו שאת רוצה. או אולי את מפחדת לדבר איתה דוגרי כי זה יביא לסגירת דלת שאת מעוניינת להשאיר פתוחה. אם יש לך כוונות רומנטיות, ואת בטוחה שלה אין - אני יכולה להבין למה היא נרתעת. אולי היא מבינה לאן את דוחפת/מושכת, ולא רוצה לתת לך תקוות-שוא או ליצור אצלך, או אצל אנשים סביבכן - שיש מצב ל"מצב".
 
אבל אם היא היתה מבינה לאן אני מושכת

היא היתה מנתקת קשר או לחילופין שומרת על קשר קורקטי בלבד, על מנת שלא אקווה סתם. אבל היא יוזמת קשר איתי. בתקופות שאני לא יוזמת איתה קשר היא זו שמגיעה אלי. אם אומר לה שזה מבלבל אותי ייתכן באמת שהדלת תיסגר ואני לא רוצה בזה. מצב מורכב..
 
אהיה כנה איתך

זה נשמע לא טוב. את רוצה משהו שהיא ככל הנראה לא מעוניינת בו. את בת 30, אבל מה שאת כותבת נשמע בלבול של מישהי בת 17. לטנגו צריך שניים <במקרה שלכן שתיים> ואם הרצונות שלכן לא הדדיים - אני לא מבינה איך את חושבת לגרום לה להרגיש כמוך. אני מציעה שתעשי חושבים עם עצמך. את אפילו לא יודעת מה טיב הקשר ביניכן
כי לי זה נשמע כאילו את מאוהבת בה. אבל זו רק אני.
 
אני לא מבולבלת

אני יודעת היטב מה אני רוצה. ואני גם יודעת שהיא מרגישה אלי משהו, אחרת לא היתה יוזמת קשר כלל. טיב הקשר כרגע הוא יחסי חברות בעבודה מבחינתה, עם קצת "זליגות" לבחוץ. לדעתי הבעיה העיקרית היא יחסי הסמכות. אילולא זה, הכל היה הרבה יותר קל. השאלה האם כדאי לפתוח את הנושא איתה.
 

אוהדאדם

New member
את יודעת מה את רוצה, אבל את צריכה לדעת גם מה

טוב ובריא עבור. השניים שונים זה מזה. אני אוכל יותר מדי שוקולד, אפילו שאני יודע שזה לא בריא. אבל זה משהו שאני רוצה לעשות, ואני עושה אותו. זה בסדר, כל עוד אני מוכן לשלם את המחיר. המחיר של הבחירה שלך כרגע היא תוצאה אומללה ועגומה מבחינה מקצועית. יכול להיות שתרוויחי בת זוג (אני בספק), אבל את הולכת לדפוק לעצמך את המקום המקצועי שבו את נמצאת. מה שאת צריכה לעשות, אפילו שזה לא מה שאת רוצה לעשות, הוא לנתק את הקשר איתה. תתמודדי עם זה כמו פרידה, כמו עם אבל; כי זה מה שזה. תבכי, תצרחי, תלכי לקולנוע, לחוף הים, תשמעי הרבה ביונסה, תאכלי גלידה, תעשי סקס... מה שאת לא צריכה לעשות כדי להתגבר על זה, אבל, תעשי את זה עכשיו. כי כרגע נפתחת בפני פורום מלא אנשים זרים כדי שיגידו לך מה לעשות; וזה בגלל שהאומללות שאת נמצאת בה הגיעה לנקודת רתיחה, שאת חייבת משהו, איזה שינוי, משהו טוב או רע שיקרה לך, ואני חושש, בהתחשב בעובדה שהיא בכירה ממך במקום העבודה, שאם תיווצר בעיה ביניכן, את זו שתצאי מפסידה. לא הוגן, מסריח, לא בסדר, אבל זו המציאות. אני מאחל לך רק אושר וטוב, ומקווה שתמצאי כאלו במערכת היחסים הבאה שלך.
 
פרידה אפשרית רק כאשר לא נפגשים

אבל אני רואה אותה יום יום והקשר איתה יימשך כל עוד שתינו שם, כך שאין לי כל כך אפשרות להתנתק ולעבור את השלבים שציינת. הייתי מוכנה לשלם מחיר מקצועי, אם הייתי בטוחה בהמשך הקשר שלנו. אבל אני לא בטוחה בזה ולכן לא אסכן את מקום עבודתי. זו פשוט התמודדות קשה..
 
אני אנסה לענות

למרות שכמה דברים עדיין לא ברורים לי. לדעתי, אם מדובר בקשר חברי אזי יש סיכוי להמשך הקשר ולהעמקתו. אם מדובר ברגשות רומנטיים, חד צדדיים או אפילו הדדיים, יש בעיה. בקשר חברי, ברור שצריך שיהיו הקווים האדומים, ויש אנשים שמסוגלים להציב אותם ולא לחצות אותם כשמדובר בעבודה. היא המחליטה בנושאים מסויימים ואת זה לא כדאי ואי אפשר לשנות. לך זה עלול להיות מסוכן כי אם קווים מקצועיים יחצו את עלולה להיות "מואשמת" בכך שאת אינך מקצועית דייך. לה זה עלול להיות מסוכן כי היא עלולה להחליט מהלב ולא מהראש במקומות בהם מנהל צריך את החשיבה הקרה והרציונלית. לדעתי, יש מקום לפתיחת הנושא, בצורה חברית, במקום נייטרלי בו היא לא הבוסית שלך. חבל לנסות לעצור חברות שיכולה להיות הרבה מעבר למקצוע. אפשר להחליט שמנסים לא להיות "חברות" במקום העבודה, היינו , לתפקד כמו עובדת - מעבידה לכל דבר. לבקש ממנה שלא תחליט החלטות על רק על סמך הכרותכם מעבר, אלה בצורה מקצועית גרידא. מעבר לשעות העבודה, בדיוק כמו שאת עם חברות אחרות, אפשר להסיר את המחסומים ולרכל בסבבה על כל העולם...<רק לא על הבוסית..
> את מבחינתך צריכה, רק אם את רוצה כמובן, לא לקחת באופן אישי החלטות מקצועיות שלה, ולא להשליך השלכות. בקשר כזה דרושה מידה לא מבוטלת של אומץ, לחבוש ולהסיר את הכובעים כשצריך, אבל זה לא בלתי אפשרי. אם האפשרות השנייה היא האמיתית, היינו, אם יש משיכה רומנטית-מינית, כאן כבר יש בעיה עמוקה יותר, ומעורבות שלדעתי, לא תצליח שלא לחדור זו למסגרת של זו. במצב כזה אני הייתי בודקת את מידת רצינות הקשר, בשני הצדדים, ובעדינות, כדי לא ליצור מצב שבו תצאי קרחת מכאן ומשם... בהצלחה.
 
אהבתי את תגובתך..

אין לה בעיה של הפרדה מקצועית. היא יכולה להחליט החלטות קרות וענייניות גם כשזה נוגע לאנשים קרובים אליה ושהיא ביחסים טובים איתם. לי אישית זה מאד קשה לא לקחת אישית החלטות כאלו. אך אין לי ברירה. לדעתי השיקולים המקצועיים אצלה הרבה יותר חזקים מהשיקולים האישיים. למשל, היו לה כמה הזדמנויות להפגש איתי שלא במסגרת העבודה והיא אמנם הביעה רצון אך בסוף נסוגה. אני בטוחה שזה בגלל החשש לערבב בין היותה בעמדה בכירה לבין יחסים אישיים. אם אפתח את זה בפניה יש לי תחושה שהיא תגיד שכל עוד אנחנו ביחסי עבודה אין מה לדבר על יחסים מחוץ לעבודה. המבחן האמיתי יהיה כשאחת מאיתנו תעזוב.. הקושי העיקרי שלי הוא היום יום איתה. שמצד אחד יש לי כל הזמן בראש שהיא מעלי ומצד שני יש לנו יחסים חבריים (לפחות לדעתי) גם בערוץ מקביל.
 
יש לי הרגשה...

שאת לא ממש רוצה להגיע למבחן האמיתי, כי את פוחדת מהציון... אני לא הייתי מחכה שמישהי תעזוב את מקום העבודה...אלא אם כן יש לאחת מכן כוונות לעשות את זה בלי קשר.. דברי איתה...מקסימום, מה שצריך להמשך שנה בחוסר וודאות, יקרה מיד. את דוחה את הקץ, וחבל על האנרגיות....
 
תגידי

את מה שאת רוצה להגיד. לא את מה שאת חושבת שהיא רוצה לשמוע. תשאלי את השאלות שעליהן את רוצה תשובות ולא את השאלות שאת בטוחה בתשובות שלהן.. יש לי הרגשה שתופתעי וזה יהיה הרבה יותר קל ממה שאת חושבת... חוששת? ממה? היא תרביץ לך???!! מקסימום היא תשים קץ לקשר הזה. אם זה מה שיקרה בשיחה, סימן שהקשר קץ כנראה כבר לפניה, אז אולי כדאי שתדעי את זה...דונט יו טינק סו?!
 
למעלה