התייעצות קלה, האם אני סתם מדמיינת או זה מוכר

MamaHen

New member
חושבת שיש בהחלט מקום לשיחה

את כותבת שאת מרגישה שזה לא מקרה חד פעמי, אלא משהו שחוזר על עצמו ומאוד בולט.
מהר מאוד הילדים ירגישו בכך, גם ככה הם נמצאים במאבק, אם סמוי או אם גלוי, על תשומת הלב שלנו, של הסבתות, של הסבים, לכן כאשר יש אפליה שהיא כ"כ גלויה ובולטת, בעיני היא דורשת את התערבותך.

אני חושבת שחמותך לא שמה לב לכך, היא עושה זאת באופן טבעי, ולא ממקום רע.
לכן, אני חושבת ששיחה נעימה, שתזמי בנושא היא לגמרי במקום, ואפילו מתבקשת. מדגישה שאני חושבת שהשיחה צריכה להיות נעימה, כי רוב הסיכויים שהיא לא מרגישה שהיא עושה אפליה.

בהצלחה
 

תאומים82

New member
תודה לכולן על התגובות...

אני באמת אראה שאם ממשיך ככה אני אנהל איתה שיחה,
יכול באמת להיות שהיא לא שמה לב לזה וזה לא באמת מכוונה רעה.

תנק'ס
 

canadush

New member
בנוסף למה שכתבתי למעלה בשרשור הזה

את יכולה לפעול בשני רבדים, גלוי וסמוי

ושלא תהינה אי הבנות - אני אדם מאוד-מאוד-מאוד ישיר
ובמרבית המקרים מתעמתת עם הבעיה ולא פוחדת משיחות קשות, אבל.....
באותה נשימה חושבת תמיד מהי הדרך האפקטיבית ביותר להשגת התוצאה הרצויה לי
וכאן אני חושבת שכדאי לך להתחיל מהרובד הסמוי ואני אסביר
ראשית, יתכן מאוד שהסבתא לא ממש מודעת לזה
כלומר לך זה מאוד חורה, אבל היא פשוט פועלת מהבטן, בלי לחשוב
ולכן, היא עשויה להיעלב (ואני בהחלט חושבת שיש מקום לנהוג כאן ברגישות בסבתא, שבטח לא פועלת מכוונות רעות)
אז... הייתי מנסה פשוט לאפשר/לייצר לה יותר זמן עם התאום-הפחות-מועדף-כרגע
כלומר, להגיד לה שעכשיו צריך להחליף לו
או בהאכלות לתת לה אותו
או בלהשאיר אותה איתו לבד קצת
אני כמעט בטוחה שאם רק תבלה איתו קצת יותר, היא כבר לא תראה את ההבדלים החיצוניים

זו גם יכולה להיות הזדמנות עבורך לראות באופן מובהק יותר את ההבדל ביחס
אם תראי שיש הבדל ממש משמעותי והיא ממש מנסה להתחמק מאחד מהם, אז זה יהיה הזמן לעבור לרובד הגלוי והישיר
שזה אומר שיחה רגישה ופתוחה
לברר אם היא בכלל מודעת להבדלים > ואז - אם היא חושבת שכך ראוי > ולבסוף - אם צריכה עזרה בליישם את השינוי

מקווה שעזרתי
 
מוכר מהגן לצערי

מזל שעם הגננות הראשיות זה לא ככה או שלא שמתי לב אבל יש שתי מטפלות שאצלן זה מאוד בולט שאחד הוא מועדף
אני מקווה שבגלל שהן מיעוט ויש עוד הרבה ילדים הבן השני לא מרגיש בכך (כי זה ממש בולט אפילו בעלי שם לב מיד)

במשפחה אין את זה בכלל למזלנו

למרות שכשאני ואחותי היינו קטנות (הבדל של פחות משנתיים) כן הייתה העדפה וזה היה בולט! ואני יודעת שאבא שלי כן הסב את התשומת לב והעיר כך שאני לא יודעת אם באמת ניתן להתגבר על בעיה כזו....
זה נוראי בין אחים אז בין תאומים בכלל אבל זו המציאות לצערי כמה שנרצה לא נוכל לגדל אותם בשיוויון מוחלט, שוב זו המציאות.
 

canadush

New member
את צודקת, זה בכלל לא קשור לתאומים

גם אחותי ואני שונות מאוד, כבר כתבתי על זה כאן
היא מדהימה, יפיפיה, תמירה, אצילית - בהחלט אי אפשר לפספס אותה כשהיא נכנסת, היא מרתקת
אני לעומת זאת, איך לומר, יותר סטנדרטית במראה (גובה, משקל, צבעים - הכל ממוצע למדי)
תמיד הציעו לאחותי ללכת לתחרויות יופי (אגב, בתור ילדה, לא ממש ראיתי את היופי שלה, היא פשוט היתה... אחותי)
אותי שלחו לתחרויות ומסגרות של אינטיליגנציה
כל אחת מאיתנו היא אדם שלם ואנחנו מאוד אוהבות אחת את השניה
לכל אחת יתרונות וחסרונות
כשם שאני יותר חריפה במחשבה ותופסת מהר, היא צריכה יותר לשבת על התחת (ולא, היא ממש לא טיפשה)
אני הרבה יותר טמפרמטית ממנה והיא מאופקת הרבה יותר
אני מעיזה יותר והיא זהירה
ויש עוד הרבה הבדלים ונקודות דימיון
העיניין הוא >>>>>>>>>>>>>>>>>
ששתינו מודעות ליכולות שלנו (וגם יודעות היכן צריך להתאמץ יותר)
אבל אף לא לרגע אחד - היתה מישהי מועדפת
אף לא לרגע
ואני יודעת שההורים שלי עשו עבודה בעיניין הזה מול אחת הסבתות (אני אפילו לא זוכרת למי היתה לה העדפה, רק זוכרת סיפור כללי כזה)
 
גם אצלנו זה ככה


הבן הוא המועדף על חמותי. אחר כך היא מתלוננת שהבת לא מחייכת אליה...
מה עושים? אני משתדלת לתת לילדה כמה שיותר תשומת לב כשאנחנו נפגשים איתם. בנוסף בעלי אמר לה בעדינות שהיא צריכה לשים לב, זה עזר חלקית.
 

yaara39

New member
אי אפשר להשפיע על נטיית הלב שלה

ובטח שיש לעיתים העדפה מסויימת , זה לא משהו מכוון זה משהו שפשוט מרגישים
אבל לדעתי את יכולה להעיר לה בעדינות כדי שהאפליה לא תהיה מוגזמת
 
למעלה