princess of china
New member
התייעצות/ עזרה
היי, אני לא יודעת אם זה המקום אבל החלטתי לנסות את מזלי... אני מקווה שאני אצליח להסביר את עצמי.
בזמן האחרון אני מרגישה ניתוק מסויים מהחיים, ז"א אני לא מרגישה ששום דבר אמיתי.ששום דבר לא משמעותי וכלום לא חשוב.
נראה לי שזה התחיל מהמבצע של עמוד ענן. המשפחה וחברים רבים שלי גרים בבאר שבע. (כולל הורים, אחים, אחיינים, דודים..)
בזמן המבצע הייתי במרכז ולא בבית והייתי מחוברת לחדשות ולטלפון ובודקת אחרי כל אזעקה אם הכל בסדר. דאגתי מאוד למשפחה וגם לחברים שהיו במילואים. אבל דאגתי על פני השטח, ז"א דאגתי כי זה היה מפחיד ו"כאילו" כי אני צריכה לדאוג. לא היה לי את הפחד המטורף שצריך להיות (שבדרך כלל יש לי).
ועכשיו שיש רגיעה, אני עדיין מרגישה מנותקת, מהלימודים ובכלל מהחיים, מרגישה מעופפת.
זה אף פעם לא קרה לי, ואני לא יודעת אם מישהו מבין מה אני רוצה בכלל, או מזדהה.
אבל אני לא יודעת אם זה פשוט שלב שיעבור בגלל שאולי הייתי בהדחקה או משהו כזה.
תודה
היי, אני לא יודעת אם זה המקום אבל החלטתי לנסות את מזלי... אני מקווה שאני אצליח להסביר את עצמי.
בזמן האחרון אני מרגישה ניתוק מסויים מהחיים, ז"א אני לא מרגישה ששום דבר אמיתי.ששום דבר לא משמעותי וכלום לא חשוב.
נראה לי שזה התחיל מהמבצע של עמוד ענן. המשפחה וחברים רבים שלי גרים בבאר שבע. (כולל הורים, אחים, אחיינים, דודים..)
בזמן המבצע הייתי במרכז ולא בבית והייתי מחוברת לחדשות ולטלפון ובודקת אחרי כל אזעקה אם הכל בסדר. דאגתי מאוד למשפחה וגם לחברים שהיו במילואים. אבל דאגתי על פני השטח, ז"א דאגתי כי זה היה מפחיד ו"כאילו" כי אני צריכה לדאוג. לא היה לי את הפחד המטורף שצריך להיות (שבדרך כלל יש לי).
ועכשיו שיש רגיעה, אני עדיין מרגישה מנותקת, מהלימודים ובכלל מהחיים, מרגישה מעופפת.
זה אף פעם לא קרה לי, ואני לא יודעת אם מישהו מבין מה אני רוצה בכלל, או מזדהה.
אבל אני לא יודעת אם זה פשוט שלב שיעבור בגלל שאולי הייתי בהדחקה או משהו כזה.
תודה