התייעצות בנושא נסיעה ארוכה לחו"ל בלי הילדים

[איסי36]

התייעצות בנושא נסיעה ארוכה לחו"ל בלי הילדים

אני נאלצת לנסוע לחודש לחו"ל על מנת לעבור ניתוח. יש לי שני ילדים - בן שנתיים ובת חמש. הילדים אמורים להישאר עם אביהם בארץ בזמן הזה. יש לציין שאביהם מאד מעורב ומשמעותי בחייהם, ונמצא איתם יותר ממני. ובכל זאת אני מאד לחוצה מה"נטישה" הארוכה. אני קוראת כאן מדי פעם ונהנית לשמוע את דעותיכן. אשמח אם תתנו לי רעיונות לגבי איך להקל על הפרידה הארוכה, איך להכין אותם לפרידה, איך מסבירים לילד בן שנתיים שמאד קשור לאימו, שאמא לא תהיה כאן חודש, אבל היא לא באמת נטשה. בנוסף בן השנתיים עדיין יונק, ואני מתלבטת אם לגמול אותו כבר עכשיו (כחודש לפני הנסיעה), או לצרף את הגמילה לפרידה.

 

[מרבה ידיים]

ככה מאינטואיציה

כי אין לי נסיון בנושא לדבר איתם כל יום (אם אפשר) בסקייפ - עם וידאו, כך שיוכלו להמשיך לראות אותך על בסיס יומיומי, גם אם את לא נראית במיטבך. להשאיר להם אצל האבא מתנות קטנות שיתן להם אחת לכמה ימים את בת החמש הייתי שואלת אם יש משהו מסויים שהיא חושבת שיקל עליה בזמן הפרידה, לפעמים התשובות יכולות להפתיע. לגבי הגמילה, כן הייתי גומלת עכשיו כדי להקל על שניכם. לא הייתי מסבירה לו הרבה, רק אומרת שאמא חולה וצריכה לעבור ניתוח ושאמא תחזור כש... תמצאי איזה אירוע משמעותי בשבילו ותקשרי את זה לזמן החזרה שלך. זה עדיין המון המון זמן אבל את באמת לא נוטשת אותו והוא נשאר עם אבא בידיים טובות. ורק שאלה צדדית - אין אפשרות שכולם יבואו איתך לחו"ל? שיהיה לך בהצלחה והרבה בריאות

 

[איסי36]

תשובות

תודה על הרעיונות. לגבי אפשרות שכולם יבואו איתי - חשבנו על זה, וניראה לי שלפחות בתקופה הראשונה אני אהיה עסוקה בהחלמה ויהיה לי קשה עם נוכחותם. דיברתי עם אמא אחרת שעברה את אותו ניתוח וגם היא המליצה לי לא להביא אותם. לגבי הגמילה - לי יהיה מאד קשה לגמול אותו עכשיו, אני מרגישה שזה מוקדם לי מדיי, ואני מקווה (או משכנעת את עצמי) שהגמילה כשלעצמה לא תהווה בעייה: כמו שהיום הוא מסתדר בשעות הארוכות שאני בעבודה: כשאני לא נמצאת אז הוא יודע שאין ציצי.

 

[דרקונית סגלגלה]

אינטואיטיבית מרגישה כמוך

עכשיו גמילה תהיה נורא קשה לשניכם במיוחד שאת לפני נסיעה ואני מניחה שאת לא כתמיד פיזית ורגשית יהיה לו יותר קל לקבל שאין ציצי, כשגם אין אמא. טיפ קטן, תוודאי שאת יודעת עכשיו לסחוט חלב, למקרה שיהיה גודש ותצטרכי לעשות זאת. ואולי להשאיר וידאו שאת קוראת לכל ילד סיפור אהוב?

גדול, נשמע קשה מאוד. העיקר שיעבור בשלום ובבריאות

 

[rayshlomi]

בהצלחה והחלמה מהירה

 

[my tree]

בהצלחה ../images/Emo24.gif../images/Emo24.gif

אהבתי את מה שהציעו לך כאן למעלה - סקייפי, הבניית הזמן שתעדרי ושתחזרי דרך אירועים, מתנות או ציורים או פתקים קטנים מאמא... כדאי לעודד את אבא ויתר הקרובים לדבר עליך בהעדרך ולא להשתיק או להכחיש את היותך רחוקה מפאת הקושי שלו. מצד שני, להקשיב לכמה הם עסוקים בהעדרך ולא להציף אותם בנושא מעבר למה שמגיע מהם. בקיצור - לא להמנע ולא להציף. בן השנתיים שלי מאד אוהב "סיפורים" בע"פ על אירועים שקורים - אפשר לספר לו על הנסיעה של אמא לפני הנסיעה ובמהלכה, כך שיהיה לו עוגן לנסיעה שלך והיא לא תהיה out of no where כמובן אלבום תמונות אהובות הוא דרך נהדרת ללוות את העדרך. הייתי מקדישה מחשבה לענין הגמילה - האם הפרידה ממך והגמילה "הפתאומית" בהעדרך הם לא יותר מדי? אולי עדיף לגמול עכשיו בנוכחותך האוהבת מאשר בהעדרך. בן שנתיים מסוגל לגמילה קלה יחסית שהרי היניקה היא יותר לצורך הקשר איתך מאשר לתזונה. ומילה אופטימית - נשמע שהיסודות של הילדים שלך הם יסודות נהדרים של קשר, אהבה, הקשבה וחום. חודש של העדרות מכורח לא יהרסו ולא יפגעו בילדים או ביסודות הללו. הם חסונים ומוקפים באהבה בכלל ובאהבתך בפרט גם כשאת לא נמצאת פיזית. את עדיין נמצאת שם איתם, אוהבת ומזינה. המון בהצלחה ובריאות לכולכם!

 

[איסי36]

תודה רבה על ההצעות

אהבתי את הרעיון של לספר לילד סיפור על הנסיעה שלי

 

[mini mili]

רעיון שנתקלתי בו

אמא שטסה, אמנם לטיול, אבל לשבועיים. כתבה לבן שלה 14 מכתבים והשאירה 14 מתנות קטנות, מאלה שקונים בחנות של דברים בשקל וכו', לכל יום מכתב ומתנה. בעיניי היא קצת נסחפה אבל הרעיון עצמו הוא טוב, להשאיר להם מכתבים אצל אבא שכאילו את שולחת להם משם, להכין להם לוח "ספירה לאחור" (שכחתי מה הביטוי לזה) של כל החודש שלא תהיי עד לחזרה שיוכלו לסמן איקס על כל יום שעובר, ולצייר על הלוח ארועים שאמורים להיות בו, כמו נרות שבת ביום שישי, או ציור של אוכל ביום שמתוכננת ארוחה, או ציור של מתנה ביום הולדת של מישהו שהם מכירים, וכו'..... בהצלחה, והחלמה מהירה!

 

[נעה59]

רק לגבי הסקייפ

אני מניחה שלכל ילד זה אחרת אבל מספרת לך שגיסתי הייתה כשבועיים בחו"ל (יחד עם בעלה) ודברה מס פעמים עם הילדים בסקייפ הקטן שלה (אז בן 3) מאוד התערער מכל שיחה כזו הוא לא ממש הבין את הקונספט של זה ולא הבין איך אמא פה אבל בעצם לא פה הבנתי שהוא היה עצוב ממש ימים שלמים אחרי השיחות אז יתכן שזה יהיה להם טוב אבל קחי בחשבון שאולי זה יעשה גם את הפעולה ההפוכה ואז תצטרכי לוותר על השיחות האלו... (שהן בטוח חשובות גם בשבילך..) לגבי הגמילה - אני לא ממש מנוסה אבל אינטואיטיבית נראה לי שלא צריך לגמול א-ב-ל אם הוא תלוי בהנקה לשינה וכו'.. כן כדאי בזמן הזה לעזור לו ללמוד להרגע ולהרדם בדרכים נוספות. בהצלחה ורק בריאות!

 

[איסי36]

תודה על כל הרעיונות הניפלאים

אני בהחלט מתכוונת לנסות להשתמש בסקייפ, אבל תודה על האזהרה. אולי אנסה לתרגל אותו בזה לפני הנסיעה. וגם אני מתכוונת לקנות מתנות, ולהקליט את עצמי בוידאו מספרת סיפורים, אולי לשלוח גלויות מחו"ל. אני אספר להם על הנסיעה כשבוע-שבועיים לפני ונכין ביחד לוח שנה עם סימון הימים הרלוונטים ("טבלת יאוש"?) אספר להם על האירועים שיהיו בהיעדרי ואספר סיפורים על העדרי מראש. ביקשתי מאביהם שידבר עליי ויזכיר אותי. וזה רעיון מצוין לשאול את ביתי מה היא צריכה. ולגבי הגמילה - עוד לא החלטתי, אבל אני צריכה להחליט ממש בימים אלו, אח"כ זה כבר יהיה קרוב מדיי לנסיעה. ידעתי שאמצא כאן רעיונות טובים. תודה לכן.

 

[ק3ת אח7ת]

המון בריאות

וגם - תשאירי לכל אחד מהילדים משהו שלך: למשל צעיף מוכר עם ריח שלך. הכי קל זה תמונות קטנות שלך שייקחו אותן איתם לכל מקום בכיס. ותקפידי שהילדים ייזכרו בך באמצעות הרעיונות באופן יומיומי גם אם זה מייגע ובמיוחד אם זה נראה כבר לא נחוץ . שיעבור בהצלחה והמון בריאות!