מיומנויות בלחימה דורשות תירגול מתמיד
השאיפה ללמוד משהו למשך זמן קצר, ושיישאר אח"כ עם השפעה לטווח ארוך, היא מאוד בעייתית בכישורים/מיומנויות כמו אמנויות לחימה.
 
גם בלי ללמוד כלום, אם תהיה בסכנה וללא אפשרות אחרת, כנראה שאתה תלחם ומול איומים מסויימים, גם תצליח. המטרה של לימוד ותרגול "לחימה לטובת הגנה עצמית" היא להעלות את ההסתברות שלך להצליח ואת המחיר שתשלם מבחינת פציעות, ורצוי בלי להעלות יותר מדי את המחיר מבחינת פציעות במהלך האימונים.
 
לא יודע אם ניסית פעם, אבל עבדך חזר לרכב על אופניים כמבוגר, אחרי כעשור שלא רכב כמעט בכלל (כנער אפניים היו כלי תחבורה עיקרי ורכבתי שעות רבות בשבוע), בדקות הראשונות, נדרשתי להתאמץ רק כדי לשמור על שיווי משקל ולא לפול, שלא לדבר על ההתעייפות מרכיבה קצרה או המהירות המרבית אליה הגעתי. אם להשוות ללחימה, הערך המוסף של המיומנות הראשונית פה היה נמוך מדי לטעמי.
עשיתי גם הפסקות לא קצרות בתקופות האימון בחיי, וללא ספק, גם אחרי יותר מעשור של אימונים, אם לא מתאמנים שנה ויותר, זה גורר ירידה משמעותית ביכולת, במידה שעלולה להשפיע אם יקרה עימות.
 
בהתאם, לאדם שמבחינת האופי סביר שיילחם בעימות פיזי, אני בכלל לא משוכנע שיש ערך ללימוד קצר טווח של לחימה, אלא אם המטרה גם היא קצרת טווח. ההבחנה הזו נכונה בין אם המדובר ב"קרב מגע" או ב"אייקידו", היכולת שתרכוש בזמן קצר גם תעלם מתחת לסף התועלת בזמן קצר. לכן, אני ממליץ לך להאריך את האימונים למשך שנים גם ב"קרב מגע".
 
ומנקודת מבט כזו, שמניחה שממילא מדובר על לימוד לטווח הארוך, ושאין לך איומים מעשיים בעוד חודש (אין תחרות ואתה לא בצבא ...), זה באמת משמעותי אם שיפור מורגש ביכולתך יגיע עוד חצי שנה או עוד שנתיים ? או שמשמעותי יותר שתמצא מקום שיהיה לך כיף להתאמן בו גם בעוד חמש ועשר שנים.
ולהבהיר, לי אישית היתה לי תחושה שבשנה הראשונה של לימודי האייקידו, היכולת הלחימתית שלי אפילו ירדה (היה לי קשה מאוד להסתגל לרעיונות שסתרו את ההתנהגות הטבעית לי), אך אולי אני האיטי פה, כי רוב הסיפורים על מתאמנים מהמועדון שנלחמו והצליחו מול תוקף ברחוב (כן, יש כאלה גם באייקידו) הגיעו ממתאמנים שתרגלו כחצי-שנה עד שנתיים. נדירים ועתיקים מאוד הסיפורים אצלנו על וותיק שהותקף (יש מעט וותיקים ולהם נטייה פחות אלימה).
 
לא נראה לי שאתה תהנה באייקידו, הסטריאוטיפ של "נדרש המון זמן" יחסום זאת, אבל אני ממליץ לך ללכת למקומות ולשיטות האחרות בראש פתוח, ועם המחשבה "האם אתה תרצה להשאר ללמוד שם גם עוד עשור?"
 
 
אמיר
 
נ.ב. 1
שני המורים שהמלצתי עליהם אמורים להתאים גם ללימודים שיביאו לפרקטיות בזמן קצר וגם לעומק שיתאים למשך לימודים ארוך.
 
נ.ב. 2
אני מאוד לא אוהב את הנושא של "מומחה ב X" מול "מומחה בY" ממספר סיבות:
א. זה מאוד תלוי בתרחיש, המתאגרף ינצח כמעט תמיד את הג'ודוקא/ איש ה BJJ בזירת האגרוף ויפסיד לו בזירת הג'ודו / BJJ. ושתיהן זירות תחרותיות שמאוד לא מתאימות לאייקידו או קרב מגע.
ב. בדר"כ הרמה של המומחים באמנויות תחרויותיות גבוהה פי כמה, כי הראשונים בדר"כ מקצוענים שתחרות הלחימה הזו היא פרנסתם, והם מתאמנים מספר שעות ביום בעוד האחרונים חובבנים שבמקרה טוב מתאמנים בשבוע את מספר השעות של המקצוענים ביום.
ג. כשמדובר על "קרב מלא"/"קרב רחוב" אנשים נלחמים ולא שיטות, כבר היו מקרים שבהם היה לוחם מעולה בשיטה שעל פניה נדמה היה שהיא פחות טובה.
ד. אני בכלל לא משוכנע עד כמה יש קורלציה בין היכולות של המומחה הבודד ובין המתאמן הסביר, אפילו כשמדובר בחובבן וותיק.