אני אסביר לך למה התכוונתי
קודם כל לעניין הדמגוגיה: שוב גולדה מאיר? שוב השקעה של מיליארדים? מה הקשר בין הכרזה מלפני 40 שנה (אז דובר על רכבת תחתית, המושג "רכבת קלה" עוד לא היה קיים, אבל מילא) למה שנבנה כיום? איפה התכנית מלפני 40 שנה שעליה הוא מדבר? כמה באמת הוציאו על הסעת המונים בגוש דן ב-40 השנים האחרונות (רמז: מעט מאוד מאוד מאוד)? כבר על ההתחלה הוציא לי את החשק לקרוא את המאמר ולהתייחס אליו ברצינות... "שום רכבת כזו לא נראית באופק". האומנם? האופק אולי קצת רחוק, אבל דווקא מתקרב. וקו 1? "לא רכבת תחתית, לא רכבת עילית"... מדהים ששמת לב לזה.
ומכאן הכותב נותן לנו שיעור איך להסתכל על חצי הכוס הריקה (להלן "בכיינות"): "מספר ימים לאחר הזנקתו של הקו החדש בקול תרועה רמה, מעידים הנתונים כי הוא אינו משפר את השירות". וואו, איזו בדיקה מעמיקה הספיקו לעשות שם אחרי "מספר ימים"! זה רציני?! בהמשך מועלות תלונות, חלקן אפילו מוצדקות, אבל שוב, מדובר בימים אחדים ואפילו במדינות מתקדמות יותר מישראל יש תקלות לא פחות חמורות. עזוב 100 ימי חסד, מה דעתך על 20?
"נתיב התחבורה הציבורית עליו מתנהל קו 1 אינו נקי מהפרעות" - נכון, אבל למה להפיל את הבעיה הזאת על קו 1 המסכן? אם אינני טועה (וקובי מעיד על כך בשרשור זה) הצביעה המיוחדת והגבּרת האכיפה לאורך התוואי דווקא הפחיתו מאוד את ההפרעות, וככל הנראה זה משפיע גם על קווים אחרים (ובוא נקווה שהאכיפה תימשך בניגוד ל"מבצעים" דומים בעבר). "אין לו כל העדפה ברמזורים" - אני מבין ששנתיים עיכוב לא הספיקו למר יעקב. כן, חצי הכוס הריקה... אבל הנה מגיע השוס: "עקב אורכו, מסורבל מאד לתמרון בצמתים גדושים"(!!) ובכן גבירותיי ורבותיי, מנכ"ל ארגון צרכני התחבורה הציבורית בישראל מתנגד לשימוש באוטובוסים ארוכים! בפעם הבאה שתרגישו כמו סרדינים תדעו למי להפנות את התלונות...
נעבור כמה פסקאות קדימה: אפילו העלייה מכל הדלתות (שעליה נאבק, בצדק רב, ארגון "15 דקות") זוכה במאמר לקטילה לא מוצדקת, ושוב חצי הכוס הריקה מככבת. אז נכון שיש בעיה עם התשלום במזומן, ונדמה לי שאמיר התייחס לזה בשרשור כאן והסביר בצורה שקולה ועניינית שזה לא כל כך פשוט. הבעיה היא הרבה יותר עמוקה ושורשית ונובעת ממבנה התח"צ בארץ בכלל, אבל הכותב מעדיף שוב להפיל את הכול על אותו קו אחד ויחיד שלמרות כל בעיותיו מהווה שיפור ואולי אפילו שיפור משמעותי, שלא לומר תחילתה של מהפכה (טוב, אולי קצת נסחפתי). אבל למה לכתוב משהו חיובי כשאפשר להתרכז אך ורק בשלילי?
לקראת סוף המאמר הדמגוגיה חוזרת. שוב "בזבוז המיליארדים" והפעם בתוספת "פרויקטים גרנדיוזיים מיותרים". האם תפוזו מדבר מגרונו של מר יעקב? אפשר להתווכח על סדר העדיפויות של משרד התחבורה (שדווקא משקיע לא מעט גם בתחבורה עירונית), אבל למה ברמה של טוקבק? מאכזב מאוד, ודווקא מכיוון שאני רואה בארגון "15 דקות" משהו רציני.