התחליף לחזקת הגיל הרך: חזקת ההורה

aaa123

Member
רק להבהיר שאני לא הבעתי שום דעה

בשאלה מה פופולארי,ולא קבעתי שהדעה שתומכת בחזקת הגיל הרך היא לא פופולארית(אני חושב שתמיכה בחוק חזקת הגיל הרך נפוצה גם אצל אנשים לא פמיניסטים מסיבות אחרות כך שאני לא חושב שמאבק לאי ביטול החוק הוא חסר סיכוי). הנקודה שלי היא רק שהטיעון של פופולאריות הוא בהחלט רלבנטי לא לשאלה אם את צודקת או לא אלא לשאלה אם כדאי בכלל להתחיל להאבק על משהו כי יותר טוב לרכז מאבק בתחומים שיש יותר סיכוי להצליח.
 

angela8

New member
לא מסכימה

לא הייתה פופלאריות לשחרור העבדים, או שוויון השחורים. זה לא אומר כלום על נחיצותו של המאבק.
 

Ianp

New member
אבל אין קשר לפופולאריות של

מאבק השחורים. השחורים רצו להשתחרר מעבדות והפופולאריות של המאבק בקירבם ודאי שהיתה גבוהה. לעומת זאת, לפופולאריות של שחרור אפריקאים מעבדות אולי לא היתה פופולארית בקרב לבנים דרומיים וזה ודאי שלא רלואנטי לנחיצות המאבק.
 

Ianp

New member
תיקון שגיאת קולמוס...

"לפופולאריות של שחרור אפריקאים מעבדות אולי לא היתה ופולארית בקרב לבנים דרומיים..." צ"ל - "הפופולאריות של שחרור אפריקאים מעבדות אולי לא היתה גבוהה בקרב לבנים דרומיים..."
 

angela8

New member
נתתי את הדוגמא להראות

שיש שינויים שמידת הפופולאריות שלהם בקרב מי שצריך לקבל אותם לא מראה על נחיצותם. זה הכול. מתוך כלל אוכלוסיה מסויימת תמיד תמצא שאלה שיש להם את הנגיעה לשינוי הם אלה שהפופולריות אצלהם גבוהה יותר..אני דברתי על מידת יכולת שינוי חברתי לעבוד. היא לא תמיד זקוקה לפופולאריות בקרב המיין סטרים... כלומר, יש מידת הנחיצות, ויש את מידת אפשרות השינוי. שני פרמטרים קצת שונים
 

aaa123

Member
שינוי שלא זוכה לתמיכה פשוט לא יעבור

,ואלו שנלחמים בשבילו רק יחשבו לקיצונים. דוגמה:קבוצת אנשים שתלחם בארץ למען חוק שאוסר ברית מילה בטענה שזה התעללות בתינוקות פשוט לא תצליח להעביר את הרעיון. אני לא דן כאן בשאלה אם הם צודקים מוסרית או לא(זה לא פורום ברית מילה בעד ונגד) אלא רק מראה שמידת הפופולריות היא בהחלט שיקול רלבנטי,ויש מאבקים שהם פשוט חסרי סיכוי.
 

angela8

New member
פה לצערי איננו חולקים אותה דיעה.

אני מאמינה שיש מבט נכון. מבט שהוא תוצאה של הבנה שלא קשורה בשיקולים אישיים, מונעת על ידי דיעות קדומות, מבט שהוא תוצאה של חקירה אמיתית מתוך אכפתיות ולהט. מבט כזה אינו נמדד לא על פי מחשבות של אחרים. הוא גם לא מתעסק בתכנים, אלא במהויות. מהויות אלה מוקדים שאוחזים כמה שיותר נסיבות למציאות של אי צדק ומאבקים. מעצם מהותו עניינו שיתוף פעולה ודיאלוג. דיאלוג הוא מסע של חקירה ביחד (דגש על ביחד) זה קורה רק אחרי שאנשים מבינים, שאי אפשר להפריד בין מצבו של הפרט למצב הכלל. אי אפשר ליצר אופק חברתי מתוך אישיות של מצוקות, שנאה כעס תחרות הפרדה וכו. זה משהו בלתי נפרד ממצבו של האדם. אין לזה שום קשר לסיכויים. ההסטוריה מוכיחה את זה שוב ושוב. אידאות חברתיות הפכו לגהנום בגלל העניין הזה. אני נשמעת קצת בומבסטית..לצערי. וזו רק דעתי כמובן.
 

angela8

New member
נכון, אבל גם פמיניזם זה

לא מקשה אחת, יש לא רק זרמים, אלא גם פרטים נושאי דיעות שונות, יש גם אי הסכמות בין פמיניסטיות שונות. תנועה חברתית מעצם המינוח היא מורכבת ופנים רבות לה.
 
משמורן עיקרי

במדינות שעברו למשמורן עיקרי, התוצאה בשטח זהה בשיעוריה לזו שבישראל - רוב הילדים נשארים עם האמא, שכן היא המטפלת העיקרית מלידת הילד/ה ועד למועד הגרושין, רק שהמחיר גבוה: אותה תוצאה, אבל כו-לם עוברים את בית המשפט, חוות דעת של עובדים סוציאליים ופסיכולוגים, עורכי דין, כל השפיל. אותה תוצאה, כולם מתפרנסים על גב האשה והילדים והילדים חשופים למאבק המשמורת המתחולל לגביהם. מה חכם בזה? זו ברירת מחדל של מדינות שניסו משמורת משותפת, נכשלו, סבלו, הסיקו מסקנות אבל לא יכלו לחזור לחוק חזקת הגיל הרך בקונסטלציה שנוצרה בזיגזוג הזה.
 
גם היום, כשהחזקה קיימת ,תיאורטית

אפשר לנהל מאבק משמורת בכל מקרה שהילד בן 6 שנים ויום. תקני אותי אם אני טועה ,אבל אני לא חושב שיש תופעה נרחבת של מאבקים משפטיים על המשמורת של ילדים בגילאי 6-14 ,על הנזקים של המאבקים ועלותם או סחטנות על רקע כזה. מעבר לגיל 14 יש כבר לילד במידה רבה דעה משלו. הם לא טיפשים הילדים.למרות הכל אני לא ממש מבין את המאבק של הגברים בענין הזה ,אפילו מזוית הראיה הצרה שלהם. יותר חשוב לדעתי עבורם לפעול ע"מ שתהיה נורמה לפיה עו"ס בודקים תלונות שלהם לגבי הסתת ילדים ואי קיום הסדרי ראיה וכן תיקון חוק המזונות.
 

aaa123

Member
אפשר לדאוג לחזקת המשמורן העיקרי בלי

כל הבעיות האלו. הדרך היא פשוט לקבוע שאם גבר תובע חזקה על הילדים ונכשל הוא חייב לשלם לאישה פיצוי על התביעה(וצריך לדאוג שתהיה דרך לאכוף את הפיצוי כמו שצריך לאכוף תשלום דמי מזונות ,ואם המדינה לא מצליחה לאכוף את התשלום באופן מידי אז רצוי שקודם המדינה תשלם לאישה את מה שמגיע לה,ורק אחר כך תנסה לגבות את הכסף מהגבר). אני חושב שבמקרה כזה גברים בדרך כלל לא יתבעו להיות משמורן עיקרי במקרה שהם לא היו המטפלים העיקרים בילד בזמן הנישואים. נכון שגם היום לפי הבנתי את החוק שופט רשאי לתת את הילד לגבר במקרה שהשתכנע שהגבר היה המטפל העיקרי של הילד אבל אני חושב שבכל זאת עדיף שהחוק יגיד את זה במפורש.
 
תובע משמורת ונכשל?

הידלים הם ניסוי מעבדה? מה זו הגישה הזו? בין השאר, אגב, האינטרס לחקיקה כזו הוא כספי טהור: יותר חוות דעת של עו"סים ופסיכולוגים, יותר עבודה לעורכי דין. אז אל תנסו אפילו לחפש פה הצדקה ערכית, שוויונית או אידיאולוגית. כמו בניסיון לביטול חוק חסקת הגיל הרך ו"שוויון" הורי, גם כאן המניע הוא כלכלי: אי תשלום מזונות ותעסוקה נוספת לא/נשי מקצוע. טובת הילד אינה נספרת כאן.
 

aaa123

Member
את חושבת שלא צריכה להיות אפשרות

לגברים שבאמת היו הגורם העיקרי שטיפל בילדים בזמן הנישואים לקבל את הילדים? אני יודע שזה בדרך כלל לא המקרה,אבל אני חושב שהחוק צריך לאפשר לגבר שבאמת היה הגורם העיקרי שטיפל בילדים בזמן הנישואים לקבל את הילדים. אני לא חושב שיהיו הרבה תביעות של גברים לקבל את הילדים במקרה שיהיה ברור לגברים שהם ישלמו ביוקר על טענת שווא כאילו הם הגורם העיקרי שטיפל בילדים. אמנם גם לפי החוק הקיים גבר שטיפל בילדים יכול לקבל חזקה על הילדים בנימוק של טובת הילד אבל אני לא בטוח אם זאת הפרשנות של השופטים ,ואני חושב שעדיף שזה יאמר במפורש בחוק.
 

aaa123

Member
אגב אני לא בעד חזקת המשמורן העיקרי

בלי תוספות,ובסך הכל הבעתי דעה שההצעה בהודעה הפותחת את הנושא(חזקת המשמורן העיקרי) יחד עם עוד משהו שימנע את הבעיות שדיברת עליהן עדיפה על חזקת הגיל הרך. אני לא טוען שמשהו אחר שמוצע בפועל כיום במקום חזקת הגיל הרך הוא טוב.
 
האפשרות לגברים הללו קיימת גם היום

ובגדול. סעיף 25 מתייחס למיעוט השרויים במאבק ולא הגיעו להסכמה, והסעיף ניתן לסתירה.
 

angela8

New member
לא נכון.

הסעיף טוען שרק במקרה ומוכח שהאם לא כשירה יקבל את הילדים האב. אין שום קשר למי היה המגדל העיקרי. גבר שרוצה את הילדים צריך להוכיח שהאישה לא שפוייה. זה לא סיוג לכלום.
 

אן8

New member
לא נכון

לשון החוק "לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע את הענינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת" אני לא יודעת מה נחשב כ"סיבות מיוחדות" ומה לא - אבל אפשר לראות שלא בהכרח מדובר על אי שפיות אצל האם.
 

Ianp

New member
אנג'לה צודקת - לפני כ-4 שנים נוספה

פסיקה של בית המשפט העליון בהרכב שכלל את השופטת דורנר טרם פרישתה, אשר ממנה משתמע שהאם באמת צריכה להיות בלתי כשירה לחלוטין כדי שערכאה נמוכה יותר תימסור את המשמורת לאב ללא הסכמה משותפת.
 
למעלה