אני מסכים עם מה שהיא אומרת.
אכן, נקודת המוצא היא לא שווה ובהחלט מהווה בעיה. אבל .. (אם לא היה אבל לא היתה ממש הודעה) 1. האם "עוול" (בהשאלה) אחד מצדיק עוול אחר? אם החוק תקין, אז הוא תקין בכל מקרה, אם הוא לא תקין, הוא לא תקין בכל מקרה. העובדה שהוא "כבשת הרש" של הנשים לא צריכה להיות גורם להשארת החוק. 2. כמי שמסתכל על העניין הכלכלי מצד המעסיק, נראה שיש פה בעיה של "ביצה ותרנגולת". מצד אחד, אנו מסכימים שיש לאפשר לנשים לעבוד ולהרויח כמו גבריםף או יותר נכון, יש לאפשר לכל אחד, ללא קשר למינו, לעבוד ולהרויח אותו דבר, אך מצד שני אנו משאירים את הקשר בין האם לילדים. כאשר עומדים מול המעסיק שני אנשים, גבר ואישה, הוא יאלץ לבחור אחד מהם. אם הוא יודע שהאישה היא זו שתישאר בבית כאשר הילד יחלה (ח"ו) והיא זו שתצא מוקדם כדי לאסוף אותו וכו' אז הוא כנראה יעדיף את הגבר. אז נכון שהוא עצמו תורם למצב בו האישה נאלצת להישאר עם הילדים, אך הוא רואה את העניין הקטן שלו עצמו ולאו דווקא את התמונה הגדולה. כיום, כאשר אחוז הגירושין הוא גדול מאוד, המעסיק גם יזכור שאם חס וחלילה הזוג יתגרש, האישה תשאר עם ילדים קטנים ולבד, מה שאומר שאפילו אם כיום היא עובדת בצורה מלאה, אחרי הגירושין לא יהיה מישהו נוסף שיוכל להתחלק איתה בטיפול בילדים והיא תיאלץ לצאת יותר מוקדם ולהיעדר יותר. לעומת זאת, הגבר, כנראה אפילו יוכל להשקיע יותר זמן, כי אם עד היום הוא בא מוקדם כדי לצאת מוקדם ולאסוף את הילדים, או לחילופין נשאר עד מאוחר כי הוא בא מאוחר כי הוא לקח את הילדים לגן, עכשיו אין לו יותר ילדים והוא יכול להשקיע יותר בעבודה, למעט יום או שניים שהוא יצא מוקדם כדי לראות את הילדים שלו. אז נכון, זה לא תקין ויש חוקים שאוסרים את זה ובהחלט צריך גם להחמיר את הענישה כאשר תופסים מישהו מפלה על סמך זה. אבל זו מציאות ויש להתמודד איתה.