התדרדרות
כבר חשבתי שעברתי את השלב הזה.. את השלב שבשביל שיהיה שקט בראש אז פוגעים.. אז עושים חתך קטן כשמרגישים שהכל מסתובב ואין מנוחה.. ועם החתך באה הדממה.. כאב נקי שלא פוגע, ולא רועש, ולא דורש כלום.. ואז עם הדממה אפשר לנוח.. להירגע. ושנתיים לא עשיתי את זה ושנתיים הצלקות הפיזיות החלו לדהות ולהעלם.. ועכשיו שוב פעם. שוב פעם לילה.. שוב מנהלת דיאלוג אינסופי עם עצמי כל כך רוצה לישון והרעש בראש לא מפסיק.. לא מצליחה להשתיק את עצמי, להירגע, לגלוש לעולם של חלומות.. ושוב בדמעות, בלי לחשוב, לוקחת מספריים ושוב משאירה סימן קטן.. ושוב יש שקט.. וזה כל כך מכעיס אותי שנשברתי. שנתיים לא נגעתי, שנתיים הייתי בסדר ונאבקתי עם זה בימים הכי קשים וברגעים הכי כואבים.. וככה פתאום שנתיים נמחקות.. ושוב חוזרת לנקודת ההתחלה... אוף!!! אין באמת מה להגיב על זה.. הייתי צריכה לפרוק..
כבר חשבתי שעברתי את השלב הזה.. את השלב שבשביל שיהיה שקט בראש אז פוגעים.. אז עושים חתך קטן כשמרגישים שהכל מסתובב ואין מנוחה.. ועם החתך באה הדממה.. כאב נקי שלא פוגע, ולא רועש, ולא דורש כלום.. ואז עם הדממה אפשר לנוח.. להירגע. ושנתיים לא עשיתי את זה ושנתיים הצלקות הפיזיות החלו לדהות ולהעלם.. ועכשיו שוב פעם. שוב פעם לילה.. שוב מנהלת דיאלוג אינסופי עם עצמי כל כך רוצה לישון והרעש בראש לא מפסיק.. לא מצליחה להשתיק את עצמי, להירגע, לגלוש לעולם של חלומות.. ושוב בדמעות, בלי לחשוב, לוקחת מספריים ושוב משאירה סימן קטן.. ושוב יש שקט.. וזה כל כך מכעיס אותי שנשברתי. שנתיים לא נגעתי, שנתיים הייתי בסדר ונאבקתי עם זה בימים הכי קשים וברגעים הכי כואבים.. וככה פתאום שנתיים נמחקות.. ושוב חוזרת לנקודת ההתחלה... אוף!!! אין באמת מה להגיב על זה.. הייתי צריכה לפרוק..