התגעגעתי אז באתי...
מה שלומכם, אנשים טובים??? אני כל הזמן קוראת ומתעדכנת אבל לא כתבתי הרבה זמן. עבודה-לחץ וכד'. אני בקרוב חודש אחרי והמחוג במשקל מראה פחות 12 ק"ג. מרוצה? כן. אבל מצפה כל בוקר לעוד ירידה. אני עדיין עם טבעת פתוחה, עוד לא קבעתי תור לניפוח, אני צריכה דחוף לקבוע. לאחרי החגים. רק ראש השנה. אני רוצה לפרגן לכל מי שכותב כאן על הירידות המרשימות מאוד!!! כל הכבוד! בשבוע האחרון אני נופלת בפח "המתוקים".יש בבית פסק זמן קטנים (כי קניתי לתלמידים שלי לפתיחת שנה... תירוץ עלוב, אה?!)ואני אוכלת אחד ביום. רק ב-3 ימים האחרונים. אני רוצה להפסיק! עוד לא התחלתי לעשות פעילות גופנית וזה ממש לא בסדר. ועוד יש לי הליכון בבית.... אין לי כוח. אני מסיימת יום בתשישות מוחלטת! אשמח לקבל טיפים איך לרדת עוד (למשל PUP, איך ירדת כ"כ הרבה ב-5 חודשים?, על כמה את סגורה? מה את אוכלת כל היום? זה מדהים! ויש פה הרבה חבר'ה מדהימים כאלה!) אני מרגישה בהבדל קצת אבל הסובבים- אין סיכוי. זה לא מה שאכפת לי. העיקר שאני במגמת ירידה. הגישה שלי היא שניתוח זה באמת המקום הכי "נמוך" מבחינתי להגיע אליו. זה אומר שפשוט איבדתי שליטה על עצמי ועל האכילה שלי. איך זה קרה? אין לי מושג. ואם נזדקקתי להתערבות ניתוחית- אין מצב שאני לא מרזה! זה יהיה ממש שפל המדרגה. אז בהצלחה לכולם בטיפוס למעלה ובהורדת הקילוגרמים המיותרים המעצבנים! שיהיה לילה טוב! ותקומו עם חיוך. מחזיקה לכולכם אצבעות, שרון.
מה שלומכם, אנשים טובים??? אני כל הזמן קוראת ומתעדכנת אבל לא כתבתי הרבה זמן. עבודה-לחץ וכד'. אני בקרוב חודש אחרי והמחוג במשקל מראה פחות 12 ק"ג. מרוצה? כן. אבל מצפה כל בוקר לעוד ירידה. אני עדיין עם טבעת פתוחה, עוד לא קבעתי תור לניפוח, אני צריכה דחוף לקבוע. לאחרי החגים. רק ראש השנה. אני רוצה לפרגן לכל מי שכותב כאן על הירידות המרשימות מאוד!!! כל הכבוד! בשבוע האחרון אני נופלת בפח "המתוקים".יש בבית פסק זמן קטנים (כי קניתי לתלמידים שלי לפתיחת שנה... תירוץ עלוב, אה?!)ואני אוכלת אחד ביום. רק ב-3 ימים האחרונים. אני רוצה להפסיק! עוד לא התחלתי לעשות פעילות גופנית וזה ממש לא בסדר. ועוד יש לי הליכון בבית.... אין לי כוח. אני מסיימת יום בתשישות מוחלטת! אשמח לקבל טיפים איך לרדת עוד (למשל PUP, איך ירדת כ"כ הרבה ב-5 חודשים?, על כמה את סגורה? מה את אוכלת כל היום? זה מדהים! ויש פה הרבה חבר'ה מדהימים כאלה!) אני מרגישה בהבדל קצת אבל הסובבים- אין סיכוי. זה לא מה שאכפת לי. העיקר שאני במגמת ירידה. הגישה שלי היא שניתוח זה באמת המקום הכי "נמוך" מבחינתי להגיע אליו. זה אומר שפשוט איבדתי שליטה על עצמי ועל האכילה שלי. איך זה קרה? אין לי מושג. ואם נזדקקתי להתערבות ניתוחית- אין מצב שאני לא מרזה! זה יהיה ממש שפל המדרגה. אז בהצלחה לכולם בטיפוס למעלה ובהורדת הקילוגרמים המיותרים המעצבנים! שיהיה לילה טוב! ותקומו עם חיוך. מחזיקה לכולכם אצבעות, שרון.
