התבוללות

  • פותח הנושא chti
  • פורסם בתאריך

chti

New member
התבוללות

הנה נושא שעלה לא מזמן באחת משיחותי עם חברה קרובה (
), החל להבשיל ולבסוף הגיע ל'מצב שירשור' לאחר צפייה בסרט EXILS של טוני גטליף שעוסק בעניין ושהשאיר עלי רושם מאד חזק. רציתי לדעת עד כמה מכם חושבים על עצמם כעל 'מתבוללים', עד כמה אתם מפחדים מהמילה הזאת (אם בכלל), עד כמה אתם מרגישים כבעלי זהות חדשה, עד כמה השלתם מעליכם את זהותכם התרבותית הקודמת (בין אם ישראלית לאומית, מקומית, יהודית וכו')..? ובכלל, האם יוצא לכם לחשוב על הנושא? האיש כתב פה לפני כמה שעות שהוא 'חי את ההווה' ובונה לו עתיד. בזמן שאני מרגיש קרבה למילותיו, אני חייב לציין שמבחינתי ההווה והעתיד עומדים בין היתר כתוצר של העבר (שלי לפחות), כך שאינני יכול למעשה להפריד בין שלושת אלה. עם כמה ששמחתי לקחת, להוסיף ולהנות מהצדדים שיותר דיברו אלי בתרבויות האנגלית והצרפתית, עדיין אני מאמין שכל זה לא היה מתאפשר ללא התרבות שהבאתי איתי. ואם מדברים על העתיד, אז השאלה מגיעה למחוזות הדור הבא- לאלה מבינכם שמגדלים ילדים או מתכננים, כיצד אתם רואים את ילדכם בעתיד? איזו תרבות הייתם רוצים 'להוריש' להם (עד כמה שביכולתנו להוריש כמובן, מבלי לכפות)? האם אתם רואים אותם ישראלים, דוברי עיברית, אירופאים לחלוטין? כמובן שבסופו של דבר זה יהיה תלוי בהם, אולם לנו כהורים יש חלק כלשהו בדבר אני מניח. הסרט עליו דיברתי מקודם נגמר בשיר שמילותיו הן (םחות או יותר): 'שכחנו את ריח היסמין של גנייך, ולאט לאט שחכנו את השפה שלך, זאת של אימהותינו, בכדי לשיר לך על כאבנו, לבקש ממך בתפילותנו לשמור על אלה שנותרו קרובים אלייך'. לאחר שהחלטנו אני ואישתי להיות הורים (לילדה; כולי תקווה
), אינני חדל לחשוב על זהותה התרבותית העתידית של ילדתי. ויש בי חלק שמפחד (האם זאת המילה הנכונה?) לראות את הילדה שלי מתרחקת יותר ויותר מהעבר המשפחתי שלה. ואינני יודע למה. ואני שואל את עצמי איפה היא תהיה, או עד כמה היא תרגיש חיבה לארץ ממנה אביה בא או האם היא תדבר את שפת אביה? האם היא גם תרגיש כבת מהגר, רחוקה, שונה? תתכחש להיסטוריה (האישית) שלה? מה אתם מרגישים? האם עזבתם לגמרי את עברכם והשארתם אותו מאחורה, או שאתם עוד מרגישים אותו כחלק בלתי נפרד? האם הייתם רוצים לראות את ילדכם גדלים כמו כל שאר הילדים בשכונה, אירופאים לכל דבר, או ישראלים עד כמה שאפשר, או אולי איפה שהוא באמצע? אשמח לשמוע...
 

ciccio

New member
התבוללות מילה שגויה

נובעת מדפוסי דת מחורבנים שטבועים אצלנו כמו משולשי הצ'יפ של ששמו התלת רגלים לתושבי הארץ (רק שתבין מאיפה עולמי הקטן נובע) השאלה לגבי מה תהיה תרבותך ותרבות ילדיך היא שאלה שכל מהגר שואל את עצמו, וזה נכון גם להורים ולסבים שלי... אנחנו כישראלים לא נפטר לעולם מהישראליות שלנו כי זה התרבות שעלינו חונכנו למשך לפחות עשרים שנה וזה אומר כל תהליך הבניה האישית שטבועה אצלנו נמצא שם. והאמת זה לא מצער אותי זה נותן לי פרספקטיבה שונה מלאיטלקי המצוי אם לטוב או לרע. אני ואני מאמין שרובנו מנסים לקחת את מיטב התרבות והמנהגים המקומים ולצרף אותם למה שהוא אוהב מישראל... נו מה לעשות הקפה הוא של פה, החומוס הוא של ישראל, הפוליש של פה, ספונג'ה בשיטת הצפה זה של הארץ... לגבי ילדים... לא יודע עדיין אבל אני מוקסם מילדים שחשופים לתרבויות שונות, שפות שונות , הבחירה שלך יכולה להיות בחשיפה שלך אליו לישראל ולא בהכרחה שלו לאהבת ישראל... כל עוד הוא יגדל בצרפת הוא יהיה יהיה צרפתי , הזיקה לישראל תלויה בחשיפה שלו לדבר... (סתם דוגמא, תראה את נטלי פורטמן...שמעת אותה מדברת עברית? איזה חיוך נמרך לי על הפנים לשמוע אותה אבל היא ישראלית? לא ממש נראה לי) זו דעתי, אבל מה אני מבין?... לגבי התבוללות? אקסקיוז מיי פרנץ' אבל על הזין (הנימול) שלי!
 

chti

New member
לגבי בחירת המילה

זאת היתה טעות איומה. אני האחרון שיהיה אכפת לו מענייני דת; כתבתי על זהות תרבותית והנושא שמעניין אותי נמצא אך ורק בתחום הנ"ל (התרבותי). כמובן, ההתבוללות עליה ניסיתי לדבר היתה תרבותית, אבל המילה הזו- התבוללות- איננה נכונה לקונטקסט הזה. עכשיו, גם אני מוקסם מילדים שחשופים לתרבויות שונות- רק מה, אין לדעת אם הילדה או הילד יטמיעו את אותה חשיפה- ומכאן אני מניח בא ה'חשש' שלי. אינני רוצה להביא לעולם ילדה שתהייה מנותקת מהסביבה בה היא תגדל- חס וחלילה. אני רק רוצה שתהיה לה עוד פרספקטיבה תרבותית, אולם אי אפשר להבטיח את זה ע"י אף שיטה אני מניח. מה שבטוח זה שצריך לנסות ולעודד ולחשוף אותם לתרבות השנייה. השאלה היא איפה הגבול. וזאת שאלה מצויינת לאור תגובות כגון זו שלמטה.
 

ciccio

New member
חשיפה

היה לזה כבר שרשור כמה דפים אחורה לא? לדעתי וזה משהו שאני עושה גם בלי ילדים... להכין אוכל שאתה זוכר מהבית. לציין את השנה החדשה ולהזמין לבית אורחים לארוחה, בלי טקסים דתיים אבל לדעת להרים כוסית ולברך לשנה טובה. לשיר שירי ילדים (אתמול שיגעתי את הערל ששרתי לו כל היום את גשם גשם משמיים כל היום טיפות של מים) להדליק נרות חנוכה ולהכין סופגניות לספר על זיכרונות ילדות שלך האינטרנט מקור לא אכזב לחשיפה כל זה תלוי בך... הנכונות של הינוקא תלויה בו... אני מכיר ילדים שמנותקים לחלוטין ואני מכיר אחרים שקוראים הארץ (בגיל 16!).
 

i love IL

New member
לא להתבוללות!!!

שלום נושא מעניין העלית כאן. התבוללות עלולה להביא לקריסת היהדות ואז היכן נמצא את עצמנו?? כבר סטטיסטיקות מורות על ירידה באוכ' היהודית, אם משום הבאת מספר ילדים קטן יותר ואם משום התבוללות. אני איני רוצה לקחת חלק בהכחדת היהודית, גם אם לכאורה נישואי אשה מותירים את הילד יהודי, הרי שלא ניתן לחנך על פי שתי דתות, הווה אומר שהדור הבא יכול שוב להתבולל וחוזר חלילה. דת היא כח, אחדות, לא ניתן למחוק או להתכחש לעברנו בכזאת קלות, מילא שאנשים כבר לא שומרים מצוות. מאז שאני חיה כאן, אני חשה זיקה חזקה יותר ללאום ולדת, על אף שאיני דתיה כלל וכלל, כך לדוגמא, אם בארץ הייתי "חוגגת" את הסילבסטר, הרי שעם בואי לאירופה, עניין זה לא נוגע לי כלל כמו גם חגים נוצריים אחרים, כאשר ידוע לי על משפחות יהודיות שחוגגות חגים נוצריים ולא את היהודיים (צורם ממש). עדיין לא פגשתי נוצרי שחוגג את ראש השנה, או מוסלמי שחוגג את חג המולד... אני חושבת שהיהודי יותר מכל בן דת אחרת מתנכר לדתו ורואה בה ענין פרימטיבי. אם לא נשמור על דתנו ועל אחת כמה וכמה נתגאה בה...נאבד...לכל אורך ההסטוריה יהודים הקריבו חייהם בעבור דתם וזה אחד הדברים שעל כל יהודי לזכור.
 

ciccio

New member
איש, תהיה רציני לרגע

אולי פה נמצא את הז'אן ד'עכו שתציל את העולם היהודי מהכחדה!!!
 

i love IL

New member
אני ולא ז'אן דארק...

נתתי נקודה למחשבה בענין הדת וחשיבותה...מבחינתי מחר אתם יכולים ללכת להתאסלם. אני אמשיך להיות יהודיה וישראלית גאה ועדיין להנות מתרבויות אחרות זה אפשרי אתם יודעים...
 
אז הנה - יש לי שאלה פילוסופית

במיוחד בשבילך - למה דווקא הדת היהודית צריכה להתקיים ועם כמה שיותר אנשים? מה כל כך מיוחד בדת היהודית? האם אני, כאתאיסטית (על פי אמונתי) צריכה לשמור על צביון חיים יהודי בגלל שאבותי הקריבו את חייהם למען הדת היהודית? מה זה ייתן לי? מה זה ייתן לאבותי? את הסילבסטר מעולם לא חגגתי. אולי בגלל שאין חג כזה. אבל את תחילת השנה, כמו שאני מכירה אותה, אני חוגגת בהחלט. השנה שלי מתחילה ב 1 בינואר, ותמיד התחילה. היומולדת שלי חל ב 31 לינואר, ומעולם לא חגגתי יומולדת ב ו' שבט. אם יהיו לי ילדים, אני מקווה לחנך אותם לערכים של הבחנה בין טוב לרע, של בחירה של דרך החיים שטובה להם. לא לדת של ההורים שלי, או של אבותי הקדומים יותר - אלא אם כן אני מאמינה באותה דת ומקיימת את מצוותיה בעצמי.
 

Woking

New member
מה אומר

ברבות השנים התחלתי להרגיש שהישראליות שבי, שאי אפשר להתכחש לה, תלויה כאבן רחיים על צווארי. it's my personal cross to bear. ההתבוללות מבחינתי, או יותר נכון ההטמעות, משמעה כרסום איטי באותה אבן ריחיים. אט אט אני מסיר את שלשלאות העבר וצועד למה שהוא מבחינתי הוויה יותר הרמונית. זה תהליך תמידי שימשך כל עוד אדרוך על האדמה הזאת, ולעולם לא יושלם. לגבי ילדי יש לי רק שני חששות: שירצו להפוך לדתיים (כל דת שהיא), או שירצו ללכת ולחיות בישראל (כפי שהיא היום). היה ויקרה יהיה זה מבחינתי כשלון חינוכי.
 

gezellig

New member
תמיד היה בי דחף חזק...

לברוח מהיהדות, כמה שיותר מהר וכמה שיותר רחוק. ההסטוריה כבר אמרה לא אחת שהיהודים הם עם חסר מזל ולדעתי העתיד לא צופן שיפור בקטע הזה. מכיוון שאין בי שום זיקה לדת, כל העסק של להיות יהודי נראה לי מיותר בהחלט. כרגע לא נראה שאני עומד להקים דור המשך, אבל אם היו לי ילדים והם לא היו יהודים, הייתי רואה בזה שחרור מעול. מצד שני אם היו לי ילדים, כן הייתי מקנה להם תרבות ישראלית חילונית. אני מוצא שבתרבות הישראלית נעשו המון דברים יפים בתחום השירה, המוזיקה והספרות.
 

oranje boven

New member
גם אני מגדירה עצמי אתאיסטית

ואני מקוה שהילדים שלי יגדלו להיות מבוגרים שהערך העליון שלהם יהיה חופש בחירה לכל אדם, כל עוד הוא לא פוגע בזולתו. נולדתי יהודיה, אבל אין לי שום זיקה אליה. החגים שאני זוכרת ואוהבת, הם חגים חילוניים של קיבוץ, לבן שלי לא חגגתי בר מצוה והילדים שלי מכירים את התנ"ך בתור החלק הראשון של הברית החדשה. אני כן מעריכה תרבות ישראלית, ודואגת שילדי יהיו חשופים אליה ולשפה העברית. ברור לי במאה אחוז שאם לא נחזור לישראל, תהליך ההתבוללות שלנו, שלי ושל ילדי, יואץ. נותר לי רק לקוות שישאר בהם משהו מהאהבה שלי לשפה, לספרות, למוזיקה הישראלית. כיום אני עושה כל מאמץ שכך יהיה.
 

stevie1

New member
אני לא רואה את עצמי כמתבוללת

מבחינתי להתבולל זה להתעלם (להתכחש?) במכוון מהמקום ומהסביבה בה גדלתי. אני מאמינה שהעבר הוא חלק מאיתנו, גם אם אנחנו מתעקשים לנסות לגרום לו להשאר הרחק מאחור. העבר הוא אני, הוא חלק ממני. מאמינה שתמצא את שביל הזהב
THINK PINK!
 

tokit

New member
כיום אני די חסרת דת..

גם בארץ לא הייתי מחובבי החגים ואילו פה אני די מתעלמת מהם. מדי פעם מתקשרת חברה ומנסה לצרף אותי לפעילויות של הקהילה, אבל לא ממש הולך לה. אני יהודיה על פי הדת שלי, אבל אין לי שום קשר ליהדות. בגרמניה אני מוגדרת כ"חסרת דת". מה שכן, אני ישראלית (מיום ליום פחות, אבל עדיין..). אני קוראת ספרים בעברית, המשפחה שלי גרה שם, משם הגעתי. אם אי פעם יהיו לי ילדים, הם יהיו יהודים על פי הדת, אבל לא אחנך אותם ליהדות. מצד שני, אתעקש לשוחח איתם בעברית.
 

ayala26

New member
ילדים בכל מקרה מתרחקים

בלי קשר לתרבות שנחנך על ברכיה את ילדינו הם יהיו שונים. העובדה שאמי ישראלית וגם אני ישראלית בכלל לא אומרת שיש לנו אותה תרבות. גם לשנות דור תפקיד בעיצוב תרבותם של ילדינו ובכל מקרה הם יהיו שונים מאיתנו.
 

chti

New member
../images/Emo45.gif צודקת לגמרי

נקודה שבאמת פיספסתי, אולי דווקא בגלל שהיא כה 'טרוויאלית'... אולי אם כך המונח שחיפשתי היה בעצם 'זיקה תרבותית'? בכל מקרה, נראה לי שזו הנקודה היותר משמעותית שפיספסתי בשאלה שלי, לפחות לגבי הילדים. לגבי הסיפור שלי- נראה לי שאני לגמרי בדיעה אחת עם מה שסטיבי אומרת.
 

forglemmigej

New member
תרבות זה הוויה מקומית

בעיקר ואין קשר לאמא או אבא.אני תמיד אראה עצמי ישראלית ויהודיה בהתאמה למרות שאינני שומרת אפילו על מצווה אחת ביהדות.
 

SupermanZW

Well-known member
מה הקשר להתבוללות?

בחרת מילה לא מתאימה לתאר את מה שרצית. בתור מהגר עתידי (בעוד קצת יותר משנה) אני רוצה שילדי יבחרו לעצמם את התרבות איתה הם הכי יזדהו ואני מניח שהם יהיו חסרי דת כמוני, לא אנסה בשום אופן להפוך אותם לישראלים, הריע אני בורח מהמנטליות המגעילה בארץ ולא ארצה שילדי יהיו כאלה.
 
למעלה