השתקפות מעורפלת

[הדובון הקטן]

השתקפות מעורפלת

"מסתכלת במראה .. אני רואה מטושטש.. יש שם משהו מוזר זה לא ממש ברור.. עוצמת עיניים מנסה לפקוח שוב זה לא הולך אני רוצה לראות לבחון ולבדוק.. מסתכלת במראה רואה ילדה.. לא, זו נערה! מה זה? לא ברור! עוצמת עיניים מנסה לפקוח שוב זה לא הולך אני רוצה לראות לבחון ולבדוק.. מסתכלת במראה ורואה ילדה פשוטה מתאמצת לחייך .. חיוך יפה אני חושבת אבל היא שומעת אותי ונכנעת! אני רואה דימעה ?! אני רואה נכון?! מסתכלת במראה ורואה נערה שבורה נערה חלשה ומצד שני טוב לה מה שהיא מעוללת לעצמה" רסיסים של עצב זה כל מה שנשאר? היתה לי מראת חיים של שמחה , של אשליות חשבתי שהיא אמיתית, המראה הזאת התנפצה אלפי יריות ניפצו אותה לשברים כ כך קטנים ואני ילדה חלשה מאיפה יהיה לי את הכוח לבנות מראת חיים חדשה?? ** שאלה רטורית – מצחיקה את עצמי , התשובה נמצאת בידיים שלי אבל תמיד פועלת לרגל הקול שמתלווה אליי בוקר צהריים ערב לילה מתי שרק הוא יכול להיות – תמיד אמצא אותו שם !! ** שביזות של ערב - מחר אני כבר לא חלשה , מחר מתחילים לשחק מההתחלה !!

 

[Pure SilenCe]

דווקא הילד שבנו..

דווקא הוא הוא חזק. כשאנחנו מרגישים נופלים ומתרסקים, הוא זה שמוצא לנואת הכוחות הוא זה שמחזק אותנו ע"י תובנות. גם אם את מרגישה תשושה, הילדה שבך מחוזקת יותר מתמיד. הניחי לה להנחות אותך. היא זוכרת מי היית פעם ומי רצית תמיד להיות.

 

[ב ל]

../images/Emo85.gif

לשחק? אין לי כל כך הרבה מילים להגיב איך תמיד רואה אותך והכל נראה אחרת ואז נכנסת להודעה וקוראת ילדה ממש אחרת איך יש לך את הכוחות להסתיר כל הזמן את הכאב שנמצא מבפנים? רק לומר שאוהבת אותך ילדה ומצטערת שניסיתי לדרדר לא יודעת מהיכן זה הגיע שלך תמיד אני