ננסה בדרך הישירה ביותר.
שני הקודקודים האחרים אכן יכולים להיות בשתי הנקודות שציינת, אבל לא רק. נלך על המקרה הכללי. יהי המשולש ישר-הזווית: ABC, A - הנקודה (4,2), קודקוד הזווית הישרה. B - הקודקוד על ציר x. C - הקודקוד על ציר y. משוואת הישר המכיל את צלע AB היא משוואת ישר
כלשהו העובר דרך נקודה A:
y - 2 = k(x - 4)
כאשר k, השיפוע של הישר, יכול לקבל ערכים שונים. נראה, היכן ישר זה חוצה את ציר x, וכך נמצא את נקודה B:
y = 0 - 2 = k(x - 4) x - 4 = - 2/k x = 4 - 2/k B(4 - 2/k, 0)
הניצב השני AC מאונך לניצב AB, ולכן השיפוע שלו שווה מינוס 1 חלקי השיפוע של AB. נכתוב את משוואת הישר המכיל את AC - כמשוואת ישר העובר דרך נקודה נתונה, ששיפועו נתון:
y - 2 = - (1/k)(x - 4) k(y - 2) + (x - 4) = 0
נמצא, היכן ישר זה חותך את ציר y - וזו תהיה נקודה C:
x = 0 k(y - 2) - 4 = 0 k(y - 2) = 4 y - 2 = 4/k y = 2 + 4/k C(0, 2 + 4/k)
נמצא את אמצע היתר BC. שיעורי נקודה זו הם ממוצעי שיעורי הנקודות B ו-C:
B(4 - 2/k, 0) C(0, 2 + 4/k) x = (4 - 2/k + 0)/2 = 2 - 1/k y = (0 + 2 + 4/k)/2 = 1 + 2/k - x = - 2 + 1/k - 2x = - 4 + 2/k y = - 2x + 5
וזה מה שהתקבל: הישר y = 5 - 2x.