השם של הפורום משך אותי...

[g a v i]

השם של הפורום משך אותי...

שלום לכם! אני בת 25. בגיל 18 עליתי לארץ, התחתנתי, ילדתי תינוק (לא הכל בגיל 18!

ואז נסענו לקנדה לשליחות - כאן אנחנו גרים מאז אוגוסט ואמורים להיות כאן 3 שנים. לפני הלידה, הייתי עוזרת משפטית בחברת היי-טק. אחרי הלידה פוטרתי בעקבות קיצוצים אבל בבלאגן של הנסיעה לא ממש התייחסתי לזה ודווקא שמחתי שיצא לי להיות שנה בבית עם התינוק שלי. בגדול, עכשיו: אני בקנדה. התינוק במשפחתון כל יום. הבעל עובד בטירוף. והכל פתוח לי. אבל אין לי מושג מה לעשות עם עצמי! עשיתי תואר ראשון לא ממש שימושי ואין לי כ"כ מה לעשות עם זה. העבודה שהיתה בארץ היתה עוד אחת בסריה של עבודות טובות בפני עצמם אבל לא ממש לוקחות אותי לאף מקום. ז"א - אני לא בדרך לאף מקום! מה שנקרא JACK OF ALL TRADES, MASTER OF NONE (עשיתי מלא דברים מעניינים אבל לא התמחתי בשום דבר). בקיצור, עכשיו אני עומדת בפני הלא נודע. מצד אחד אני רוצה לעבוד כדי לחסוך לחזרה לארץ (שמוגדרת ואמיתית). מצד שני, לא רוצה שוב לבזבז את הזמן כאן בלעבוד סתם כדי לעשות $$ ואז להגיע לארץ באותו מצב בדיוק שבו נסעתי - בלי שום התמחות. אז חשבתי אולי ללמוד משהו שיקנה לי מקצוע. אבל איך? מה? מאיפה השכר לימוד?? בקיצור, אני מבולבלת. אני "רק" בת 25 אבל אין לי מושג מה אני רוצה להיות "כשאגדל"!! וככל שאני יושבת בבית וחושבת על זה אני עוד יותר מתוסכלת. לפעמים כשהכל פתוח, זה יותר מחניק! אשמח לכל התייחסות או עזרה שתוכל לעזור לי לצאת קצת מהבלבול.

 

[noa128]

בוקר טוב לך ../images/Emo13.gif וברוכה הבאה

שמחה שבאת לכאן להתייעץ, ומקווה שנצליח לעזור. ראשית מציעה למצוא את היתרון שבמצבך - הכל פתוח זה מלחיץ, נכון, כי יש תחושת תלישות והיעדר של עוגן - אבל בהכל פתוח אפשר גם לבחור מבין שלל האפשרויות, יש את אפשרות הבחירה. אולי אפשר להתחיל את הבחירה בכך שתשבי ותרשמי לך את כל האופציות העומדות בפנייך. קודם כל תגלי שהן לא רבות מספור אלא מאד ספציפיות - כי בציונם לעצמך תתחילי להגדיר לעצמך מה את רוצה, מה מעניין אותך ומה לא, מה ריאלי ומה לא - ובסוף תישארי עם רשימה מוגדרת מאד של מה שמתאים לך. לגבי ה"מה לעשות" - אז בואי נחשוב רגע ביחד - לימודים - אחרי שצימצמת לך מבים האפשרויות את מה שמעניין לך מצד אחד, ופרקטי לשמש אותך בעתיד מצד שני, נותרת שאלת שכר הלימוד. אין לי מושג מה האפשרויות בקנדה (יש כאן פורום בתפוז של ישראלים בקנדה, שם בטח ידעו לענות לך), ועניין שכר הלימוד בהחלט חשוב לעניין הזה, כי באירופה למשל משתנה גובה שכר הלימוד בין בעלי דרכון אירופאי לאחרים. לעניין תעסוקה - האם התארים או המקצועות שברשותך יכולים לשמש אותך להתקבל לעבודה באחת החברות בקנדה שיש לה זיקה בישראל? חברה שיש לה סניפים בישראל, חברה ישראלית שיש לה סניף בקנדה, חברה בינלאומית בבעלות ישראלית - הזיקה חשובה להמשכיות - אני הייתי שמה לי כמטרה להשתלב בעבודה באחת החברות האלה, לצורך המשכיות של העניין כאן בארץ אם וכאשר, ואז את לא חוסמת לך את האפשרות לחזור לארץ ולא נאלצת להתחיל כאן מחדש כאשר זה יקרה. בעבודה עם ישראלים את גם מרחיבה את המעגל החברתי שלך, חברה מאד מועילה כשמרגישים תלושים וחסרי תכלית, לי באופן אישי היא נותנת הרבה צבע וכיף וזה ודאי יועיל לתחושת ה"עוגן" שלך. זהו בינתיים מה שעולה לי בראש - מקווה שהועלתי, ועדכני אותנו

 

[צלליתה]

ברוכה הבאה

לי יש בת בגילך ועדיין אין לי מושג מה אני רוצה להיות שאהיה גדולה. תמיד מרתק אותי איך אנשים מגיעים לקרירה. הרי רק מעטים בינינו לומדים מקצוע שהוא גם מקצוע, ואחר כך הולכים לעסוק במקצוע הזה בדיוק. (אין לי את המספרים, אבל אחוז גדול של אנשים שלומדים, נאמר תואר במשפטים, לא יהיו עורכי דין). לא ציינת מה תחום הלמודים שלך. אולי שווה להשקיע בתואר מתקדם, גם אם הלמודים יקרים? אני לא מכירה את האוניברסיטאות בקנדה, אבל יודעת שבארצות הברית ובאנגליה הרבה יותר קל להשלים דוקטורט מאשר בארץ. לא בגלל שהאוניברסיטאות פחות טובות, אלא בגלל שכל השיטה שונה. תסתכלי גם מסביב מה עושים קנדים. בסך הכל, דברים שמתחילים שם מגיעים בסוף לפה. אם את מחפשת לפתוח עסק יכול להיות שתוכלי לזהות את הטרנד החדש לפני כולם, ולהיות הראשונה בארץ. ולסיום המכתב שלך מדהים. אמרת שהגעת לארץ בגיל 18, אז איפה למדת עברית כזאת? מישהי שמסוגלת לכתוב ככה בשפה שלא שפת האם שלה בודאי מוכשרת מאוד מאוד ותוכל לעשות כל מה שתרצה. שיהיה בהצלחה רבה

 

[גריפון]

ברוכה הבאה ותודה רבה על הבעת האמון

וגילוי הלב...

ודאי עוד נדבר בהמשך. שמח שבאת.

 

[g a v i]

../images/Emo51.gif רבה למשיבים!!

מאד עזרתם לי לעשות קצת סדר בראש. בכל נסיעה שמרחיקה אותך מה"בית" והמשפחה יש גם מידה של דיכאון קל ועצב. (אני יודעת, כבר עברתי את זה בעליה לארץ) - שם אני נמצאת כרגע לצערי. לכן, דברים שבמאת כנראה לא כ"כ מסובכים נראים לי מתישים! מאד אהבתי את הרעיון של לעשות רשימה מסודרת (ובכלל בד"כ אני מלכת הרשימות!) ולקחת קצת זמן לעשות חושבים לפני שאני קופצת למים. כי אני נורא מפחדת לעשות "טעות" - ללמוד עוד משהו לא רלוונטי, לעבוד בעוד עבודה נחמדה אבל לא מועילה, וכד' ולא להתקדם לשום מקום. למרות הגיל, יש לי אחראיות על כתפיי (תינוק, משכנתא) ואני מרגישה כאילו קיבלתי איזשהי

בנסיעה הזאת - זמן "למצוא" את עצמי ולהחליט מה אני רוצה לעשות עם חיי. מישהו מאד חכם פעם אמר: Find something you love doing and think of a way to get paid to do it ואני מאמינה בזה - החיים יקרים מדי לבזבז אותם על עבודות מזדמנות - אני חייבת לחשוב על משהו שאני מאד אוהבת לעשות (אני חושבת ברצינות על ייעוץ זוגי וכד' - אבל זה ממש סיפור עד שמקבלים את התואר - זה תואר שני והשלמות וכו') ורוצה שזה יהיה המקצוע שלי באמת. כי בלי זה, אני פשוט עוברת מעבודה לעבודה לעבודה בלי אפשרות לחסוך או לתכנן... בגדול, זו גם ארץ זרה לי, מקום חדש וכל זה מכביד עלי - אני לא מכירה את האיזור או לאן להגיע - ז"א, זה עוד חלק בתסכול. כאילו, אם אני רוצה להתחיל לעבוד - איפה מתחילים? איך מחפשים כאן עבודה? אני בטוחה שזה לא מפחיד או קשה כמו שנראה לי, פשוט צריך להתחיל להזיז את הרגליים כנראה... אהבתי גם את העצות של לעבוד בחברות או עבודות שיתנו לי אופציה להמשיך גם בארץ. תודה על ההתייחסות והעזרה! עוד לא סיפרתי לכם בכלל על כל שאר הקושי בלעבור לארץ זרה (לרכוש חברים, וכד' ועצם זה שזה לתקופה מוגבלת - ז"א כל מה שאני בונה כאן אני "מפרקת" בעוד כמה שנים) אבל זה כבר יבוא בהמשך! (וכהסבר לשאלה, אני נולדתי להורים ישראלים, אז הם דיברו איתי בעברית. אז למרות שאני מעדיפה אנגלית לרוב, העברית שלי ב"רמת" שפת-אם - לא כמו שלכם אבל דיבור שותף.)