השואה קרבה-גם מצד אמריקה

adato

New member
השואה קרבה-גם מצד אמריקה

בנות 20+בנים 20+בחורות 30+בחורים 30+נשים 40+גברים 40+עוד אפשרויות...בחר/י קהילה קולית נושא שיחה לא משנה דיבורים בכיף בילויים משותפים קשר רציני טלצ'ט יאנג שיחות אקטואליה קשר דיסקרטי מין בן/בת הזוג לא משנה גבר אישה גיל: מ עד איזור לא משנה ת"א והמרכז ירושלים והסביבה חיפה והצפון אשדוד והדרום מגזין ניו יורקי חשוב קורא להשמדת ישראל מגזין ניו יורקי חשוב קורא להשמדת ישראל. ברשימה שמפרסם המגזין The New York Review Of Books הנקראת האלטרנטיבה מתברר שבעיניו של פרופסור טוני ג'ט, קיומה של מדינת ישראל אינו כורח המציאות. מתברר גם שבעיני עדה של אינטלקטואלים נחשבים הרואים עין בעין עם הפרופ' הנכבד, העולם בלי מדינת ישראל יהיה מקום מצויין. בעולמו האינטלקטואלי של הפרופ' אין עוד מקום למדינות לאום. בלית ברירה משלים הפרופ' עם קיומן של מדינות כמו גרמניה, צרפת, איטליה, וכו'. יש ברירה לגבי ישראל. יואל אסתרון, ברשימתו מי בעד חיסול ישראל מתנגד בחריפות לרעיון המציע בעצם את התאבדותה של ישראל לדעת. "האם יכול רעיון להיות מגוחך ומסוכן גם יחד?" תוהה אסתרון. "ג'אדט מוכיח שהדבר אפשרי. המאמר שלו, המנסה להסתיר את שנאתו לישראל בקפלי הניתוח, איננו מבהיר, איך שני עמים שאינם מצליחים להידבר כבר כמה דורות, אלא בפצצות, יתמלאו לפתע באהבה ויכוננו יחסי שכנות אדיבים ונדיבים. שייח יאסין מת מצחוק. ובכל זאת, הרעיון גם מסוכן; משום שהוא קונה לו חסידים בצומתי השפעה. המאמר מהדהד בקהילה האינטלקטואלית בארצות הברית כניסיון נועז לשבור את המוסכמות. אנשים שנואשו מן המבוי הסתום במזרח התיכון אומרים בתמימותם: רגע, אולי יש בו משהו. ואליהם חוברים כמובן אנטישמים עם קבלות, שונאי ישראל ושאר ירקות. אפילו עמוס אילון, האיש של "הרצל" ושל "הישראלים", שופע מחמאות במכתב למערכת ממקום שבתו בבוג'יאנו, איטליה. ג'אדט "פרץ דרך ביער הקלישאות", כלשונו." לפני שנתיים ירה המגזין היוקרתי את יריית הפתיחה בקרב הרעיוני שלו על הקונצפט של התאבדות ישראל- פירסם בהרחבה ראיון עם אהוד ברק שהתמקד בנימוק כשלון שיחות קמפ דיוויד. ברק ציטט בראיון את קלינטון, שאמר לו, לדבריו, שהסיפור האמיתי של קמפ דיוויד הוא שבפעם הראשונה בהיסטוריה הניח נשיא אמריקני על השולחן הצעה קרובה מאוד לדרישות הפלסטינים, וערפאת דחה אותה ופנה לטרור. ברק טען שערפאת הגיע לקמפ דיוויד כדי להוציא ויתורים רבים ככל האפשר מהישראלים, בלי שהתכוון ברצינות לחתום על התחייבות לסיום העימות. מייד עם פרסום הראיון בעיתון, הסתייג אהוד ברק מהנוסח "הסוחף" שבו הובאו דבריו. הוא שיגר לעיתון הבהרות- אולם אלה לא היו מיועדות כמובן לאותו גיליון, כך שהרושם שהותיר ברק על קוראיו היה שחזון השלום הולך ונאלם דום.
 
למעלה