הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה [וליסטום הבריות]

  • פותח הנושא ayb1
  • פורסם בתאריך

ayb1

Well-known member
הרמב"ם, הלכות תלמוד תורה [וליסטום הבריות]

כָּל הַמֵּשִׂים עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעְסֹק בַּתּוֹרָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה, וְיִתְפַּרְנַס מִן הַצְּדָקָה – הֲרֵי זֶה חִלַּל אֶת הַשֵּׁם, וּבִזָּה אֶת הַתּוֹרָה, וְכִבָּה מְאוֹר הַדָּת, וְגָרַם רָעָה לְעַצְמוֹ, וְנָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם הַבָּא: לְפִי שֶׁאָסוּר לֵהָנוֹת בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, בָּעוֹלָם הַזֶּה.

אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַנִּהְנֶה מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, נָטַל חַיָּיו מִן הָעוֹלָם. וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ, לֹא תַעֲשֵׂם עֲטָרָה לְהִתְגַּדַּל בָּהֶם, וְלֹא קֻרְדֹּם לַחְפֹּר בָּהֶם.
וְעוֹד צִוּוּ וְאָמְרוּ, אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה, וּשְׂנֹא אֶת הָרַבָּנוּת. וְכָל תּוֹרָה שְׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה; וְסוֹף אָדָם זֶה, שֶׁיְּהֶא מְלַסְטֵם אֶת הַבְּרִיּוֹת.

מִשְׁנֵה תּוֹרָה לְהָרַמְבָּ"ם,
סֵפֶר הַמַּדָּע, הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה, פֵּרֶק ג
 

LAYLA S

New member
אבל כל זה בטל ומבוטל

אם איש עם מגבעת שחורה ולבוש של כומר מפולין של המאה ה-19 מצווה אחרת... בעיקר כאשר המאמינים מולעטים בסמים פסיכיאטריים כדי לנטרל אותם מחשיבה עצמאית וצרכים פיסיים אנושיים טבעיים.
 

restored

New member
ללא ספק גם כאן החרדים של ש"ס צדיקים ותמימים

מעניים חזון ישעיה האלה הם אשכנזים או לא.
לא נראה לי אישית.
 

mr dish

New member
נכון. עדיפה שימלת מעצבים שזורה זהב ותרבוש

אזארי-תורכי על הקלוואסה...

ערבי לא חייב להיות מוסלמי. הוא יכול להיות גם יהודי.
 
גם אני!

וכך, בחתונות המעורבות אנחנו מדבירים את נגע הגזענות המסריחה מעמנו.
 

mr dish

New member
צל ענן שחור - האם קיים משהו במוצאך ובעבר עמך,

שאתה אוהד? משהו חיובי? שתרם משהו לרווחת העולם, כמו אלה אותם אתה מעריץ...?

 
מה זאת אומרת? יש המון!

אני לא סובל גזענות, במיוחד לא בתוך עם ישראל. אלי צפון ולילה מפליאים פה בדברי שטנה - זה על המזרחיים וזו על האשכנזים. בעיני זו טינופת שמביישת את עם ישראל לדורותיו.

אחד מגדולי המקובלים, האר"י, מוכר תמיד כרבי יצחק לוריא. לעיתים קרובות, שוכחים ששמו המלא הוא רבי יצחק לוריא אשכנזי, ושהוא היה חצי חצי. כאן בארץ טינופת אשכנזית גזענית יש המון. מגעיל ומעורר קבס.

אבל אפילו בקרב האשכנזים, הם מיעוט הולך וקטן, והולך ומזדקן. עובר הזמן, הילדים מתחתנים זה עם זה, הנכדים כבר בקושי שמים לב לעניין העדתי, הנינים, בעזרת ה', ישכחו את כל העניין המיותר הזה. יישאר אולי העניין ההלכתי למי שמקפיד על זה, אבל גם זה הולך ונהיה פלואידי, מי ששני דורות לאחור הוא פולני, צרפתי, מרוקאי ותימני, מן הסתם יבחר באופן כלשהו על פי איזה מנהגים הוא נוהג (ואולי פשוט יאמץ את המרא דאתרא של ישראל מימים ימימה, ה"בית יוסף"). לכל השאר זה ממש לא ישנה.

יש גם קבוצה קטנה של מזרחיים שלצערי בחרו בשיטת גזענות נגד גזענות, גם זה לא מעורר בי תחושות נעימות. אבל כמו במקרה הקודם, זה נדון להעלם. האנשים מתחתנים זה עם זה, וגזענים מסריחים צריכים לסבול כלות וחתנים שלא לטעמם. וטוב שכך.

לגבי ההערה המיותרת שלך - התנ"ך, החסידות, אהבת הארץ על כל רגביה, שירת ימי הביניים, בדיחות ביידיש, יש עוד הרבה...
 

mr dish

New member
צל ענן - בתגובתך הצלחת לגרש את הענן השחור מעל

לראשך. אני שמח שהגבת לדבריי והעמדתני על טעותי.
 
בכל פעם שאני שומע את זה אני צוחק מחדש

ולאו דווקא כי מדובר בהבנה לקויה של דברי הרמב"ם, פשוט משעשע לראות איך חבורת פסבדו-השכלה מדברת בביטחון רב כ"כ (ואני לא מתכוון אליך) על נושא שאין לה בו מושג וכל זה מתוך מטרה לסתור התנהגות מסוימת של ציבור שלומד את הדברים הללו כל היום, ציבור שלכל הדעות מבחינת אינטליגנציה עובר את רף הנורמה במובן החיובי.
האם מישהו מאותה חבורת ליצנים שמנסים לסתור את הדת מתוך הדת יודע איזו דעה פוסקים כשהרמב"ם מביא 'יש אומרים' לאחר שהציג את פרשנותו? איך מתרצים סתירת ק"ו ברמב"ם? או שמא מישהו מבני החבורה יוכל לומר איך מבינים את דברי הרמב"ם בסוגיית "התראה על לאו שאין בו מעשה"? כיון שסביר להניח שהתשובה השכיחה ביותר לשאלות לעיל היא 'לא' אזי נראה שאין שום קושיא מדברי הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה כיון שעל אותו רמב"ם יש סתירה מפורסמת מהלכות שמיטה ויובל-"ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים הרי דוד ע"ה אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי" סתירה שכאמור אינה ניתנת לתירוץ ע"י אנשים שלא יודעים ללמוד רמב"ם.


אגב מר-ayb1, כפי שציינתי הדברים לא מופנים אליך, ואחת הסיבות היא שלסגנון השאלה שלך יש תשובה הרבה יותר פשוטה: עיין ביאור הלכה סימן רל"א
 

ayb1

Well-known member
אם יש לך תשובה פשוטה תואיל נאלהביא אותה לכאן

בלשון פשוטה וברורה, כדי שכל חברי הפורם שירצו בכך, ישכילו וילמדו.
 
אני רואה שבדיוק כשנכנסים לנושא הפרקטי

של תירוץ לקושיה ההתלהבות שלך יורדת......עכ"פ הנה דברי בעל ה"ביאור הלכה" שהוא ה'חפץ חיים' המפורסם:

"כתב בתשובת דבר שמואל סימן קל"ח שאלה איזו היא דרך ישרה שיבור לו האדם אם לעסוק בתורה ולהרבות גבולו בתלמידים כל ימי השבוע וליהנות מאחרים או ליהנות מיגיע כפיו ומלאכה נקיה כל ימי השבוע ולעסוק בתורה לבד כל יום השבת [ואין כונתו שלא ילמוד כלל כל ימי השבוע דהא פשיטא דמחוייב האדם עכ"פ לקבוע עתים לתורה בכל יום כמבואר בסימן קנ"ה ובסימן רל"ח וביו"ד סימן רמ"ו אלא כונתו על יתר העת שביום איך יתנהג. וגם שאלתו הוא דוקא אם העסק שלו הוא נקי מתערובות גזל ורבית ואונאה דאל"ה אין זה ספק כלל אחד דעסקים כאלו שוב אין נקרא נהנה מיגיע כפו אלא מיגיעת אחרים ועוד דמוטב להתבייש בעוה"ז ולקבל מאה מתנות ולא לעבור פעם אחד על לאו דאורייתא של לא תגזול] ואעתיק בקצרה עיקר תשובתו לשואלו הלא ראתה עינו הבדולח מה שכתוב בטיו"ד סימן רמ"ו בב"י ובב"ח ובט"ז ובש"ך בשם ספר ים של שלמה ומכולם האריך למענתו מהר"י קאר"ו בספרו כ"מ הלכות ת"ת פ"ה וכו' אך הנראה לע"ד שאפילו הרמב"ם ז"ל יסכים בנידון דידן להתיר דאין דנין אפשר משאי אפשר וכיון שכפי צורך השעה והמקום א"א לזה האיש החפץ בחיים להתקיים תלמודו בידו לזכות בו את הרבים כ"א בסיפוק צרכיו ע"י אחרים הרי הוא ככל המון הדיינים והחכמים שהיו מקבלים שכר מתרומת הלשכה כדגרסינן בכתובות פרק שני דייני גזירות והרמב"ם ז"ל פסק כן בהלכות שקלים פ"ד וז"ל מגיהי ספרים שבירושלים ודיינים שדנים את הגזלנים נוטלין שכרן וכו' ואם לא הספיקו להם אע"פ שלא רצו מוסיפין להם כדי צרכן להם ונשיהם ובניהם ובני ביתם. ואיך יעלה על הדעת שיורה בכגון זה הרב ז"ל שיותר טוב לאדם לאחוז בסכלות וחסרון החכמה כל ימיו אשר הוא גרמא לכמה נזקין ומכשלות תלמוד המביא לידי מעשה ולמנוע טוב מבעליו מפני היותו נהנה מאת אחיו וע"ש עוד מה שהאריך בענין זה ולפלא על הבה"ט שלא העתיק רק השאלה ולא התשובה" ודו"ק
 
ומהרמב"ם קפצת לחפץ חיים....

אבל שכחת את הבסיס
שכל מי שאינו מלמד את בנו מלאכה כאילו מלמדו לסטות.
 
למעלה