הרהורי כפירה

שירה332

New member
הרהורי כפירה

יקרות שלי. אני ובעלי במסלול הזרעות (גונל F +אביטרל) בגלל בעיית זרע, הולכים ומתקרבים ל IVF ראשון. כבר למעלה משנה חיי סובבים סביב הטיפולים, ספירות הימים, חישובי הביוץ, בדיקות הזרע, מעקבי הזקיקים,וההמתנות המחרפנות
לבדיקות הבטא. החודש, בגלל ציסטות בשחלה כתוצאה מההורמונים, "נגזרה" עלינו הפוגה של חודש. מה אני אגיד לכן...קשה להאמין כמה טוב אני מרגישה. כאילו סלע ירד לי מהלב. לא חושבת על הריון, לא מתרוצצת כמו עכבר בין הבדיקות, לא מתייסרת במתח ואכזבות, לא מזריקה ולא מתנפחת. אפילו שמחת הסקס חזרה קצת. תאמינו או לא, לראשונ המזה למעלה משנה אין לי מושג מתי בייצתי ועוד כמה ימים (שעות, דקות) אני צריכה לקבל. השאלה היא רק איך חוזרים לשגרת הטיפולים המפרכת אחרי שנזכרתי איך נראים ומרגישים חיים נורמליים.למי יש כוח לזה שוב.
 

michalgi

New member
שותפה לתחושות שלך..

גם אני הרגשתי הקלות בהפסקות, ולפעמים מרוב שהיה לי כיף.. המשכתי את ההפסקות לעוד חודש....(עם יסורי מצפון). אני חושבת שההפסקות האלו טובות לגוף והרבה ויותר לנפש!!
 

שינובו

New member
הרצון להצליח חזק מהכל

ואני חושבת שזה הדבר היחיד שגורם לנו לקפוץ בחזרה למים הקפואים.. טוב שעשית הפסקה, במיוחד שזה עשה לך טוב, ואני מאמינה שזה יעזור לך גם בטיפול. את תראי שבאיזשהו שלב ידגדג לך לחזור... ואם לא, אז עוד חודש הפסקה זה גם לא נורא. והכי חשוב, בהצלחה!
 
למעלה