הרהורים של מבולבלת
תשמעו, אני מצטערת שאני פותחת שרשור חדש, ואני יודעת שזה ממש מעצבן אתכם, ואני לא יודעת אם בכלל מותר לי (והצלחתם להפחיד אותי עם הקטע שלכם עם השרשורים) אבל אני מרגישה שמה שאני הולכת לכתוב זה חשוב מספיק כדי לפתוח שרשור. בעקבות התוכנית בניקולודיאון, הכתבה והתלונות, והשרשור התחלתי לחשוב על עצמי ועל היחס שלי לקהילה. בעצם שמתי לב שאני, שכועסת על ההורים המתלוננים, ושחושבת שעל האנשים להתייחס לקהילה ההומו-לסבית כמו לכל אדם אחר, אני שמאמינה שאין טעם להסתיר זאת מאף אחד, שמאמינה בפתיחות הדעת, שמתי לב לכך שבמשפחה הפרטית שלי אני נוהגת אחרת לגמרי. אנחנו לא נתנו לאחי הקטן לראות טלנובלה בע"מ בגלל שהציגו שם גייז, אנחנו לא מדברים מולו על נושאים כאלו. ישר חשבתי לעצמי שזה לא בסדר, שאני מסתירה ממנו, שזה נוגד את הדעות שלי. החלטתי שצריך לדבר איתו ולהסביר לו הכל, ולהפסיק להסתיר. מובן שבאותו הרגע הלכתי לדבר עם הוריי בקשר לזה. סיפרתי להם על מחשבותיי, ומכאן התפתחה שיחה ששינתה את דעתי. הם אמרו שילדים קטנים שאינם מבינים עוד את הקשר שבין בנים ובנות, ואיך הכל עובד, איך הם יבינו מה זה גייז? הם עלולים להתבלבל לגמריי, לא להבין דבר, וסתם להסתבך. אני לא אומרת שהם יתחילו לנשק בנים או משהו, אני רק אומרת שתחשבו על הבלבול שיכול להיווצר אצלהם. הרי אנחנו, אנשים בוגרים שחלקכם אפילו עברו את גיל ההתבגרות, גם לנו קשה להסתדר עם היחסים בין המינים. גם אנחנו לא תמיד יודעים איך לנהוג, ומה לעשות. אז לגשת לילדים קטנים שעוד לא הבינו בכלל מה זה יחסים בין בנים ובנות ולהוסיף להם מידע שאפילו מבוגרים לא מבינים? הרי אתם עצמכם לא יודעים איך אנשים הופכים לגייז, האם זה בגנים, האם נולדים עם זה, האם זה נגרם מהתנהגות סביבתית, אז איך תסבירו לילד קטן למה דברים כאלו קורים? הילדים האלו בקושי יודעים מה זה יחסי מין, חלקם עוד בשלב של 'לשנוא את המין השני'. אז איך תסבירו לאלו דברים מורכבים הרבה יותר, כמו איך בכלל התחיל כל הנושא הזה. אני ישבתי עם ההורים שלי והתבלבלתי לגמרי. האם הומו זה הפרעה? האם אפשר לומר שזה כמו פיגור שכלי, חולה איידס, נכות, או אפילו בן אדם עם שישה אצבעות? הרי כמו שכבר חלקכם טענתם, זהו דבר לא נורמלי מבחינת הטבע. אז אם זה לא נורמלי, אפשר להתייחס לזה כאל שיגעון? על כל זאת דיברתי עם הורי, ולא מצאתי תשובות. עכשיו אני מבולבלת, ולא יודעת איך להגיב לקהילה. אם עברי הומו, והומו זה הפרעה, איך אני אמורה להרגיש עם זה שאני מתחברת למילים ולחנים שמישהו עם הפרעה כתב או הלחין? למה העובדה שעברי הומו, שעד עכשיו לא שינתה כלום אצלי בראש, פתאום כשאני נכנסת לעומק עניין זה, למה עובדה זו מבלבלת אותי כל כך, משנה את דפוס המחשבה שלי. אם תיכנסו לעומק העניין, גם בגיל מבוגר יותר, כל זאת יבלבל אתכם. אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני יותר מדי מבולבלת, ואין מי שייתן לי תשובות. כי אין. אם מישהו מכם יודע לענות על השאלות שהצגתי קודם הוא מוזמן. לי יש שתי תשובות לשאלות שלי. דבר ראשון, זה שעברי הומו לא משנה כלום לגביי ההתייחסות שלי לדברים שהוא כותב/מלחין. הכישרון שלו והמיניות שלו הם דברים שונים לגמרי, ואני מקווה שאף אחד מכם לא מקשר בין עברי כאומן לעברי כהומו. אני לא אפסיק להתפעל משיריו וכתיבתו, ולא אפסיק לשמוע את השירים. צריך להשתדל להפריד בין המיניות של אדם לבין אישיותו. כמו שאני יכולה להיות חברה של הומו, או לקבל אותו לעבודה, אני גם יכולה להתפעל ממה שהוא עושה, ואלו שני דברים שאינם קשורים זה לזה. בין אם עברי הוא הומו או לא, יש לו כישרון כתיבה והלחנה. ואני מתפעלת מכישרון זה, ומקווה לשמוע דברים חדשים שעברי יוצר. דבר שני, אני יודעת שעדיף שלא ננסה להסביר לילדים קטנים את עולם המושגים הזה, לפחות עד שיוכלו לקלוט זאת. אני מאמינה שאם אני כל כך מבולבלת מהנושא, ומנסה להבין את כל העניין הזה, אין שום סיבה שאחי הקטן ייכנס לבלבול הזה בגיל כה צעיר. הוא עוד תמים וצעיר, וכשיגיע לגיל המתאים ויוכל לקלוט לפחות את המושג הכללי אז נסביר לו הכל. אבל עד אז אני ממליצה שלא לבלבל את הילדים הקטנים בדברים שהם לא צריכים להתמודד איתם עדיין. לכל אלו מכם המבולבלים כמוני, אני חושבת שעדיף להפסיק לנסות להבין זאת, ופשוט לקבל את הקהילה ההומו-לסבית ואת היותם כאלו, ולהתייחס אליהם ככל אדם אחר כמה שתוכלו. אני מדברת עכשיו על הקהילה, אבל אני רוצה להעביר פה מסר כולל במשפטים אחרונים אלו. כל מיעוט בעולם הזה, או אפילו לא מיעוט, כל קבוצה של אנשים הקיימת בעולם הזה, חשוב שתנסו להכיר בהם ולהתנהג אליהם כרגיל כמה שאפשר. אף אחד לא רוצה רחמים, ואף אחד לא רוצה התייחסות כמו מצורע. כולם רוצים להרגיש רגילים ושווים עד כמה שאפשר. אז בואו ננסה לגרום לכך שכל אדם בעולם הזה ירגיש כך. הבהרה- שמתי לב שבקטע מסוים העליתי שאלות המתייחסות אל הקהילה כאל אנשים עם הפרעה. שלא תחשבו שאלו הדעות שלי, אני רק מציגה שאלות שעולות בקשר לנושא ולדיונים בו. לי אין תשובה אם זה הפרעה או לא, ואני אינני מבינה יותר טוב מכם. אני פשוט מציגה כאן דעה שונה במקצת, וכמה שאלות שעולות לראש. אני מקווה שאף אחד לא נעלב או משהו, כי זו ממש לא הייתה כוונתי.
תשמעו, אני מצטערת שאני פותחת שרשור חדש, ואני יודעת שזה ממש מעצבן אתכם, ואני לא יודעת אם בכלל מותר לי (והצלחתם להפחיד אותי עם הקטע שלכם עם השרשורים) אבל אני מרגישה שמה שאני הולכת לכתוב זה חשוב מספיק כדי לפתוח שרשור. בעקבות התוכנית בניקולודיאון, הכתבה והתלונות, והשרשור התחלתי לחשוב על עצמי ועל היחס שלי לקהילה. בעצם שמתי לב שאני, שכועסת על ההורים המתלוננים, ושחושבת שעל האנשים להתייחס לקהילה ההומו-לסבית כמו לכל אדם אחר, אני שמאמינה שאין טעם להסתיר זאת מאף אחד, שמאמינה בפתיחות הדעת, שמתי לב לכך שבמשפחה הפרטית שלי אני נוהגת אחרת לגמרי. אנחנו לא נתנו לאחי הקטן לראות טלנובלה בע"מ בגלל שהציגו שם גייז, אנחנו לא מדברים מולו על נושאים כאלו. ישר חשבתי לעצמי שזה לא בסדר, שאני מסתירה ממנו, שזה נוגד את הדעות שלי. החלטתי שצריך לדבר איתו ולהסביר לו הכל, ולהפסיק להסתיר. מובן שבאותו הרגע הלכתי לדבר עם הוריי בקשר לזה. סיפרתי להם על מחשבותיי, ומכאן התפתחה שיחה ששינתה את דעתי. הם אמרו שילדים קטנים שאינם מבינים עוד את הקשר שבין בנים ובנות, ואיך הכל עובד, איך הם יבינו מה זה גייז? הם עלולים להתבלבל לגמריי, לא להבין דבר, וסתם להסתבך. אני לא אומרת שהם יתחילו לנשק בנים או משהו, אני רק אומרת שתחשבו על הבלבול שיכול להיווצר אצלהם. הרי אנחנו, אנשים בוגרים שחלקכם אפילו עברו את גיל ההתבגרות, גם לנו קשה להסתדר עם היחסים בין המינים. גם אנחנו לא תמיד יודעים איך לנהוג, ומה לעשות. אז לגשת לילדים קטנים שעוד לא הבינו בכלל מה זה יחסים בין בנים ובנות ולהוסיף להם מידע שאפילו מבוגרים לא מבינים? הרי אתם עצמכם לא יודעים איך אנשים הופכים לגייז, האם זה בגנים, האם נולדים עם זה, האם זה נגרם מהתנהגות סביבתית, אז איך תסבירו לילד קטן למה דברים כאלו קורים? הילדים האלו בקושי יודעים מה זה יחסי מין, חלקם עוד בשלב של 'לשנוא את המין השני'. אז איך תסבירו לאלו דברים מורכבים הרבה יותר, כמו איך בכלל התחיל כל הנושא הזה. אני ישבתי עם ההורים שלי והתבלבלתי לגמרי. האם הומו זה הפרעה? האם אפשר לומר שזה כמו פיגור שכלי, חולה איידס, נכות, או אפילו בן אדם עם שישה אצבעות? הרי כמו שכבר חלקכם טענתם, זהו דבר לא נורמלי מבחינת הטבע. אז אם זה לא נורמלי, אפשר להתייחס לזה כאל שיגעון? על כל זאת דיברתי עם הורי, ולא מצאתי תשובות. עכשיו אני מבולבלת, ולא יודעת איך להגיב לקהילה. אם עברי הומו, והומו זה הפרעה, איך אני אמורה להרגיש עם זה שאני מתחברת למילים ולחנים שמישהו עם הפרעה כתב או הלחין? למה העובדה שעברי הומו, שעד עכשיו לא שינתה כלום אצלי בראש, פתאום כשאני נכנסת לעומק עניין זה, למה עובדה זו מבלבלת אותי כל כך, משנה את דפוס המחשבה שלי. אם תיכנסו לעומק העניין, גם בגיל מבוגר יותר, כל זאת יבלבל אתכם. אני כבר לא יודעת מה לחשוב. אני יותר מדי מבולבלת, ואין מי שייתן לי תשובות. כי אין. אם מישהו מכם יודע לענות על השאלות שהצגתי קודם הוא מוזמן. לי יש שתי תשובות לשאלות שלי. דבר ראשון, זה שעברי הומו לא משנה כלום לגביי ההתייחסות שלי לדברים שהוא כותב/מלחין. הכישרון שלו והמיניות שלו הם דברים שונים לגמרי, ואני מקווה שאף אחד מכם לא מקשר בין עברי כאומן לעברי כהומו. אני לא אפסיק להתפעל משיריו וכתיבתו, ולא אפסיק לשמוע את השירים. צריך להשתדל להפריד בין המיניות של אדם לבין אישיותו. כמו שאני יכולה להיות חברה של הומו, או לקבל אותו לעבודה, אני גם יכולה להתפעל ממה שהוא עושה, ואלו שני דברים שאינם קשורים זה לזה. בין אם עברי הוא הומו או לא, יש לו כישרון כתיבה והלחנה. ואני מתפעלת מכישרון זה, ומקווה לשמוע דברים חדשים שעברי יוצר. דבר שני, אני יודעת שעדיף שלא ננסה להסביר לילדים קטנים את עולם המושגים הזה, לפחות עד שיוכלו לקלוט זאת. אני מאמינה שאם אני כל כך מבולבלת מהנושא, ומנסה להבין את כל העניין הזה, אין שום סיבה שאחי הקטן ייכנס לבלבול הזה בגיל כה צעיר. הוא עוד תמים וצעיר, וכשיגיע לגיל המתאים ויוכל לקלוט לפחות את המושג הכללי אז נסביר לו הכל. אבל עד אז אני ממליצה שלא לבלבל את הילדים הקטנים בדברים שהם לא צריכים להתמודד איתם עדיין. לכל אלו מכם המבולבלים כמוני, אני חושבת שעדיף להפסיק לנסות להבין זאת, ופשוט לקבל את הקהילה ההומו-לסבית ואת היותם כאלו, ולהתייחס אליהם ככל אדם אחר כמה שתוכלו. אני מדברת עכשיו על הקהילה, אבל אני רוצה להעביר פה מסר כולל במשפטים אחרונים אלו. כל מיעוט בעולם הזה, או אפילו לא מיעוט, כל קבוצה של אנשים הקיימת בעולם הזה, חשוב שתנסו להכיר בהם ולהתנהג אליהם כרגיל כמה שאפשר. אף אחד לא רוצה רחמים, ואף אחד לא רוצה התייחסות כמו מצורע. כולם רוצים להרגיש רגילים ושווים עד כמה שאפשר. אז בואו ננסה לגרום לכך שכל אדם בעולם הזה ירגיש כך. הבהרה- שמתי לב שבקטע מסוים העליתי שאלות המתייחסות אל הקהילה כאל אנשים עם הפרעה. שלא תחשבו שאלו הדעות שלי, אני רק מציגה שאלות שעולות בקשר לנושא ולדיונים בו. לי אין תשובה אם זה הפרעה או לא, ואני אינני מבינה יותר טוב מכם. אני פשוט מציגה כאן דעה שונה במקצת, וכמה שאלות שעולות לראש. אני מקווה שאף אחד לא נעלב או משהו, כי זו ממש לא הייתה כוונתי.
