הרהורים שבוע אחרי יום הולדת 40

שרונית28

New member
הרהורים שבוע אחרי יום הולדת 40

יש לי ילד מתוק שאוטוטו בן 13 שהגיע בהריון ספונטני ללא כל קושי.
מאז עברתי טיפולים שאיתם הגיע הריון אחד ונפל.
במשך השנים המשכתי עם הטיפולים לא באופן רציף והיו לי עוד 5 הריונות ספונטנים
שכולם הסתיימו בשבועות 7-9 האחרון היה עם תאומים.
כל הזמן גיל 40 עמד מול עיני כגיל שבו אפסיק את המאמצים, אך לפני כ-5 חודשים
הריתי ושוב ההריון נפל. הנה אני כאן מנסה לשחרר את כל 6 שמלווים אותי יום יום. מנסה להגיע עם עצמי
להחלטה מה לעשות- האם להמשיך? האם לעצור? מבחינה בריאותית כל הריון אצלי
מתוייג אוטומטית "בסיכון" עם אלף מעקבים אצל רופאים שונים מכל תחומי הרפואה-ראומטלוג, המטלוג, נפרולוג, לווי צמוד של
רופא בסיכון- אני מוכנה לקבל את הכל באהבה ולוקחת הכל בחשבון אבל.....
אני מתקשה להחליט אם אני יכולה נפשית להמשיך בנסיונות - ואם אקבל תשובה חיובית הרי שכל החששות והפחדים צפים
מצב שני קשה לי לוותר.
יודעת שלא תוכלו לענות לי וזו החלטה שלי - החלטתי לכתוב ולשלוח.
 
גיל 40

הוא רק מספר. אפילו סתם מספר. ברור שאני מבינה שהוא מסמל המון דברים, אבל הוא לא קובע שום דבר.
כמה את עייפה? מותשת? רוצה להפסיק להתרוצץ בין הרופאים?
עד כמה הכמיהה שלך לילד נוסף חזקה? עד כמה החלל של האובדנים עמוק?
אף אחד לא מבטיח שום דבר. אין שום ערובה שההריון הבא יסתיים בידיים מלאות, לצערי ולצער כל הנשים פה. שירה בטח תיטיב להסביר לך את זה.
האם את מוכנה להמשיך במסע אל הילד השני בתוך אי הוודאות הזה שאת כבר מכירה טוב כל כך? ללא נחמה מובטחת?
אם עייפת כנראה שהגעת לסוף המסע.
אם הכמיהה לא נותנת לך מנוח כנראה יש לך כוח לעוד נסיון, ללא הבטחה.
מאחר וכתבת פה אני מניחה שאת מתנדנדת. קחי לך זמן, אני בטוחה שהתשובה תגיע אלייך ותתבהר, כפי שהתבהרה לך כל כך הרבה פעמים במהלך השנים שחלפו מאז ילדת את בנך.
מאחלת לך שתחיי בשלום עם כל החלטה שתקחי.
 

מקוםבלב

New member
היי יקרה,

אף אחת מאיתנו לא יכולה לומר לך כיצד להמשיך ומה להחליט.
את היחידה שיודעת מה הסיכון שכרוך בהריון נוסף על גופך. ומנגד רק את יודעת עד כמה הלב רוצה לנסות שוב.
שולחת לך חיבוק גדול ואיחולים לטוב בכל החלטה אליה תגיעי ממקום שלם ומקבל.
 

שירהד1

Member
מנהל
אכן דילמה משמעותית בחיים-

אני נאנחת עמוקות, כי קשה מאוד ואפילו בלתי אפשרי לחוות פה איזושהי עמדה לפה או לפה.
אבל לפני שאנסה להתייחס לפן הרגשי, כן חשוב לי יותר להבין את המשמעויות הרפואיות-
כתבת שכל הריון יצריך מעקבים מרובים אצל רופאים מתחומים רבים- ראומטולוג, המטולוג, נפרולוג, וזה מעבר למעקבים כמובן אחרי התפתחות העובר ומצבו. אפשר לשאול האם את סובלת מאיזושהי מחלה, ואם כן- מהי?
ועוד שאלה- האם נסיון נוסף למעשה מצריך טיפולי פוריות או שמדובר בניסיונות להרות באופן טבעי? (כי למעשה ממה שהבנתי, רוב ההריונות כן היו טבעיים).
אם תבחרי לענות לי, יהיה לי טיפה יותר קל להתייחס.

אכתוב לך בקצרה את סיפורי, ותביני עד כמה אני מבינה אותך, את התסכול ואת הכאב.
אני בת 41, היום אמא לשלושה- בת 8 וחצי, בן 5 וחצי, ובת 3 חודשים.
הייתי בהריון 10 פעמים. היו לי 7 הפלות, אחת בין הגדולים, ו-6 ברצף בנסיון להביא את הבת השלישית.
ההריונות היו כולם טבעיים (לפחות זה...). עברתי 5 גרידות, פעם ציטוטק ופעם היה הריון כימי שלא הצריך התערבות רפואית.
רוב אובדני ההריון היו בשליש הראשון, בשבוע 7-9 בגלל הפסקות דופק, פעם היה שק הריון ללא עובר, פעם הריון כימי ופעם הפסקת הריון יזומה בשבוע 16 בגלל טריזומיה 18 שהתגלתה.

אני לא ציינתי ולא חגגתי את ימי הולדתי מספר שנים. לא הייתי מסוגלת. למרות שהיו לי חיים בסך הכל טובים (בעל, שני ילדים בריאים ומקסימים, קריירה מצליחה, משפחה תומכת, חברות...). כל הזמן חייתי באבל ובעצב. הייתי שמחה למען ילדיי, אבל הלב היה שבור לרסיסים, מדמם ומרוסק. חייתי ולא חייתי.
זה מאוד מורכב ההפלות החוזרות הללו. מייאש, מתסכל, מכעיס, מכאיב, שובר את הלב ועלול לרמוס כל חלקה טובה.
בהריון האחרון שלי הייתי בטוחה שכל שנייה הוא הולך להסתיים. זה היה נורא מבחינה נפשית. בשבוע 7 ידעתי שזהו. שזה הנסיון האחרון שלי. שיותר לא אוכל להתמודד עם האובדנים הנוראיים הללו. שזה או לפה או לפה. היו לי התקפי חרדה, חוסר שינה כמעט מוחלט, מגרנות קשות...עד הרגע שהיא נולדה, לא האמנתי שיכול להיות פה סוף טוב.
רצה הגורל והפור נפל על הצד הטוב, ונולדה לי תינוקת בריאה ומקסימה יומיים לאחר יום הולדתי ה-41.

אחרי כל הפלה, הרופאים שלי אמרו לי שמבחינה רפואית אין בעיה ושאני יכולה לנסות שוב, אבל מאוד דאגו לי בהיבט הנפשי. כמובן שבהריון האחרון הייתי במעקב הריון בסיכון גבוה, אבל לא אצל כל כך הרבה כפי שאת מתארת שתצטרכי.

ההחלטה היא מאוד מורכבת ורק את בעצמך יכולה להיות אחראית על חייך- הפזיים והנפשיים ולקבל החלטה שלמה שנכונה עבורך.

אגב- האם חגגת את יום ההולדת שלך? (מקווה עבורך שכן). עד כמה את כמהה לעוד ילד? עד כמה זה מעסיק אותך? עד כמה את חיה את האובדנים?
 

שרונית28

New member
קודם כל תודה לכן על התגובות


אני יודעת שזו רק החלטה שלי. את יום הולדת 40 בהחלט חגגתי, חגגו לי ונהניתי מכל רגע.
&nbsp
כרגע אני לא מעוניינת בטיפולים מאחר ובאמת 5/6 מההריונות היו ספונטניים.
לעניין הבריאות - עברתי את כל הבירורים לגבי קרישיות יתר.
לעניין הרופאים השונים - עם השנים התגלו אצלי כל מיני דברים.
עם ההמטולוג "הרומן" שלי התחיל בהריון של הבן שלי בשבוע 35 התגלה לי ITP.
נפרולוג וראומוטלוג- זה גילוי של השנתיים האחרונות- הגיעו במסגרת הבירורים השונים מדוע אני לא מצליחה
"להחזיק" הריון.
&nbsp
כרגע אני מתנדנדת בין הרצון לתינוק ולבין הפחד שכלל לא אצליח.
יש לי עוד זמן לחשוב ובמושגים של היום 40 זה לא גיל מבוגר להרות.
&nbsp
כמובן שאני לא היחידה במשוואה יש את בעלי - הוא אמר שכל מה שאחליט יהיה מקובל עליו

הוא מאוד תומך ומעודד, אני יודעת שאם אפול חלילה הוא יהיה שם תמיד להרים אותי בחזרה.
&nbsp
כתבתי את הפוסט כדי לנסות להגיע עם עצמי לאיזה החלטה ואני יודעת שאף אחת לא יכולה באמת
להגיד לי מה לעשות ומה יהיה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

שירהד1

Member
מנהל
שמחה עבורך שחגגת

את יום ההולדת ושנהנת.
מעניין אותי להבין יותר טוב וזה גם יכול לתרום לבנות פה בפורום- נושא הראומטולוג והנפרולוג- את ממש לא חייבת לענות, רק אם את מעוניינת בכך. כל אינפורמציה פה חשובה לבנות שעוברות הפלות חוזרות. לי למשל לא היתה שום בעיה להחזיק הריונות. העוברים פשוט היו דפוקים...והיה צריך לחכות לאחד התקין שיבוא (הגיע בפוקס).
אז אם את יכולה לתת אינפורמציה פה לבנות: מה גילו בנושאים אלו של הראומטולוגיה והנפרולוגיה שמשבשים את היכולת שלך "להחזיק" הריון? אילו בדיקות עברת? ואילו טיפולים ניתן לתת בזמן ההריון הבא כדי למנוע בעיות?
אני מדגישה שזו בחירה שלך אם לענות או לא. המטרה היא לא לחטט לך בפצעים, אלא לאפשר מתן מידע רב ככל הניתן לבנות.

מעבר לזה- מאחלת לך שתגיעי להחלטה הכי נכונה עבורך וכמובן הרבה בריאות!
 

שרונית28

New member
לעניין הנפרולוגיה זה לא קשור להריון אלא לניתוח

שעברתי - כריתת חצוצרה ובמהלכו חוששים כי נעשה לי נזק לכליה., לכן אני
עברתי ניתוח להסרתה.
עכשיו אני צריכה להיות במעקב צמוד (לא רק בהריון)
לעניין חלבון בשתן, לחץ דם, בצקות.
&nbsp
לעניין הראומטלוג- במסגרת הבירורים שנעשו לי במחלקת ה-IVF בדקו כל מיני
נוגדנים שנמצאו לי בדם, ובעיקרון כאן אני בהרגשה שמלבישים עלי כל מיני תופעות/מחלות.
&nbsp
לבי המטולוגיה - עברתי את כל בירורי קרישיות דם כבר 3 פעמים. יש בדיקות שחוזרות תקינות\
יש לי פקטור 8, בפעם האחרונה הוא היה תקין
.
הייתי בטיפולו של קופרמינץ, במשך 3 הריונות.
נכון לעכשיו אני - אם יהיה הריון בכל מקרה אצטרך להזריק קלקסן, ויוסיפו גם אספירין- יש החלטה להשתמש בכל
מה שרק ניתן כדי לנסות למנוע את ההפלה.
&nbsp
&nbsp
 
מזדהה מאוד אבל...

אצלי כבר שנתיים +אין הריון ודי ברור שלא יהיה בלי טיפולים. ובעלי לא מוכן לטיפולים כי הוא אומר שצריך לשמוח במה שיש ולא לשקוע בזה ושכשאנחנו ממשיכים במרדף הזה אנחנו משלמים מחיר נפשי.
לצערי אני חושבת שאני אשלם מחיר נפשי גם אם לא אעשה כלום.
לצערי לא מאמינה שגיל 40 הוא גיל אפשרי להריון - ככה זה אצלי לפחות.
ואני בת 40 וחצי.
מנסה בכח להשלים עם זה שלא ננסה עוד.
 

valeta1

New member
שרון, אני משתפת אותך בהחלטה

שלי מהזמן האחרון, שבגיעה גם היא אחרי שנות ייסורים.
אני כבר מעל 12 שנה בטיפולי הפריה. יש לי שני ילדים מטיפולים, וכבר 5 שנים ברצף מנסה ללא הצלחה להרות בפעם השלישית. היו בדרך אובדנים (4 במספר), הריון חוץ רחמי והמון המון ייסורי גוף ונפש.
גם אני עמדתי מול הדילמה האם להפזיק ולוותר או להמשיך ולנסות, אבל היה לי יותר ויותר ברור שאני ככה לא יכולה יותר, זה חסר תוחלת, זה עינוי, זה הבריאות שלי שמדרדרת וכוחות הנפש שלי שאוזלים, ואני רוצה בכל לבי ונפשי עוד ילד, אבל הטיפולים האלה לא מצליחים.
התחלתי לבדוק את נושא הפונדקאות ונושא האימוץ הבין ארצי.
כנראה שאלך על אחד מהם, וההחלטה תיפול ממש בקרוב. אני ממשיכה לחתור לעוד ילד, אבל לא בצורה של טיפולים עבורי. האם ניסית לשקול פונדקאות? בארץ או בחו"ל? זו אופציה עבורך?
 

שירהד1

Member
מנהל
שתי התשובות האחרונות-

של מנסה להרות 1 ושל valeta, רק מוכיחות עד כמה ההחלטה היא מורכבת וכמה חשיבה מוקדשת לכך, וכמה הדברים מורכבים.
תודה על השיתוף. ליבי עם שתיכן.
 

שרונית28

New member
VALETA שיהיה לך בהצלחה והלוואי ותגשימי את החלום

כרגע פונדקאות/אימוץ מחו"ל נשללת בשל המחיר הכספי
אין לנו אפשרות כזו כרגע, יש לנו משכנתא על הבית ואין
לנו מהיכן להביא סכום כסף.
שקלנו גם באיזה שלב תרומת ביצית אבל עדין לא הספקתי
ללמוד את הנושא.
&nbsp
 
למעלה