הרהורים על המצב

[ליאורלילי]

הרהורים על המצב

תודה לכל המעודדים ולך גרשון בהצלחה עם העובדת. כשבאתי הביתה התברר שהוא לא הצליח להתקשר אלי וכל כך נלחץ שרץ לאחותו. מזל גדול שהם היו בבית, אחרת מי יודע לאן היה הולך או מתבלבל כי הם תארו אותו במצב שאף פעם לא ראו, מאד מזיע ונסער. אני מוצאת עצמי כל הזמן חושבת (כמו שדרורה אומרת) למה אני מחכה . נכון שעדיין לא הגיע האישור מביטוח לאומי אך הוא בדרך ואני יכולה בעצם להתחיל לחפש. אז בזמן הצעדות שלי אתמול והיום(לקחתי את עצמי בידיים) אני מנסה לחשוב איך יראו החיים שלנו עם מטפלת. אני משתפת אתכם במחשבות די קשות. האם הוא יכעס עלי כשהיא תבוא? האם יבין את המשמעות? והכי מעניין, כאילו מין פחד שהוא יתרגל אליה ואולי ישכח אותי... עכשיו הוא כל הזמן מחבק ומנשק ואומר כמה הוא אוהב אותי , אהבה חונקת. אך מצד שני , אם הוא פתאם לא יזדקק לי , גם זה יהיה מוזר מאד. בקיצור אני די מבולבלת אך יודעת שאין ברירה כי הכל בלתי צפוי עכשיו. אחרי הצהריים הלך איתי לקניות. הכרחתי אותו להחליף בגדים. כשהוא לא רצה , הצעתי שיישאר בבית. אך לשמחתי הוא הראה יוזמה ורצון ואמר שהוא אוהב להסתובב בסופר. לילה טוב לכולם, מחר יום חדש ומקווה ללא הפתעות, אתקשר אליו כל כמה זמן לבדוק מה קורה. טובה

 

[hregev]

המצב של כולנו על הפנים

גם אצלנו קיימת התופעה של חיבוקים ונישוקים, זה כנראה חלק מהענין , אל תפחדי שלא יזדקק לך, פשוט התרגלת לצורך הזה, אני רוצה לאמר לך שמיכאל שלי צריך אותי במשך כל היום ועכשיו יש לי יותר זמן להקדיש לו כתשומת לב לשמחתי הוא אינו אוהב לערוך קניות בסופר וכל פעם שאני עושה טעות ומשכנעת אותו לבוא איתי אני מצטערת כי נגמרת לו הסבלנות והוא הולך כל כך לאט שגם לי נגמרת הסבלנות, בכל מצב אני מעדיפה לקנות לבד בלי שתהיה לי דאגה נוספת לחפש איפה הוא נתקע ונעצר. לילה טוב ולהתראות חני

 

[ליאורלילי]

זה פשוט שינוי גדול בחיים שלי

גם עכשיו אני תופסת את עצמי במצב שלא הייתי בו קודם. מישהי מבשלת ומגהצת אצלי בבית והבחור שבא לצעוד איתו, כל העניין הזה של העסקת עובדים ואת מרגישה שהחיים משתנים בעל כורחך. בסופר הוא בסדר אך אני צריכה להשגיח עליו, הוא חולם, וכמובן צריך גם לדעת איפה השירותים.

 

[ענתי44]

יקירה, את תהיי הדבר האחרון שהוא ישכח../images/Emo24.gif

לאמא יש מטפלות מסורות שהיא אוהבת, גם את עדנה, בעיקר את עדנה כמו בת ואת המטפלות במרכז יום. אבל היא לא הפסיקה להזדקק לי או לאהוב אותי. בהתחלה התנגדה. מה פתאום עוזרת? מה אני תינוק שישגיחו עליי? להגיד לך שלא בכיתי מזה? שזה לא כאב? התגברתי.. וגם אמא. היא לא יכולה לדמיין את חייה בלי שמישהו שהיא סומכת ישאר איתה. בין אם זה אני או אחותי ובין אם זה מטפלת או חברה. טובה במה שאת מתארת אהרון כבר לא במצב של להביע התנגדות למה שתחליטי, אני בטוחה שאפילו אם ילך למרכז יום רגיל "כמתנדב" הוא ימצא את מקומו במהירות שתהמם אותך. ובטח ובטח למטפלת. טובה'לה נניח שיבואו עם הצעה שמי שפורש אצלכם יקבל פיצויים נדיבים ופנסיה חלומית ואת תעזבי את חושבת שזה יפתור בעיות? שזה שתהיי לצידו 24 שעות זה בריא? הרי גם חני וגם אני ניסינו את זה. זה ממש לא טוב. לא לבעלך ובטח שלא לך. מגיע לך לחיות. ואהרון זקוק לעזרה. אם את רוצה ביום חמישי הקרוב אני מוכנה לבוא אליך וללכת איתך יד ביד לחברות כוח אדם או מרכזי יום. זו לא סתם הצעה אני מתכוונת לכך!!!!! ומשהו אחרון, בעלך אוהב אותך, את אשת נעוריו, אם ילדיו... הספתא האהובה של נכדיו. הוא כבר לא יודע להביע את זה בצורה לא תלותית אבל הוא אוהב. ויבוא היום שהוא כנראה ישכח את זה. אבל עד אז לעולם לא יעדיף מטפלת על פניך. אמא שלי אומרת לי לפעמים שהיא אוהבת את עדנה יותר.... אני רואה בכך נסיון שלה להתלוצץ על חשבוני והוכחה שאפשר לסמוך על המטפלת הנפלאה שלנו

 

[ליאורלילי]

ענתי יקרה

אל תדאגי אני לא בדכאון מזה , פשוט הרגשתי צורך לשתף במחשבות שעלו לי כי בעצם הפחד הוא מכך שיום אחד הוא לא יזהה אותנו והלואי שזה יהיה רחוק מאד. ברור לי שגם אם תהיה עובדת , הוא יחכה לי שאחזור וכמו שחני כתבה יהיה לי יותר פנאי אליו אם מישהו בבית יטפל בכלים , כביסה ונקיון. תודה על ההצעה, אך השבוע יש לי המון עבודה ואני אצטרך לקבוע לשבוע הבא עם החברה ברעננה. לגבי מרכז היום , כרגע אני עדיין לא מנסה שוב , אצטרך לבדוק מה יש ברעננה , אולי יש שם יותר צעירים. שיהיה לך ולאמא יום נפלא, נשיקות , טובה

 

[יענקלה מגבעתיים]

טובה יקרה, עברתי מצב כמעט זהה

ויש לי המון מה לעודד אותך. אני יוצא למפגש עם חברים ותיקים-ותיקים ואני מקוה שאוכל לענות בפירוט אחה"צ. אם יש לך עוד דברים מלחיצים ושאלות, אל תהססי וכתבי. ביי לכולם

 

[ליאורלילי]

תודה יענקלה

לפחות הוא מצליח להתקשר אלי היום אך לא מבין מה אני אומרת. ממש אומלל לבד בבית.

 

[ענתי44]

כל כך מבינה את מה שאת עוברת

נתנאל תמיד צחק כי ביום שהמטפלת הגיעה הייתי קמה מוקדם כדי לנקות ולסדר שתהיה לה פחות עבודה. זו לא הרגשה הכי נעימה להעסיק אנשים, ובטח לא בנסיבות האלה, אבל אין מנוס. טובה יקירה, אמא שלי היתה בת 70+ כשהיא אובחנה ובכל זאת התנגדה ללכת למרכז יום " עם כל הק'שישים והחולים"....הנפש שלה היתה ונשארה צעירה. אבל כשהגיעה, אחרי לחץ שלי, ונשארה כדי ללמד את הזקנים במחלקה עברית " שיפסיקו לדבר בישראל ברוסית" היא כל כך מהר התאקלמה והדיכאון פחת מאוד שהצטערתי שלא הסכמתי לשלוח אותה לפני. אני איתך במה שתחליטי ותעשי. שולחת לך חיבוק וירטואלי ענקי ורק בשורות טובות.

 

[ליאורלילי]

תודה ענתי , חיבוק חזרה

 

[אירילה]

וגם חמותי בהירהורים......

היום היה אצלנו מנהל החברה שבאמצעותה תבוא המטפלת ,ואז חמותי כמו לשלוף מן השרוול שואלת ,אם ישנה אפשרות שהמטפלת לא תישן בבית אלא בלינת חוץ. האמת שכן ניתן רק שאז היא תצטרך לשלם עבור הנסיעות של המטפלת אליה הביתה ובחזרה. אבל כאן לא ניתן להתפשר , זה אמנם לא נוח לאף אחד שיש מישהוא זר אצלך בבית שמסתובב ,אבל הנקודה היא שאצל חמותי חייבת להיות מטפלת גם בלילה ,כי אני לא רוצה שיחזור מקרה כמו שקרה לפני כשבועיים ,כאשר חמי נפל וחמותי שוכבת בבית עם שבר ברגל ואין אף אחד שיכול היה להרים אותו ,אז נכון שיש לה מוקד מצוקה ונניח שהיתה לוחת על הכפתור ,כמה זמן היה חולף עד שהיו מגיעים.... אז זה נכון שאני גר קרוב וביתי הלכה לעזור ,אבל אין כל ספק שהמטפלת חייבת להיות בלילה ותסלח לי חמותי וגם חלק מכם כאן אם אומר שלפעמים צריך להוריד את האגואיזם ולקבל את התנאים החדשים שנוצרים ואני כעת כפי שאתם כבר הבנתם כועס מאוד ומתוסכל גם יחד. גרשון

 

[ליאורלילי]

גרשון , אל ייאוש

אתם כבר בדרך הנכונה וכמו שכולם אומרים , יהיו כמה ימים קשים עד שתתרגל , תמצא לך עור של פיל ואל תגיב והכי חשוב לא לכעוס כי זה קשה מאד . תרגיע אותה ותגיד לה שאם יהיה לה קשה או לא נוח , תשקלו את העניין אחרי חודש. העיקר שיישאר לה הכבוד של יכולת ההחלטה ובינתיים היא תתרגל ותראה שזה לא נורא. מאחלת לכם הצלחה ותחזיק מעמד, טובה

 

[יענקלה מגבעתיים]

רק 24 שעות!!!

אם אינכם מצליחים לשכנע את חמתך, זה באמת מקרה שצריך לכפות עליה. לרובנו יש נסיון איך "משכנעים" את החולה, אבל אצלך זה מקרה מוזר שצריך לשכנע את בת זוגו הבריאה (או בחזקת בריאה). זה אבסורד להעסיק חלקית עובדת שמיועדת ל 24 שעות ואפילו להוסיף תשלום של נסיעות. מתפלל ומאחל שתצליח, גרשון היקר.

 

[אירילה]

אתה מספר לי??????

חמותי כנראה לא קלטה את העניין שהיא הולכת לזרוק כסף ,כי לא משנה אם היא לא תישן אצלה בבית ,עדיין תהיה מחוייבת לשלם לה את המשכורת החודשים + החזר ההוצאות שיסתכם בקירוב לסך של 850 ש"ח בחודש. אבל היות ומדובר בחמותי , האגו אצלה הוא הדומיננטי והחשש שמא יידעו שיש אצלה מטפלת ,זה כמו להתבייש במחלת האלצהיימר. ביקשתי בכוונה מהסוכן שיביא את העובדת רק בעוד 1.5 חודש - חודשיים ,שניתן לה זמן להתבשל עם הרעיון החדש תכי אני מאמין שבאמת לא קל לה עם זה , אבל הפולניות שלה.......אוי........ שתהיה רק בריאה. גרשון

 

[hregev]

גרשון - סליחה על ההתפרצות

אם החלטתם שצריך להביא עזרה, אז עשו זאת ועכשיו ולהעמיד דברים על מקומם, ממילא בזמן הראשון ישנן טענות וזה מסימני ההתרגלות, אחר-כך משלימים עם העובדה (זו דעתי) גם החולה וגם רעיתו, אני עברתי את הבעיה גם עם אמא שלי ז"ל שהיתה חולת אלצהיימר ואני דאגתי לפיליפינית והיום אני משתדלת לשחות בבריכה הקשה הזאת עם אישי שגם הוא חולה במחלה הארורה וברור שיש לו טענות אל העובד (הנפאלי) ברור לי שהטענות ברובן אינן מוצדקות ונפתרות בצורת הערות מצידי לעובד. אל תעכבו ואל תהססו. בהצלחה חני

 

[יענקלה מגבעתיים]

אני מסכים עם חני, אבל...

מאחר שודאי חמתך יודעת ש"רוע הגזירה" נדחה, תקצר את המועד כמה שאפשר. יש הבדל גם בין חודש וחצי לחודשיים. ויש לי רושם שכדאי לא לנוח בתקופת ההמתנה, ולהזכיר לחמתך בהזדמנויות מתאימות, שלא תשלה את עצמה כאילו זה בוטל או יישכח.

 

[ariela המקורי]

../images/Emo13.gifגרשון אני גם בדיעה של חני ויענקלה

חודש וחצי או חודשיים זה הרבה זמן ,תן לה שבועיים אני חושבת זה זמן סביר להכנות ומחשבות, בשורות טובות ובהצלחה

 

[אירילה]

רוע הגזירה לא נדחה

סוכן אמר לה שזה ייקח בסביבות חודש וחצי עד שתגיע עובדת זרה ,לא דחינו ,אלא נתתי לו זמן שלא יהיה לחוץ ושגם את הזמן הזה חמותי תנצל לעוד קצת מחשבה על הנושא. תראו . אני בסה"כ החתן ואני מנסה לעזור ככל יכולתי ,לאשתי יש עוד 3 אחיות שהן אלו שצריכות לדבר עם האמא ולהחדיר לה בתודעה את ההכרח למטפלת בבית גם בלילה , אבל יותר מכך איני יכול לעשות יותר מאשר אני עושה כעת ,שוחחתי עם חמותי ואני מטפטף לה כל הזמן על הנושא. בקרוב לא יהיה לי את הזמן הפנוי "לטפל" בעניינם ואז לצערי הרב הטיפול יעבור אם ירצו או לא ירצו לידי הבנות אם בכלל. עצוב שכך הדבר ,אבל זה המצב ולי לא נשאר אלא להישאר מתוסכל כי עשיתי את הטוב ביותר שיכלתי. יום טוב גרשון

 

[ariela המקורי]

../images/Emo196.gifגרשון מגיע לך../images/Emo106.gif

 

[יענקלה מגבעתיים]

חמתך באמת אגוז קשה לפיצוח

אני בטוח שכולנו מודעים ואפילו מתפעלים מכך שאתה, כחתן, משתדל לטפל בחמך ממש שאילו היה אביך האהוב (והבנתי שהיו לכם ייחסים מצויינים והערכה הדדית רבה). אשתך לא יכולה לטפל מסיבות אובייקטיביות, ואילו אני הייתי אחיה, הייתי מאושר שיש מי שדואג, ומכבד את השיקולים שלך. אבל אתה כבר כל כך עמוק בדאגה לחמך, שיהיה לך קשה מאד להתנער אפילו חלקית מהאחריות. לכן אני ממליץ מאד מאד מאד שלא תפול רוחך, ותעשה את כל המאמצים שמטפל ייכנס לדירה "על אפה וחמתה (וחמתך...)". אחרי השידוך באמת תוכל לנוח (ולנהל לנו את הפורום בלי מנוחה

). אם לתמצת, הרי מה שאנחנו, חבריך בפורום, יכולים לעזור, זה לחזק את ידיך !

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifטובה'לה הנה בדיוק המחלה מתקדמת לאט

אצל אהרון גם לכיוון הדרכה לגבי היכן השירותים, אך זה חלילה עלול להתקדם יותר לעשיית "קטנים" בריצפה, (בתקווה שלא), ישראל לא ידע היכן השירותים למרות שזה צמוד לחדרו, ולכן היה עושה בריצפה בכל מקום בבית, תהי בכוננות ספיגה

שיהיה לך רק בשורות טובות קבלי