הרגשה שהכל רע. מה עושים?

הרגשה שהכל רע. מה עושים?

מכירים את ההרגשה הזאת של - אני לבד , אין לי חברים אמיתיים , לא טוב לי איתם , בעע והכל רע? אז זהו שאני יודעת שזאת הרגשה . שאני לא באמת לבד ושיש לי חברים שאני אוהבת דווקא והכל בסך הכללי הוא בסדר. אבל בכל זאת אני לא יכולה לצאת מההרגשה הזאת. הבעיה זה שאני לא עושה הרבה עם עצמי. עכשיו כבר יש חופש ולא עשיתי כלום. רק בבית. משעמם זה הקטע!!! חוצמזה, שאינ בכלל לא יוצאת. הפעם האחרונה שיצאתי זה היה לפני שנה והפעם האחרונה שממש יצאתי ונהנתי הייתה לפני כמעט שנתיים. בכלל עוד שבועיים וחצי יש לי יומולדת 17 ואני לא רוצה שזה יגיע בכלל. אני לא רוצה לחגוג ולא כלום. אני מרגישה ממש לא טוב. אוף לא הסברתי את עצמי טוב.... מקווה שתבינו. עצות?
 

talush2005

New member
הרגשה מוכרת...הממ אני אנסה

לא יודעת אך זה אצלך אבל יכול להיות שבגלל כל הבגרויות שהיו והלחץ של הלימודים שמתרגלים לא לצאת הרבה אז זה דיי מכניס כזה לדכאון ולהרגל וגם שמגיע החופש כבר אין כוח לעשות כלום אלא רק לנוח מכל הטירוף. אני מציעה שתתני לעצמך עוד כמה ימים לנוח בבית החופש התחיל לא כזה מזמן נסי להיות בבית לעשות דברים שאת אוהבת בבית ואם את אומרת שיש לך חברות טובות שכיף לך איתם אז כשתהיי מוכנה אולי בשבוע הבא מתישהו תקבעי איתם תראי לאן הן הולכות אולי זה יכול להתאים לך. תנסי לדבר איתם אולי לנסות לארגן יציאה לאנשהו שאת יודעת שאת תהני בו. החופש זה גם זמן לנוח וזה בסדר שבנתיים את לא עושה כלום כי אין כוח לאט לאט אפשר גם לצאת כשבא לך אם את רוצה זה יעשה טוב. מקווה שעזרתי לפחות קצת- חופשה נעימה! =)
 

ורדונה2

New member
מי אמר שאת חייבת?

אישה חכמה אמרה לי פעם: "ההחלטה הנכונה היא נכונה אם את מרגישה שהיא נכונה". את רוצה לצאת? את רוצה לבלות? אז אל תמנעי את זה מעצמך! את לא רוצה לצאת? זה לא עושה לך טוב? אל תצאי! אני עצמי לא יוצאת בכלל. אני לא נהנית כשאני יוצאת "לבלות", ואני מרגישה טוב עם העובדה שאני לא עושה את זה. בקשר ליום ההולדת ההולדת שלך, אם אינך מרגישה שום צורך לחגוג- את לא חייבת! ותאמיני לי, אין שום פיצוץ כשגיל 17 מגיע. אין לך סיבה לחשוש מאותו היום כי חוץ מהעובדה שאת וכל מכרייך יודעים שבאותו היום נולדת לפני 17 שנים, אין שום הבדל בין היום הזה לכל שאר הימים בשנה. ורד.
 

ellalush1

New member
לא כל כך הבנתי אבל...

תיראי למה את קוראת לצאת סתם להיות עם חברה או ממש יציאה מועודונים וכאלה?? תיראי זה מאוד טיבעי שלפעמים רוצים להיות לבד אבל את אמרת שכבר שנה לא יצאת וזה כבר נישמע חריג! אני חושבת שאת צריכה להתקרב ממש לחברה שאת אוהבת לספר לה הכל לשתף אותה בכל מיני דברים וממש להפוך להיות חברות טובות...ואז נגיד בחופש תצאי איתה ועם ידידים שלך ואז את תרגישי יותר טוב..כי את עם חברה קרובה שלך. וככה לא תרגישי לבד ושאין לך חברים אמיתיים ליידך...מקווה שהבנת אותי?!?!
 
מה עושים?../images/Emo2.gif../images/Emo6.gif

עושים! הבעיה שלך היא שאינך עושה כלום, את ממתינה לאדם שיסחוף אותך לצאת ולנצל את החיים וזה דבר שגוי. בשביל כל הישג חייבים להתאמץ.....אינך מתאמצת. חדל משחקי אגו, חדל להתבייש.....לאזור אומץ, להתקשר לחברות וליזום דברים מסוימים. אם אינך מוכנה לעשות זאת, אני מצטער....אך את הבעיה לא תוכלי לפתור בדרך אחרת
 
למעלה