רגעי אושר יש כל הזמן רק צריך להיות פתוחים
להכניס אותם הביתה.. רובנו נספר על הילדים ועל האושר שהם מביאים לנו
לבנות שלי למשל, יש קטע, הן דואגות מאד אחת לשניה אבל נזהרות לא להראות את זה. יש בינהן אהבה גדולה, וחוק בל יעבור אצלנו בבית זה להזיק אחת לשניה. אם מישהי מזיקה לשניה או גורמת לה איזשהו כאב או פגיעה אני מענישה את שתיהן בלי לברר בכלל מה היה. (כמעט
). לפני כמה ימים הקטנה לא חזרה מבית הספר כי היתה איזו תקלה בהסעות. הגדולה חזרה מודאגת ובוכה מאד וסיפרה לי מה קרה (אני קיבלתי לפני זה טלפון מביה"ס אז לא דאגתי חיחי..) אח"כ סיפרתי לה שהתקשרו אליי והכל בסדר. כשהקטנה חזרה, הגדולה שיחקה אותה "קולית" וביקשה לא לספר שהיא בכתה חחח אח"כ רק סיפרתי לקטנה שאחותה דאגה לה מאד, אז היא ניגשה אליה ושתיהן התחבקו חיבוק אמיתי וגדול כזה כאילו הפרידו אותן לשנתיים חחחחח זה למשל הכי חשוב לי. שיהיו ביחד ושתמיד ידאגו אחת לשניה. הייתי עם הגב אליהן וחייכתי לי חיוך קטן של אושר. "חיחי" כזה ...אבל טוב
האמת שיש ימים כאלה של שמחה ..שכל מה שאנחנו רוצים זה לתת..מרגישים שהלב נפתח והנשימה גדולה ורחבה כזאת.. בימים כאלה אני לא רק מאושרת אני גם מביאה אושר למי שבא איתי במגע וכשחושבים על זה מבינים שאושר אנושי זה דבר שמתפשט, כמו הגלים הקטנים מסביב לאבן שזורקים למים.. אם מישהו הביא לך אושר במילה קטנה או במעשה קטן..אתה תפיץ את האושר הזה מסביב וזה ימשיך ויתפשט הלאה. אה..ועוד אושר אחד קטן: מצאתי עוזרת עם והיא תבוא עוד שעה
שתהיה שנה טובה
להכניס אותם הביתה.. רובנו נספר על הילדים ועל האושר שהם מביאים לנו